<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>קאפה Archives - TEF</title>
	<atom:link href="https://www.healing-arts.co.il/tag/%d7%a7%d7%90%d7%a4%d7%94/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.healing-arts.co.il/tag/קאפה/</link>
	<description>שיטת טיפול בתזונה ורפואה מסורתית</description>
	<lastBuildDate>Mon, 13 May 2024 04:57:20 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=7.1.2</generator>
	<item>
		<title>גונות, התכונות העדינות של המזון</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/gunas/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/gunas/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 31 Jul 2016 05:37:28 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מושגי בסיס]]></category>
		<category><![CDATA[איורוודה]]></category>
		<category><![CDATA[גונות]]></category>
		<category><![CDATA[ואטה]]></category>
		<category><![CDATA[עירית יואלי]]></category>
		<category><![CDATA[פיטה]]></category>
		<category><![CDATA[צ'אראקה]]></category>
		<category><![CDATA[קאפה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/gunas/</guid>

					<description><![CDATA[<p>האם חשבתם פעם על מזונכם במושגים של עדינות מול גסות? חספוס מול חלקלקות? מה הן הגונות אשר בבסיס הרפואה ההודית, וכיצד הן מתקשרות לדושות? המשותף לרבות מהרפואות המסורתיות הוא הגדרת המציאות על פי מדדים של איכות: Yin מול Yang ברפואה הסינית והמאקרוביוטיקה, חם לח קר ויבש המופיעים ברפואות רבות ובעיקר ברפואה היוונית-ערבית, חמשת הפאזות ברפואה סינית, [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/gunas/">גונות, התכונות העדינות של המזון</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">האם חשבתם פעם על מזונכם במושגים של עדינות מול גסות? חספוס מול חלקלקות? מה הן הגונות אשר בבסיס הרפואה ההודית, וכיצד הן מתקשרות ל<a href="https://www.healing-arts.co.il/tridosha/" target="_blank" rel="noopener">דושות</a>?<br />
המשותף לרבות מהרפואות המסורתיות הוא הגדרת המציאות על פי מדדים של איכות: Yin מול Yang ברפואה הסינית והמאקרוביוטיקה, חם לח קר ויבש המופיעים ברפואות רבות ובעיקר ברפואה היוונית-ערבית, חמשת הפאזות ברפואה סינית, חמשת האלמנטים ברפואה ההודית או שלושת הדושות של האיורוודה. אולם, קיימת דרך נוספת, מדוקדקת יותר להגדרת תופעות, והצגת איכויות של מזון וצמחי מרפא, דרך זו יכולה לשפוך אור נוסף על הקשר שבין מזון למצבינו הבריאותי ולסייע לנו בהתאמת הטיפול למצבים שונים, זוהי הדרך של <strong>20 הגונות</strong>.</p>
<h2 dir="rtl">מהי גונה?</h2>
<p dir="rtl">משמעות המילה 'גונה' הנה 'איכות'. גונה מוגדרת כתכונה מובנית של חומר. באמצעות הגונות אנו מאפיינים את האיכויות של תופעות ואת פוטנציאל הפעולה שלהן. אותו חומר יכול להופיע בצורות שונות והגונות הן אלו אשר יתנו את האפיון השונה לכל מופע שלו. לדוגמא: מים יכולים להופיע כמים, כאדים או כקרח. ההבדל בין שלושת המצבים מתבטא בגונות השונות. חומר יחיד יכול להיות בעל מספר גונות, וגונה ספציפית אחת יכולה להיות נוכחת בחומרים שונים. הגונה של חומר מסויים מגדירה את אופן השפעתו: אכילת מזון בעל איכות חמה ויבשה, לדוגמא, תגרום ליובש וחום בגופינו.<br />
מנגנון זה הוא אחד מאבני הדרך העומדים בבסיס הטיפול האיורוודי.</p>
<p>צ'ארקה (מחבר הספר צ'אראקה סאמהיטה, אחד מהספרים הקלאסיים העתיקים החשובים, נכתב ב 600 לפנה&quot;ס ועוסק ברפואה כללית) הזכיר <strong>41 גונות</strong> לפי החלוקה הבאה:<br />
&#8211; 5 גונות הקשורות לחושים: קול, תחושה, צורה, טעם, ריח.<br />
&#8211; 6 גונות הקשורות לנשמה ולמאנס (התודעה): תשוקה, קנאה, שימחה, צער, חוכמה, מאמץ.<br />
&#8211; 20 הגונות הפיזיות הנקראות 'גורואדי גונה'- עליהן נרחיב בהמשך.<br />
&#8211; 10 גונות הקשורות בעשייה: טוב, רע, הגיון, חישוב, שילוב, חלוקה, אנליזה, כמות, מינון, תהליך, נסיון.</p>
<h2 dir="rtl">20 הגונות הפיזיות</h2>
<p dir="rtl">20 הגונות האלו ('גורואדי גונה') הינן הגונות החשובות בהקשר התרפויטי (טיפולי). הגורואדי גונה מחולקות לעשרה צמדים. כל זוג מורכב משתי גונות בעלות איכויות הפוכות. הגורואדי גונה מציינות תכונה משותפת של רקמה, ושל חומר.</p>
<h3 dir="rtl"><strong>Guru- כבדות</strong></h3>
<p dir="rtl">המאפיין הראשון ברשימה, ומכאן שמה ('גורואדי'- 'אדי' זו סיומת שמשמעותה- וכו'). האיכות האחראית על כוח הכבידה. חומר בעל משקל סגולי גבוה, דוגמת חלבון, יהיה בעל גונה של כבדות. <strong>גורו גונה מפחיתה ואטה ומגבירה את הקאפה</strong>. מזינה את שבע הרקמות (עליהן נרחיב במאמר הבא), מגבירה את כמות ההפרשות בגוף ויוצרת מעין מעטה על הערוצים. חומר בעל איכות כבדה יתעכל באיטיות, ידרוש הרבה אנרגיה מה<a href="2013-04-24-10-16-55#Agni" target="_blank" rel="noopener">אגני (אש העיכול) </a>ובכך יחליש אותה. איכות הכובד הינה המרכיב העיקרי של <a href="2013-04-24-10-16-55#Kapha" target="_blank" rel="noopener">יסודות האדמה והמים</a>. אחראית על התנועה הטבעית מטה ואחראית לטעם המתוק ולאנרגיה הקרה. <strong>אורד דאל וחלב</strong> לדוגמא, הינם בעלי איכות של כבדות.</p>
<h3><strong>Laghu- קלות</strong></h3>
<p>האיכות האחראית בין השאר על הפחתה במשקל. חומר בעל משקל סגולי נמוך, יהיה בעל איכות של קלילות <strong>מפחיתה קאפה ומעלה ואטה</strong>. האיכות מפחיתה את משקל הרקמות, מפחיתה את ההפרשות ומנקה את הערוצים. האיכות משפרת את העיכול בגלל היותה קלה לעיכול. חומרים בעלי איכות קלה מביאים תחושת התלהבות וערנות. 'קלות' הנה המרכיב העיקרי ביסודות החלל האוויר והאש, מאפיינת את הטעם המר והמכווץ ואת האנרגיה החמה. <strong>שעועית מאש</strong> ו<a href="https://www.healing-arts.co.il/pohha/" target="_blank" rel="noopener">פתיתי אורז (פוהה)</a>, לדוגמא, הינם בעלי איכות קלילה.</p>
<h3><strong>Shita- קור</strong></h3>
<p>האיכות אשר מורידה את טמפרטורת הגוף נקראת '<strong>שיטה גונה</strong>'. עוזרת בבלימה של זרימת מים ונוזלי הגוף. <strong>מפחיתה פיטה ומגבירה קאפה וואטה</strong>. משפרת את הרקמות, גורמת לשיתון, ומפחיתה הזעה וצואה. איכות זו עוזרת בהתמודדות עם בעיות של פיטה כגון צמא, צריבה וכן הלא. גורמת לתחושת נועם בתודעה. היסודות הנקשרים לאיכות זו הם המים והאוויר, והטעמים הם המתוק, המר והמכווץ. <strong>עץ הסנדל</strong> הינו דוגמא לחומר בעל איכות קרה.</p>
<h3><strong>Ushna- חום</strong></h3>
<p>האיכות האחראית על העלאת טמפרטורת הגוף ויצור זיעה היא איכות החום. <strong>מורידה ואטה וקאפה ומעלה פיטה</strong>. בעלת השפעה שלילית על הרקמות, מפחיתה את כמות השתן ומגבירה את הזיעה והצואה. '<strong>אושנה גונה</strong>' הינה המרכיב העיקרי של יסוד האש. אחראית על הטעם החריף, ועל אנרגית החום. <strong>פלפל שחור, צ'ילי וג'ינג'ר</strong> הנם דוגמאות לחומרים בעלי איכות חמה.</p>
<h3><strong>Snigdha- לחות שומניות</strong></h3>
<p>האיכות המספקת שמנוניות או לחות נקראת '<strong>סניגדה גונה</strong>'. הסניגדה מביאה חלקלקות, לחות ושומניות לגוף. <strong>משקיטה ואטה ומחמירה קאפה</strong>. מזינה את הרקמות, מסדירה את תנועת ההפרשות של הגוף, מגבירה את האון. נותנת כוח, מסככת, מרככת. המרכיב הספציפי של יסוד המים. קיימת בטעם המתוק, החמוץ והמלוח. דוגמאות לחומרים עם איכות זו הנם ה<a href="https://www.healing-arts.co.il/ghee/" target="_blank" rel="noopener">גהי</a>, שמן ו<a href="https://www.healing-arts.co.il/bone-broth/" target="_blank" rel="noopener">מח עצם</a>.</p>
<h3><strong>Ruksha- יובש</strong></h3>
<p>האיכות האחראית על יובש, או זו שתוצאותיה הן ספיגה של לחות, נקראת '<strong>רוקשה גונה</strong>'. <strong>מרגיעה קאפה ומעלה ואטה</strong>, יש לה השפעה שלילית על רוב הרקמות, מפחיתה את כמות הצואה. בעיקר מקושרת לאלמנט האויר, אך יש איזכורים גם להמצאותה ביסודות האש והאדמה. נמצאת בטעם החריף, המר והמכווץ. <strong>גריסי פנינה, כורכום, קרקר ותפוח אדמה</strong> הינם דוגמאות לחומרים בעלי איכות זו.</p>
<h3><strong>Manda- כהות, איטיות</strong></h3>
<p>התכונה האחראית על פעילות איטית או תגובה איטית נקראת '<strong>מנדה גונה</strong>'. בנוסף מוגדרת כאיכות המרגיעה דושה אשר יצאה מאיזון ועוזרת כטיפול מרגיע למחלות שונות. הפעילות של איכות זו גורמת לחומר לנוע בגוף לאורך זמן. <strong>מעלה קאפה ומפייסת ואטה ופיטה</strong>, מחזקת את הרקמות, מקושרת לאלמנט המים והאדמה ולטעמים מתוק, מר ומכווץ. בעלת השפעה מקררת. <strong>השאטאברי (שורש אספרגוס הודי)</strong> הינו בעל איכות זו.</p>
<h3><strong>Tikshna- חדות, מהירות</strong></h3>
<p>האיכות האחראית על השפעה מהירה וחדה של חומר. איכות זו ממריצה ומגרה, בניגוד ל'<strong>מנדה גונה</strong>' אשר מדכאת ומאיטה פעילות. טיקשנה גונה <strong>מגבירה פיטה ומפחיתה קאפה וואטה</strong>, מפחיתה ממשקל הרקמות, מגבירה את הפרשת הצואה, מקושרת עם אלמנט האש ועם הטעם החריף. <strong>פלפל שחור ואלכוהול</strong> הנם דוגמאות לחומרים בעלי איכות חדה.</p>
<h3><strong>Sthira- יציבות</strong></h3>
<p>האיכות המביאה ליציבות ומוצקות נקראת '<strong>סטהירה גונה</strong>'. הגוף הינו בעל איכויות של יציבות ומוצקות. שיער, שיער גוף, עצמות, ציפורניים, שיניים, ורידים, רצועות, עורקים וזרע הנם בעלי איכות של יציבות. האיכות מספקת כוח לרקמות ולעור. <strong>מגבירה קאפה ומאזנת את הואטה</strong>, מחזקת את הרקמות, מיצבת צואה ומפחיתה גזים. מקושרת לאלמנט האדמה, לטעם המתוק והמר, בעלת אנרגיה קרה. <strong>שגרה בחיי היום יום</strong> מיצגת היטב את האיכות הזו, וכן <strong>אגוז מוסקט ואופיום</strong>.</p>
<h3><strong>Sara- ניידות</strong></h3>
<p>האיכות הגורמת לחומר להתפשט בקלות ובמהירות בגוף, נקראת '<strong>סארה גונה'</strong>. בד&quot;כ <strong>מגבירה ואטה</strong> ודרך זה גם ההפרשות מוגברות. מפחיתה את הרקמות, מגבירה את תנועת ההפרשות. נקשרת ליסוד המים.</p>
<h3><strong>Mridu- רכות, רפיון</strong></h3>
<p>האיכות המביאה רכות או רפיון נקראת '<strong>מרידו גונה</strong>'. השרירים, הדם, רקמת השומן, רקמת מח העצם, הלב, הטבור והכבד, הינם בעלי איכות של רכות. איכות זו <strong>מגבירה קאפה, ופיטה</strong> (אם יסוד המים חזק), <strong>ומפייסת ואטה, ופיטה</strong> (אם יסוד האש דומיננטי). המרידו מביאה רכות לרקמות, ממיסה את הצואה. עוזרת לטיפול בבעיות של צריבה, דלקות והפרשות. נקשרת לאלמנט האתר(חלל) והמים. נוכחות של איכות זו מביאה לגופנו עדינות רכות ורפיון. <strong>ליקוריץ ומלח</strong>, לדוגמא, הנם בעלי איכות זו.</p>
<h3><strong>Katina- קשיות</strong></h3>
<p>האיכות שמגבירה את תחושת הנוקשות והקשיחות. <strong>מגבירה ואטה</strong>, אך יחד עם זה מביאה חוזק לרקמות, מייבשת את הצואה. נקשרת בעיקר לאלמנט האדמה אבל גם לאוויר. <strong>שינה על מיטה קשה או ישיבה על כסא קשה</strong> לאורך זמן, ממחישה את האיכות הזו.</p>
<p><strong>Vishade- צלילות</strong></p>
<p>איכות המספקת שקיפות ובהירות, מספקת ניקיון, צלילות וטוהר לרקמות. <strong>מגבירה ואטה ובמידה מסוימת פיטה, ומפייסת</strong> <strong>קאפה</strong>. מקושרת לאלמנט האדמה, האוויר, האש והמרחב, לטעם המכווץ. <strong>דבש </strong>הינו בעל איכות זו.</p>
<h3><strong>Pichchila- עכירות</strong></h3>
<p>האיכות האחראית על דביקות של חומר נקראת '<strong>פיצ'יל גונה</strong>'. יוצרת אפקט של כיסוי על הרקמות, ומביאה כבדות. <strong>מגבירה את הקאפה ומפייסת ואטה</strong>. משפרת את הרקמות, שימושית באיחוי עצמות לאחר שבר, משפרת ריפוי פצעים בעור. גורמת לצואה להיות דביקה, נקשרת לאלמנט המים. <strong>יוגורט</strong> <strong>ואורז</strong> <strong>קצר </strong>חדש, הנם דוגמא למזונות בעלי איכות זו.</p>
<h3><strong>Slakshna- חלקלקות</strong></h3>
<p>האיכות שמספקת חלקלקות. הפעולה העיקרית של גונה זו היא ריפוי. <strong>מפייסת ואטה ומגבירה קאפה ובמידת מה פיטה</strong>. יוצרת עודף ברקמות, עוזרת בסילוק הפרשות, נקשרת לאלמנט המרחב והאש. <strong>טלק </strong>הינו בעל איכות זו.</p>
<h3><strong>Khara- מחוספסות</strong></h3>
<p>האיכות האחראית על חיספוס של חומר. <strong>מגבירה</strong> <strong>ואטה</strong>, מפחיתה מהרקמות, מפחיתה את כמות ההפרשות ע&quot;י ספיחת נוזלים. נקשרת בעיקר ליסודות האוויר והאש. מביאה יכולת של גירוד, שיוף. נוכחת בעצמות הגוף, <a href="https://www.healing-arts.co.il/mumio-shilajit/" target="_blank" rel="noopener">מומיו</a> נושא בין השאר גם את האיכות הזו.</p>
<h3><strong>Sukshma- עדינות</strong></h3>
<p>איכות המאפשרת לחומר לחדור דרך ערוצים הכי זעירים בגוף. <strong>מגבירה את הואטה ומפחיתה קאפה</strong>, מפחיתה מהרקמות, מפחיתה את כמות הצואה. מקושרת לאלמנט האש האוויר והמרחב. חומרים בעלי איכות זו הינם קלים לעיכול, הפעולה שלה היא פתיחת ערוצים. <strong>אלכוהול, פלפל שחור</strong> בעלי איכות זו, כמו גם רעלים.</p>
<h3><strong>Sthula- גסות</strong></h3>
<p>האיכות המביאה מגושמות, ועיכוב בהתפוררות של חומר. חומרים בעלי צורה גדולה, אשר אינם זזים בקלות ואינם יכולים לחדור עמוק לגוף הינם בעלי איכות זו. איכות הגורמת לחסימות בערוצים, <strong>מגבירה את הקאפה ומפחיתה ואטה ופיטה</strong>, מעלה את משקל הרקמות ואת כמות ההפרשות ע&quot;י עזרה בסילוקן. מקושרת לאלמנט האדמה. <strong>קמח, חמאה, בשר של חיות הגדלות בביצות</strong> הינם בעלי איכות זו.</p>
<h3><strong>Sandra- מוצקות</strong></h3>
<p>האיכות המספקת מוצקות, צמיגות ועכירות לכל חומר. <strong>מגבירה את הקאפה, מפחיתה ואטה</strong>. מעלה תפקוד ומבנה רקמות, ממצקת צואה. מקושרת לאלמנט האדמה. <strong>חמאה ושמנת</strong> הינם בעלי איכות זו.</p>
<h3><strong>Drava- נוזליות</strong></h3>
<p>האיכות האחראית על נוזליות, מקושרת לאלמנט המים. <strong>מגבירה קאפה ופיטה, מאזנת ואטה</strong>, משפרת רקמות נוזליות כגון ראקטה (דם), ראסה (מקבילה ללימפה), מעלה את כמות הצואה. <strong>מים וחלב</strong> הינם בעלי איכות זו.</p>
<p>גם ה<a href="https://www.healing-arts.co.il/tridosha/" target="_blank" rel="noopener">דושות</a> מאופיינות על ידי הגונות. <strong>ואטה</strong> מאופיינת בעיקר ביובש, קלות וקור, בנוסף הינה מעודנת, ניידת, צלולה. <strong>פיטה</strong> מאופיינת בעיקר בחום בנוסף היא לחה (פחות מקאפה) וקלה (פחות מואטה), חדה, נוזלית, ניידת. <strong>קאפה</strong> מתאפיינת בכבדות, קור ולחות בנוסף הינה יציבה, חלקה, מוצקה. דרך הגונות ניתן להבין וליישם את אחד העקרונות של האיורוודה, דומה מגביר דומה, שונה מפחית שונה. כלומר, אם ניתן מאכל או כל חומר עם גונה של חום לאדם פיטה, אשר מאופיינת בין השאר על ידי חום, התוצאה תהיה הגברת החום וכך גם הגברת הפיטה. אולם מתן אותו המאכל לאדם קאפה שהאיכות השלטת בו היא קור, תאזן ותחליש את הקור וכך גם את הקאפה.</p>
<p>הגונות הינן אבני הבסיס בטיפול האיורוודי. כל תופעה- בין אם זה מאכל, צמח מרפא, שיטות טיפולי המגע או כל שיטת טיפול אחרת, מאופיינים על ידי גונות. בחירת הטיפול המתאים הינה על ידי התאמת הגונות של הטיפול (מזון, צמח מרפא, טיפולי מגע, אורח חיים) לגונות של המטופל (ואטה, פיטה, קאפה).</p>
<h3><strong>ביבליוגרפיה:</strong></h3>
<p>1. Dravyaguna Vijnana by Dr. J.L.N.Sastry<br />
2. Ayurvedic Pharmacology &amp; Therapeutic Uses of Medicinal Plants Dravyagunavignyan by Vaidya V.M. Gogte<br />
3. Ayurveda a Complete Guide by Prof. Gurdip Singh<br />
4. Charaka Samhita – Sarir a Sthana by P.V. Sharma<br />
5. Bhavaprakasa of Bhavamisra Purvakhanda by Prof. K.R. Srikantha Murthy<br />
6. חומר הקורס יסודות ופילוסופית האיורוודה במסגרת לימודי איורוודה במכללת רידמן – על ידי עמי ריין.</p>
<p dir="rtl"><a href="2012-07-18-11-21-39/2012-10-31-11-32-16#irit" target="_blank" rel="noopener"><img decoding="async" class="alignnone size-thumbnail wp-image-1896" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2016/07/עירית_מוקטן-150x150.jpg" alt="עירית_מוקטן" width="150" height="150" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2016/07/עירית_מוקטן-150x150.jpg 150w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2016/07/עירית_מוקטן-180x180.jpg 180w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2016/07/עירית_מוקטן-300x300.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2016/07/עירית_מוקטן-600x600.jpg 600w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2016/07/עירית_מוקטן-170x170.jpg 170w" sizes="(max-width: 150px) 100vw, 150px" /> </a></p>
<p dir="rtl"><a href="https://www.healing-arts.co.il/team/%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99/" target="_blank" rel="noopener"><strong>עירית יואלי</strong> </a>– מורה ליוגה מזה 15 שנה. בוגרת מגמת איורוודה ברידמן ובוגרת <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%95%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%90%d7%99/" target="_blank" rel="noopener">קורס המטפלים בתזונה סינית מקרוביוטית</a> בהנחיית אייל שפרינגר. מלמדת יוגה ומטפלת באיורוודה ובתזונה בסטודיו בישוב עצמון במשגב. <a href="http://www.yoga-and-ayurveda.com/" target="_blank" rel="noopener">לאתר של עירית.</a></p>
<h3>לעיון נוסף:</h3>
<p>למאמר<a href="https://www.healing-arts.co.il/tridosha/" target="_blank" rel="noopener"> 'משלוש יוצא אחת'- על שלוש הדושות בבסיס הרפואה ההודית<br />
</a>למאמר<a href="https://www.healing-arts.co.il/agni/" target="_blank" rel="noopener"> 'להדליק את האגני'- על ארבעה מצבי עיכול בראי האיורוודה<br />
</a>למעבר ל<a href="https://www.healing-arts.co.il/traditional-kitchen/" target="_blank" rel="noopener">מתכונים טיפוליים מהמטבח האיורוודי</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/gunas/">גונות, התכונות העדינות של המזון</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/gunas/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>&#034;משלוש יוצאת אחת&#034; על שלושת הדושות בבסיס הרפואה ההודית</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/tridosha/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/tridosha/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 27 Mar 2016 04:58:22 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מושגי בסיס]]></category>
		<category><![CDATA[איור-ודה]]></category>
		<category><![CDATA[איורוודה]]></category>
		<category><![CDATA[דושה]]></category>
		<category><![CDATA[דושות]]></category>
		<category><![CDATA[ואטה]]></category>
		<category><![CDATA[עירית יואלי]]></category>
		<category><![CDATA[פיטה]]></category>
		<category><![CDATA[קאפה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/tridosha/</guid>

					<description><![CDATA[<p>אתם חולמים שאתם עפים ובבוקר מתעוררים עם עצירות? חוטפים צרבת בכל פעם שמתעצבנים? אוהבים דבש וחביבים לבריות ממש כמו פו הדב? ברפואה ההודית-האיורוודה, מתוארות שלוש דושות, שלוש נטיות אפשריות לאדם, המגדירות את נקודות החוזק שלו ואת נטייתו לצאת מאיזון. תהליכי הריפוי, על פי הרפואה ההודית, עוסקים בהתאמת אורח החיים המומלץ לאדם ובמנהגים מהם עליו להימנע, בהתאם לדושות [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/tridosha/">&quot;משלוש יוצאת אחת&quot; על שלושת הדושות בבסיס הרפואה ההודית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">אתם חולמים שאתם עפים ובבוקר מתעוררים עם עצירות? חוטפים צרבת בכל פעם שמתעצבנים? אוהבים דבש וחביבים לבריות ממש כמו פו הדב? ברפואה ההודית-האיורוודה, מתוארות שלוש דושות, שלוש נטיות אפשריות לאדם, המגדירות את נקודות החוזק שלו ואת נטייתו לצאת מאיזון. תהליכי הריפוי, על פי הרפואה ההודית, עוסקים בהתאמת אורח החיים המומלץ לאדם ובמנהגים מהם עליו להימנע, בהתאם לדושות המאפיינות אותו.</p>
<h2 dir="rtl">מהי האיורוודה?</h2>
<p dir="rtl">&quot;<em>ואטה, פיטה וקאפה הם שלושת הדושה, הם התומכים בגוף כל עוד הם במצבם הטבעי והורסים אותו כאשר אינם</em> (=במצבם הטבעי) &quot;. (אשטנגה הרידיה סוטרה סטהנה פרק 1 פסוק 6).</p>
<p>ואטה פיטה וקאפה הן הבסיס עליה נשענת הרפואה ההודית המסורתית, האיורוודה.</p>
<p>פירוש המילה איור-וֵדה בסנסקריט (השפה ההודית העתיקה), הוא ידע-החיים או 'מדע אריכות החיים'. מקור האיור-ודה הוא בתת היבשת ההודית ועל פי המסורת הגו אותה לראשונה ה&quot;רישים&quot;- האנשים המוארים אשר חיו באזור ההימלאיה לפני כ-7,000 שנה.</p>
<p>בבסיס האיור-וֵדה קיימת ההנחה כי כל תופעה בעולם ובאדם הנה שילוב בין חמש איכויות: <strong>חלל, אוויר, אש, מים ואדמה</strong>. חמשת האיכויות האלה משתלבות דרך שלושה עקרונות הנקראים דושות. החלל והאוויר מרכיבים את הואטה, אנרגית התנועה. האש והמים מרכיבים את הפיטה, שהיא עקרון העיכול וחילוף החומרים, כלומר- המרת החומר לאנרגיה. ואילו המים והאדמה מרכיבים את הקאפה- עקרון המבנה והסיכה (=לחלוח).</p>
<h2 dir="rtl">מהן הדושות?</h2>
<h2 dir="rtl">ואטה</h2>
<p dir="rtl"><strong>ואטה פרקריטי</strong> (=נטיית מולדת): המונח ואטה בסנסקריט נובע מהפועל &quot;Va&quot; שמשמעותו <strong>לשאת</strong> <strong>או לזוז</strong>. הואטה מגלמת את הניידות ומסדירה את כל פעילויות הגוף. האיכויות שלה הן <strong>קלילות, ניידות, יובש, קור, עידון, צלילות וחיספוס</strong>. עקב איכותה הקלילה, טיפוסי הואטה יהיו בד&quot;כ <strong>בעלי מבנה גוף רזה, עצמות קלות, נטיה לריחוף או חוסר קרקוע</strong>. איכות היובש יכולה להתבטא בנטייה <strong>לעור ושיער יבשים </strong>וליובש במערכת העיכול (נטייה <strong>לעצירויות, גזים</strong>). טיפוסי הואטה יהיו בעלי יכולת תנועה רבה שתתבטא ב<strong>הליכה מהירה</strong>, חוסר יכולת לשבת לאורח זמן, <strong>תפיסה מהירה, חשיבה מרובה</strong>, ודיבור רב. טיפוסי ואטה <strong>יסלדו מקור</strong> ויחושו צורך בחום. ואטה מורכבת מיסודות האוויר והחלל, יסודות אלה קשורים לחוש המגע והשמיעה, וטיפוסי הואטה לרוב הנם <strong>בעלי חוש שמיעה רגיש וזקוקים למגע רך ותומך</strong>.</p>
<h2 dir="rtl">פיטה</h2>
<p dir="rtl"><strong>פיטה פרקריטי</strong>&#8211; המונח פיטה בשפה הסנסקריט מקורה במילה &quot;Tapa&quot; שמשמעותה <strong>לחמם</strong>. פיטה היא יסוד האש בגוף. הפיטה אחראית על <strong>העיכול</strong>, על יצירת האנרגיה <strong>וחילוף החומרים</strong> בגוף- מטבוליזם. בעלת איכויות של <strong>חום, שומניות, חומציות, חדות</strong>, <strong>נוזליות, קלות,  ניידות.</strong> איכות החום תביא לכך שטיפוסים אלה יסבלו בד&quot;כ מחום, ישתוקקו למשקאות קרים ויסבלו בקיץ. החדות יכולה להתבטא <strong>בראייה</strong> חדה, ב<strong>פרפקציוניזם</strong>, מוח חד ואנליטי, עיכול חד ו<strong>חוסר סבלנות</strong>. נוזליות תתבטא ב<strong>הזעה יתרה</strong>, מתן שתן וצואה מרובים, מפרקים ושרירים רכים. השומניות תתבטא ב<strong>עור ושיער הנוטים לשמנוניות, הפרשות רכות</strong>. היסודות המרכיבים את הפיטה הם המים והאש. הם קשורים ל<strong>חוש הטעם ולחוש הראייה</strong> בהתאמה. טיפוסי הפיטה בעלי ראייה חדה ושמים <strong>דגש על מראה חיצוני</strong>.</p>
<h2 dir="rtl">קאפה</h2>
<p dir="rtl"><strong>קאפה פרקריטי</strong>&#8211; פרושה המילולי מסנסקריט: &quot;Ka&quot;-מים, ו&quot;Pha&quot;-לפרוח. בטבע המולד של הקאפה מגולמים יחד האדמה והמים, המעניקים לטיפוס הקאפה את עיקר תכונותיו. הקאפה מסמלת את <strong>המבנה </strong>(הקשור לאדמה) ו<strong>הדבק המאחד בין הדברים</strong> (הקשור למים). התפקיד העיקרי של הקאפה זה <span style="text-decoration: underline;">היכולת להחזיק דברים יחדיו</span>. טיפוסי קאפה מתאפיינים בנטיות הבאות: <strong>כבדות, יציבות, איטיות, רכות, שומניות, קור</strong>. הכבדות מתאפיינת במבנה גוף מאסיבי וחזק עם <strong>עצמות כבדות, נטייה לעליה במשקל</strong>, לעיתים <a href="https://www.healing-arts.co.il/phlegm-misting-the-mind-a/" target="_blank" rel="noopener">קהות מנטלית</a>, חיבור חזק לקרקע. ה<strong>איטיות</strong> באה לידי ביטוי במערכת העיכול (בצורת <strong>חילוף חומרים איטי</strong>) בהתנהלות הפיזית (<strong>הליכה איטית</strong>) ובהתנהלות המחשבתית (<strong>דיבור איטי</strong>). <strong>שומניות</strong> תתבטא <strong>בעור</strong>, <strong>בשיער ובהפרשות</strong>, המפרקים והאיברים בכלל יהיו חלקים ומשומנים. <strong>איכות הקור אצל הקאפה תלווה בלחות</strong> ולכן תגרום לסטגנציה (=תקיעות) ו<strong>חוסר רצון לנוע</strong>. החושים המקושרים למים ולאדמה הם <strong>חוש הטעם והריח</strong> בהתאמה, והם החושים האהובים על טיפוסי הקאפה שהם נהנתנים מטבעם.</p>
<h2 dir="rtl">מהי פרקריטי?</h2>
<p dir="rtl">המשמעות המילולית של המילה 'פרקריטי' בסנסקריט הנה <strong>טבע</strong>. הפרקריטי הינו הטבע המולד שלנו, הבריאה הראשונית שלנו. הפרקריטי נקבעת בעת ההתעברות, בהתאם לתזונה, לאורח החיים ולמצב הנפשי של ההורים באותה עת.</p>
<p>הפרקריטי אינה משתנה במהלך החיים, למעט מקרים נדירים ביותר. כאשר התנאים משתנים (מזג אוויר, תזונה, הצטברות של עייפות, מתח נפשי וכן הלאה) משתנה גם האיזון בין הדושות. מצב זה, המשקף את בריאותנו הנוכחית, נקרא <strong>ויקריטי</strong> (=היציאה מאיזון).</p>
<p>האיזון יכול להיות מופר באופן יום יומי (אכלנו הרבה מאוחר בלילה, קמנו כבדים, העיכול נחלש&#8230;). אם נקשיב לגופנו, נחזיר את עצמנו מיד לאיזון (נאכל מעט, נשתה חליטה מחזקת עיכול וכן הלאה). אם נמשיך לנהוג בחוסר הקשבה לגופנו, חוסר האיזון ילך ויגבר, ויביא איתו אי סדירויות מהותיות יותר, עד לכדי יצירת מחלות.</p>
<p>רובנו מורכבים מדושה אחת דומיננטית, חלקנו מורכבים מצרוף של שתי דושות דומיננטיות ומעטים אף משלוש דושות. בכל מקרה כל אדם הוא טיפוס בפני עצמו ואין להתיחס לשני אנשים באופן דומה גם אם הם שייכים לאותה הדושה.</p>
<p>היציאה מהאיזון אינה חייבת להתבטא רק בדושה הדומיננטית שלנו, אלא יכולה להיות גם בדושות האחרות. האביב לדוגמא, מקושר לרוב עם יציאה מאיזון של הקאפה דושה. בחורף אנו אוכלים אוכל כבד יותר, איכות הקור נמצאת באוויר, אנו זזים פחות וכך צוברים קאפה. השמש המפציעה באביב, מחממת את האדמה ואת האדם והלחות שהצטברה בחורף 'נמסה' ויוצאת החוצה. גם ה<a href="https://www.healing-arts.co.il/agni/" target="_blank" rel="noopener">אגני</a> (אש העיכול), נחלשת. ניתן לראות תופעות כמו <strong>אלרגיות </strong>שונות, <strong>גרד</strong> בעיניים, <strong>ליחה</strong>, <strong>דלקות גרון</strong>, <strong>כאבי שרירים</strong> ועוד. טיפוסי קאפה מועדים יותר לצאת מאיזון בעונה זו (על פי העקרון שדומה מגביר דומה) אבל גם טיפוסי ואטה ופיתה יכולים לסבול מיציאה מאיזון של קאפה ולסבול מתופעות אלו באביב.</p>
<p>היכולת לאבחן את הפרקריטי היא הבסיס לטיפול האיורוודי. ברגע שנאבחן את הפרקריטי, את הטבע הראשוני,  יהיה ניתן להתאים למטופל אורח חיים ותזונה המותאמים אישית לו, במטרה להחזיר את הדושות לאיזון.</p>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/team/עירית-יואלי-2/" target="_blank" rel="noopener"><strong>עירית יואלי</strong> </a>– מורה ליוגה מזה 15 שנה. בוגרת מגמת איורוודה ברידמן ובוגרת <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%95%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%90%d7%99/" target="_blank" rel="noopener">קורס המטפלים בתזונה סינית מקרוביוטית</a> בהנחיית אייל שפרינגר. מלמדת יוגה ומטפלת באיורוודה ובתזונה בסטודיו בישוב עצמון במשגב. <a href="http://www.yoga-and-ayurveda.com/" target="_blank" rel="noopener">לאתר של עירית.</a></p>
<h3>לעיון נוסף:</h3>
<p>למעבר למתכון <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes/%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%94-%d7%98%d7%90%d7%a7%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99/" target="_blank" rel="noopener">משקה טאקרה הודי<br />
</a>למאמר- <a href="https://www.healing-arts.co.il/agni/" target="_blank" rel="noopener">להדליק את האגני- על ארבעה מצבי עיכול בראי האיורוודה<br />
</a>למתכון- <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes/%d7%aa%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9c-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%a1-%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%a3/" target="_blank" rel="noopener">תבשיל חומוס חריף </a></p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/tridosha/">&quot;משלוש יוצאת אחת&quot; על שלושת הדושות בבסיס הרפואה ההודית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/tridosha/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>להדליק את האגני- על ארבעה מצבי העיכול בראי הרפואה ההודית</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/agni/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/agni/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 07 May 2015 22:00:00 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מצבים רפואיים]]></category>
		<category><![CDATA[אג'ואן]]></category>
		<category><![CDATA[אגני]]></category>
		<category><![CDATA[איורוודה]]></category>
		<category><![CDATA[גליה עזרן]]></category>
		<category><![CDATA[הרפואה ההודית]]></category>
		<category><![CDATA[ואטה]]></category>
		<category><![CDATA[פיטה]]></category>
		<category><![CDATA[קאפה]]></category>
		<category><![CDATA[שרון בנרף]]></category>
		<category><![CDATA[תזונה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/agni/</guid>

					<description><![CDATA[<p>בתמונה: ג'ינג'ר טרי, מלח סלעים ולימון- ממריץ את העיכול  ומומלץ לטיפול בMand agni האם אתם עצבניים כשמודיעים לכם שהארוחה מתעכבת? האם אתם עייפים לאחריה? או שמא אתם בעיקר עסוקים בהתמודדות עם הגזים הנלווים&#8230;? הרפואה ההודית (האיורוודה) מונה ארבעה מצבי עיכול, ומציעה מגוון פתרונות עשיר לאיזונם. על טיפוסים וסוגי עיכול הרפואה ההודית, האיורוודה (ידע החיים) הנה רפואה [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/agni/">להדליק את האגני- על ארבעה מצבי העיכול בראי הרפואה ההודית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl"><em>בתמונה: ג'ינג'ר טרי, מלח סלעים ולימון- ממריץ את העיכול  ומומלץ לטיפול בMand agni</em></p>
<p dir="rtl">האם אתם <strong>עצבניים</strong> כשמודיעים לכם שהארוחה מתעכבת? האם אתם <strong>עייפים</strong> לאחריה? או שמא אתם בעיקר עסוקים בהתמודדות עם <strong>הגזים</strong> הנלווים&#8230;? הרפואה ההודית (<strong>האיורוודה</strong>) מונה ארבעה מצבי <b>עיכול</b>, ומציעה מגוון פתרונות עשיר לאיזונם.</p>
<h2 dir="rtl">על טיפוסים וסוגי עיכול</h2>
<p dir="rtl">הרפואה ההודית, <strong>האיורוודה</strong> (ידע החיים) הנה רפואה בת 3500 שנה.<br />
בבסיסה התאוריה האיורוודית עומדים חמישה יסודות המרכיבים <a href="https://www.healing-arts.co.il/tridosha/" target="_blank" rel="noopener">שלוש דושות</a> (נטיות) המתבטאות בגוף האדם:<br />
<span style="text-decoration: underline;"><strong>ואטה Vata</strong></span> (מורכבת מיסודות האוויר + החלל)- איכויותיה הן: <strong>תנועה, קלילות, קור, יובש</strong>. באדם, Vata עשויה להתבטא כ<strong>קלילות, רזון, נטייה לחרדות, לגזים במערכ העיכול ונפיחות</strong>.<br />
<span style="text-decoration: underline;"><strong>פיטה Pita</strong></span> (מורכבת מאש + מים)- איכויותיה הן: <strong>חום, חדות, תנועה ושריפה</strong>. באדם יכולה הPita להתבטא כנטייה לכעס, חמימות, ולחום במערכת העיכול.<br />
<span style="text-decoration: underline;"><strong>קאפה Kapha</strong></span> (מורכבת מאדמה + מים)- איכויותיה הן: <strong>נייחות, איטיות, לחות, קור, כובד</strong>. באדם, Kapha יכולה להתבטא ב<strong>עיכול איטי, כבדות, אך גם ברכות ואופי רך ונעים</strong>.<br />
לכל אחת מן הדושות הנ&quot;ל אפשרות לצאת מאיזון, ועל ידי כך לפגוע בדרכים שונות באיזונה של האגני- אש העיכול.</p>
<h2 dir="rtl">האגני- אש העיכול שהיא אש החיים&#8230;</h2>
<p dir="rtl">ברפואה ההודית וברפואות המסורתיות בכלל, קיים רעיון העוסק בקיומה של 'אש' החיונית לתהליכי העיכול וחילוף החומרים. ההודים מכנים אש זו בשם 'אגני' Agni. האגני שוכנת ב<strong>מעי הדק</strong>. היא מעיין להבה מטאפורית השוכנת בקרבנו מיום הולדתנו עד יום מותנו. האגני היא האיכות המעכלת והחמה בגוף, אשר מתבטאת באופן פיזי בקיומם של אנזימי העיכול. תכונותיה של האגני הן: <strong>חום, יובש, חדות, קלות, זעירות</strong>. תכונות אלו מאפשרות לאגני להגיע לכל מקום, ממקום מושבה בחמימותו של המעי הדק. האגני אחראית על תחושות שמחה, על הוצאת דברים לפועל ולמעשה ניתן להתייחס אליה כ'אש החיים'.</p>
<h2 dir="rtl">האגני בתרבות ההודית</h2>
<p dir="rtl">'אגני' הנה המילה הראשונה הפותחת את ארבע הוודות (= כתבי הקודש המרכזיים בהינודאיזם), דבר המדגים את חשיבותו הגדולה של מושג זה. כל טקס וודי מתחיל בהעלאת מנחות לאל האגני- האל המעכל את המנחות, מתווך ומעלה אותן הלאה לאל העיקרי עבורו מיועד הטקס. בדומה לכך, האגני, ה'אל' בתחתית הבטן שמח למנחות של חום, המאפשרות לו לתווך את מתת המזון לשאר אברי הגוף. לכן המזון המוגש הנו לרוב מזון מבושל. ניתן לאמר כי אין בגופנו פעולה מנטאלית או פיסית בה האגני לא משתתפת.</p>
<h2 dir="rtl">תפקודיה של האגני</h2>
<p dir="rtl">לאגני מספר תפקודים בשמירה על חיוניותו של הגוף. היא אחראית על:<br />
* שמירה על טמפרטורת גוף תקינה<br />
* איכות הראייה<br />
* מרקם עור יפה ובריא<br />
* הזנת שמונה הרקמות<br />
* חיסוניות- אוג'ס<br />
* אומץ, בטחון, שמחה, התלהבות, הגשמה<br />
* הארכת החיים.</p>
<h2 dir="rtl">פסולת מצטברת</h2>
<p dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><strong>האמה Ama</strong></span> ,  מושג נוסף מעולם האיורוודה, הנה הפסולת המטבולית הנוצרת בגוף כאשר האגני איננה פועלת במיטבה. '<em><strong>אמה'</strong> </em>הנה המקור למחלות רבות, באשר היא נוהגת 'לנדוד' ממערכת העיכול למערכות הגוף השונות. עודף אמה מתבטא <strong>בעייפות, עור חסר חיוניות, <a href="https://www.healing-arts.co.il/phlegm-misting-the-mind-a/" target="_blank" rel="noopener">מיסוך מנטאלי</a>, צואה שוקעת, חיפוי עבה בלשון</strong>. ניתן לראות כי תכונותיהן של האמה והאגני הנן הפוכות זו לזו: בעוד שהאמה הנה לחה, דביקה, קרה, שמנונית, צמיגית ומתבטאת בריח לא נעים, האגני הנה חדה, חריפה, בהירה ושורפת. כאשר ישנו עודף אמה בגוף, נרצה להגביר את האגני כך שתישרוף את האמה. העלאת האגני תתבצע בהתאם לקונסטיטוציית (=נטית גוף מולדת) המטופל.</p>
<p>האגני הנה גם יכולת העיכול המנטאלי. <strong><em>אמה </em>גופנית</strong> יוצרת גם <strong><em>אמה </em>בתודעה</strong>: כאשר האגני נוכחת נראה אומץ, חשיבה חריפה, הוצאת החלטות לפועל. כאשר האגני נחלשת והאמה עולה בגוף, נוכל לראות דכאון, קושי להניע מטרות בחיים, בחירות לא מיטיבות (לדוגמא משיכה לטעמים אשר ממשיכים ומגבירים את האמה, כגון משיכה לטעם המתוק, במקום למר או לחריף אשר יאזנו אותה).</p>
<p>הטיפול באיורוודה במצבים מעיין אלו נקרא<strong> Ama Pachana-</strong> 'לשרוף את האמה'. ניתן לגשת לטיפול זה משני כיוונים: הדרך הקלה יותר היא לגרום להגברת האגני בגוף, ועל ידי כך האמה נשרפת מאליה. הדרך המורכבת יותר היא לסלק את עודפי האמה מהגוף, ועל ידי כך האגני תידלק מחדש.</p>
<h2 dir="rtl">איזון וחוסר איזון של האגני באמצעות שלושת הדושות</h2>
<p dir="rtl">מבין שלוש הדושות:<br />
הואטה- יכולה להגביר אגני או להחלישה<br />
הפיטה- יכולה להגביר אגני או להחלישה<br />
הקאפה- רק מכבה את האגני (אך נחוצה כמובן, בצורה מאוזנת, לתפקודי החיים השונים).<br />
כל הדושות משתתפות בעיכול. תהליך העיכול מדומה למים (קאפה) המבושלים בסיר המונח על להבה (פיטה) הבוערת הודות לחמצן סביבה (ואטה). כל אחת מהדושות יכולה להיות אחראית על הוצאת האגני מאיזון (החלשתה), ולכל אחת מהן הטיפול הרלוונטי להגברת האגני חזרה. הספרות מונה ארבעה מצבי אגני נפוצים:</p>
<p><strong>1. Vishama Agni- אגני לא יציבה. נובעת מעודף אוויר- ואטה.<br />
</strong>לאגני זו אופי לא סדיר ומשתנה. היא מתבטאת בתנודתיות לא צפויה, כגון <strong>עצירות ושלשול לסירוגין</strong> (אם יותר נטייה לעצירות מאחר והואטה היא איכות יבשה), <strong>נפיחות, גזים, תאבון משתנה, כאב בטן עוויתי, טחורים</strong> (עקב היובש והמאמץ להוציא), נטייה <strong>לסחרחורות </strong>כאשר לא אוכלים, <strong>גרגורי בטן, עייפות וחולשה</strong> לאחר האוכל. רבות מתופעות אלו מרכיבות את <strong>תסמונת המעי הרגיז</strong>, אשר יכולה להגרם אף היא עקב ואטה לא מאוזנת אשר פגעה באגני.</p>
<p>סימפטומים נלווים נוספים אשר נהוג לראות במצבי ואטה לא מאוזנת הינם: <strong>כאבי גב תחתון, מפרקים חורקים, עור יבש, חרדות, אינסומניה</strong> (נדודי שינה), <strong>סטרס, היפראקטיביות</strong>. האדם יהיה בעל <strong>עור כהה אפרפר</strong> והלשון תהיה <strong>יבשה עם חיפוי כהה</strong>. התשוקה המאזנת (הדרך לאזן את הואטה אשר פגעה באגני) תתבטא באכילת מזון חם, מטוגן, מתובל, ובאכילת בשר (כאשר האגני התאזנה).</p>
<p><strong>2. Tikshna Agni- אגני חדה. נובעת מעודף אש- פיטה.<br />
</strong>לאגני זו אופי מהיר וחם. היא תתבטא בנטייה ל<strong>צואה רכה, לחומציות יתר, לצרבות, לשלשולים</strong> (אך במצבים מסויימים יכולה להיות גם נטייה ל<strong>עצירות</strong>), ל<strong>כיבים, לקוליטיס, לתאבון חזק</strong> שאינו מגיע לשובע, ל<strong>חוסר יכולת לשאת רעב</strong>, להעדפה להרבה ארוחות ביום ולהרבה מזון בכל ארוחה, ל<strong>רוגז</strong> כאשר מפספסים ארוחה ולנטייה ל<strong>היפוגליקמיה</strong> (צניחת סוכר), <strong>לצמא מתמיד</strong>, להתרוקנות בטנית מהירה, ללשון וחך יבשים לאחר אוכל.</p>
<p>סמפטומים נלווים נוספים אשר נהוג לראות כאשר הפיטה לא מאוזנת הינם: <strong>חום </strong>כללי, מחלות <strong>עור</strong>, <strong>אקנה</strong>, <strong>בחילה </strong>מעודף חומציות, <strong>כאבים באזור הכבד</strong>, דלדול רקמות, נטייה ל<strong>כעסים</strong>, <strong>לשיפוטיות</strong>, <strong>לתזזיתיות</strong>. <strong>גוון הפנים יטה לאדום</strong> והלשון תהיה בעלת <strong>חיפוי צהבהב</strong>. התשוקה המאזנת (הדרך לאזן את הפיטה אשר פגעה באגני) תהיה באמצעות אכילת מזון כבד וקר, אשר יתן למערכת זמן ואובייקט עליו תוכל לפעול אש העיכול, וכך לא יתאפשר לאש 'לחרוך את הכלי' בו היא מאוכלסת.</p>
<p><strong>3. Mand Agni- אגני איטית. נובעת מעודף נוזלים- קאפה.<br />
</strong>לאגני זו אופי איטי ועייף. היא תתבטא בעיכול אשר מכביד על המערכת וחוסם את הערוצים, ב<strong>כבדות לאחר האכילה</strong> (אך גם ללא אכילה), ב<strong>עיכול איטי ועייף</strong>, <strong>בתאבון נמוך</strong>, ב<strong>חוסר רעב בבוקר</strong>, ב<strong>שובע</strong> לשעות רבות, בנטייה ל<strong>עצירות</strong> אך עם <strong>צואה רכה</strong> (במצבים מסויימים יכולים להיות גם שלשולים), ב<strong>בחילות</strong> הנובעות מהעיכול האיטי אשר אינו מוריד את האוכל ב'צנרת'. סמפטומים נלווים אשר נהוג לראות כאשר הקאפה אינה מאוזנת הינם: <strong>ליחה, אלרגיות</strong>, <strong><a href="https://www.healing-arts.co.il/hypothyroid-treatment/" target="_blank" rel="noopener">תת תפקוד בלוטת התריס</a></strong> (היפותירואידיזם), <strong>בצקות, סוכר גבוה</strong> בדם, <strong>עודף משקל</strong>, <strong>יתר לחץ דם, עצלנות, עודף שינה, היאחזות, רכושנות</strong>, עייפות כללית. הלשון תהיה בעלת חיפוי לבן. התשוקה המאזנת (הדרך לאזן את הקאפה אשר פגעה באגני) תתבטא באכילת מזון חם, חריף, לעתים אף אלכוהול במידות מתונות.</p>
<p><strong>4. Sama Agni אגני מאוזנת.</strong><br />
תתבטא בתאבון תקין, אשר שיאו בצהריים סביב השעות 10:00-14:00- הזמן בו החום בשיאו ובו מומלץ לקיים את הארוחה המרכזית עם החלבון. באגני זו תהיינה <strong>יציאות סדירות, משקל תקין, חיוניות, חיסוניות טובה, עור בריא, תודעה בהירה ותשוקה מאוזנת לכל אחד מהטעמים</strong> (חריף, מתוק, עפיץ, חמוץ, מלוח, מר- השלושה האחרונים במיוחד מחזקים את האגני).</p>
<h2 dir="rtl">אילו מזונות מאזנים את חולשות האגני השונות?</h2>
<p dir="rtl">כאשר אנו ניגשים לתת צמחים ומזונות לטיפול באגני, קודם כל חשוב להקפיד שאלו יהיו חומרים שלאגני קל לעכל. בנוסף לכך כמובן ישנה חשיבות לאבחנה המבדלת מי מהדושות יצאה מאיזון והחלישה את האגני? (כיצד האדם מרגיש בזמן רעב? כיצד מרגיש לאחר האכילה? כיצד נראית הצואה? וכן הלאה).</p>
<p>על מנת לאזן את ה- <strong>Vishama Agni</strong> (האגני הלא יציבה, הנובעת מואטה לא מאוזנת) נרצה מזון <strong>חם, שומני וכבד</strong>. מתכונים נפוצים לכך הינם:<br />
* קליית הזרעים <strong>כמון, שומר ו</strong><a href="https://www.healing-arts.co.il/ajowan/" target="_blank" rel="noopener"><strong>אג'ואן</strong> </a>עם מלח, ואכילה של כחצי כפית לאחר הארוחה. זרעים אלו מסייעים בהפחתת גזים.<br />
* אכילת שום מוקפץ ב<a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes/%d7%92%d7%94%d7%99-%d7%97%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%a7%d7%a7%d7%aa/" target="_blank" rel="noopener">גהי</a> או ב<strong>חמאה</strong>.<br />
* שימוש מונע מסייע <strong>בהינג</strong> או <strong>אג'ואן</strong>.</p>
<p>על מנת לאזן את ה- <strong>Tikshna Agni</strong> (האגני החדה, הנובעת מפיטה לא מאוזנת) נרצה מזון <strong>קר, כבד ומתקתק</strong>. דוגמא למזון כזה היא דייסת <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes/%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9c-%d7%a2%d7%9d-%d7%92%d7%94%d7%99-%d7%95%d7%93%d7%91%d7%a9/" target="_blank" rel="noopener">בורגול</a> מתקתקה המבושלת ב<a href="https://www.healing-arts.co.il/the-milk-question/" target="_blank" rel="noopener">חלב</a>, מי ורדים ושמן קוקוס. כמו כן 'נקרר את המערכת' עם ירקות חיים בטמפרטורת החדר. מבחינת תיבול, ההעדפה תהיה להמנע מהטעמים מלוח, חמוץ, חריף ומתבליניים קרמינטיביים (משפרי עיכול), ולהעדיף תבלינים כגון <strong>כורכום, זרעי כוסברה, זרעי שומר והל</strong> אשר ממתנים את הפיטה. תרופה מפורסמת בהודו למצב זה היא ה- Kamadudha המורכבת מחומרים מקרקעית הים (פנינה, אלמוג, כונכיה, שבלול, אדמה) לצד זרעי שומר, מוסטה (Cyperus rotundus) ו<a href="https://www.healing-arts.co.il/liv-qi-herbs/" target="_blank" rel="noopener">גומא הפקעים</a> (Xiang Fu).</p>
<p>על מנת לאזן את ה- <strong>Mand Agni</strong> (האגני האיטית, הנובעת מקאפה לא מאוזנת) נרצה מזון <strong>מבושל, קל, מתובל, חריף</strong>.<br />
* דוגמא למזון כזה היא <strong>עלים ירוקים מרירים</strong> או <strong>צנוניות.<br />
</strong>* בכדי להגביר את אש העיכול מומלץ לאכול <strong>ג'ינג'ר טרי</strong> עם <strong>מלח סלעים ולימון</strong> לפני כל ארוחה.<br />
* טיפול נפוץ נוסף הוא שתיית '<strong>מי אגני'</strong>&#8211; הרתחה של שני ליטר מים ובישול כחצי שעה על אש (ניתן להוסיף צמחי מרפא בהתאם לידע)- את המים שותים לאורך כל היום במנות קצובות, המשקה נפוץ במסורת ההודית כ'<em>שורף אמה</em>'.<br />
* מתכון נוסף הנהוג להגברת האגני במצב זה הוא בישול<strong> מי אורז</strong> לצורך שתיה (ביחס של כוס אורז בסמטי לבן אחת, על 16 כוסות מים)- מוסיפים לנוזל תבלינים (<strong>ג'ינג'ר, כמון, שמן זית, גהי, פלפל שחור</strong>) ומקבלים כך הזנה ועזרה לעיכול, מבלי לקבל ממש 'מזון'.<br />
* שילוב תבלינים נוסף הידוע למצב זה הנו ה- <strong>Trikatu- פלפל שחור, פלפל ארוך</strong> (פּיפַּאלי- להשגה בחנויות תבלינים הודיות או אתיופיות)  ו<strong>ג'ינג'ר יבש</strong>. טוחנים את התבלינים ואוכלים כרבע כפית לפני כל ארוחה, עם דבש או עם מים חמים.<br />
* וכמובן, אחת התרופות הצמחיות הנפוצות ביותר לשיפור העיכול היא ה<a href="https://www.healing-arts.co.il/triphala/" target="_blank" rel="noopener">טריפאלה Triphala </a>הנפוצה לסייע בהנעת המזון, ונלקחת לפני האכילה.</p>
<p>הרצאתה של גליה נחתמה בהדגמה (וטעימה!) של מתכון מעולה המכונה '<strong>באטר מילק</strong>'. את המשקה נהוג לשתות בסוף הארוחה והוא מסייע לבעיות רבות כגון <strong>שלשול, חוסר ספיגה, טחורים</strong> ועוד.</p>
<p><strong>רכיבים:<br />
</strong>1/3 יוגורט איכותי<br />
2/3 מים<br />
תבלינים מצמתים (אוספים) &#8211; <strong>ג'ינג'ר יבש, זרעי כוסברה, מוסקט.</strong></p>
<p>אופן ההכנה:<br />
מוזגים את הרכיבים לצנצנת אטומה היטב ומשקשקים לפני השתיה.</p>
<p><strong>מודיפקציות</strong> (=התאמות) <strong>טיפוליות </strong>לדושות השונות:<br />
לאיזון הואטה נוסיף למשקה: <strong>מיץ לימון/ זרעי כמון/ ג'ינג'ר/ אג'ואן/ מלח סלעים<br />
</strong>לאיזון הפיטה נוסיף למשקה: <strong>סוכר/ מייפל/ סילאן/ הל/ זרעי כוסברה<br />
</strong>לאיזון הקאפה נוסיף למשקה: <strong>פלפל שחור/ ג'ינג'ר/ דבש.</strong></p>
<p>בתאבון!<br />
(מומלץ, היה ממש טעים&#8230;)</p>
<p>ההרצאה הועברה על ידי <strong><a href="http://www.ayurvedic-medicine.co.il/" target="_blank" rel="noopener">גליה עזרן</a></strong>&#8211; מרצה ומטפלת ברפואה איורוודית, במסגרת 'מושב התזונה' של שיטת TEF בקונגרס הבינלאומי לרפואה סינית, ה 2015 ICCM.<br />
ההרצאה הועלתה לכתב ע&quot;י <a href="https://www.healing-arts.co.il/sharon-benraf/" target="_blank" rel="noopener">שרון בנרף</a>&#8211; מטפלת המרכז ועורכת האתר.</p>
<p><strong>לעיון נוסף:<br />
</strong>למעבר למתכון <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes/%d7%9e%d7%a2%d7%93%d7%9f-%d7%91%d7%98%d7%98%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%94-%d7%95%d7%92%d7%94%d7%99/" target="_blank" rel="noopener">בטטה מתוקה וגהי<br />
</a>למעבר למתכון <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes/%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%a8%d7%99/" target="_blank" rel="noopener">קיצ'רי אביבי של מאש וגריסי פנינה</a><br />
לעיון בפורמולת הצמחים  <a href="https://www.healing-arts.co.il/triphala/" target="_blank" rel="noopener">טריפאלה Triphala</a> לשיפור מערכת העיכול</p>
<p>מעוניינים בפרטים נוספים אודות <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%94/" target="_blank" rel="noopener">סדנאות והרצאות</a> אודות רפואה מסורתית? מרותקים אחר <a href="https://www.healing-arts.co.il/traditional-kitchen/" target="_blank" rel="noopener">מתכונים ממטבחים מסורתיים</a>? חושדים שהאגני שלכם חלשה מדי ורוצים לקבוע <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a9%d7%a8/" target="_blank" rel="noopener">טיפול</a>&#8230;? מוזמנים <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a9%d7%a8/" target="_blank" rel="noopener">להירשם לניוזלטר</a> החודשי שלנו.</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/agni/">להדליק את האגני- על ארבעה מצבי העיכול בראי הרפואה ההודית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/agni/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חומוס ברפואה המסורתית</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/humus/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/humus/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 08 Nov 2013 03:41:20 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[צמחים מזונות ותבלינים]]></category>
		<category><![CDATA[איורוודה]]></category>
		<category><![CDATA[אייל שפרינגר]]></category>
		<category><![CDATA[דיכאון]]></category>
		<category><![CDATA[הרפואה הסינית]]></category>
		<category><![CDATA[חומוס]]></category>
		<category><![CDATA[חימצה]]></category>
		<category><![CDATA[מלטונין]]></category>
		<category><![CDATA[נדודי שינה]]></category>
		<category><![CDATA[סרוטונין]]></category>
		<category><![CDATA[פיטה]]></category>
		<category><![CDATA[צ'אנדל]]></category>
		<category><![CDATA[קאפה]]></category>
		<category><![CDATA[תזונה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/humus/</guid>

					<description><![CDATA[<p>חומוס הוא קטנית ממשפחת הFabaceae הגדלה באפריקה, אסיה אמריקה ואירופה. הרומן של קטנית זו עם המין האנושי עתיק מאוד. שם לטיני: Cicer arietinum באנגלית:Chickpea/Garbanzo שם בסנסקריט-Chana קצת היסטוריה ישנן עדויות לביות החומוס מהתקופה הניאוליטית באזור מצריים, יריחו וטורקיה. נראה כי במהלך תהליך הביות העדיפו המגדלים את אותם זנים שהיו גדולים יותר מתוקים יותר ועשירים בחומצת [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/humus/">חומוס ברפואה המסורתית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl"><strong>חומוס</strong> הוא קטנית ממשפחת הFabaceae הגדלה באפריקה, אסיה אמריקה ואירופה. הרומן של קטנית זו עם המין האנושי עתיק מאוד.<br />
<strong>שם לטיני</strong>: Cicer arietinum באנגלית:Chickpea/Garbanzo<br />
<strong>שם בסנסקריט</strong>-Chana</p>
<h2 dir="rtl">קצת היסטוריה</h2>
<p>ישנן עדויות לביות החומוס מהתקופה הניאוליטית באזור מצריים, יריחו וטורקיה. נראה כי במהלך תהליך הביות העדיפו המגדלים את אותם <strong>זנים שהיו גדולים יותר מתוקים יותר ועשירים בחומצת האמינו טריפטופן</strong> אשר את השפעתה על המוח ומערכת העצבים נציג בהמשך.</p>
<p>בתרבויות בהן לא אוכלים בשר רב אם ממניעים דתיים או ממניעים כלכליים- קטנית זו מהווה מקור חשוב של חלבון במיוחד אם הוא משולב עם דגנים מלאים. קיים מגוון רחב של סוגי חומוס במגוון גוונים וצבעים: צהוב, חום כהה, ירוק, שחור או אדמדם.</p>
<h2>החומוס על פי התזונה הסינית</h2>
<p><strong>הטעם</strong>-מתוק, <strong>האיברים עליהם משפיע החומוס</strong>: לב, קיבה ולבלב.<br />
הרפואה הסינית מייחסת למזון זה את הטעם המתוק ולפיכך רואה בו מזון המחזק את האיברים במרכז הגוף: הקיבה והלבלב הקשורים לאלמנט האדמה. צורתו של הזרע דומה לצורת המוח ועל כן מייחסים לו השפעה המרגיעה ומזינה את המוח והלב.</p>
<p><strong>האלמנטים הקשורים במאכל זה</strong> הם בעיקר האדמה והאש המיוחסים לאיברים שהוזכרו ולעונת הקיץ וסוף הקיץ, העונות המתאימות במיוחד לאכילתו. מטבע היותו קטנית, החומוס קשור ברפואה הסינית גם לאלמנט המים בדומה לשאר הקטניות. שילוב שלושת האלמנטים אש אדמה ומים מייצג את <strong>ציר היצירה</strong>, מושג מתוך הרפואה הסינית המבטא את קו האורך המרכזי של הגוף ומייצג את כל התפקודים הפיזיים והמנטליים החשובים ביותר. הקשר בין החומוס לבין ציר היצירה מסביר את השפעתו המעגנת ומייצבת מבחינה נפשית ומטבולית ואת הפופולאריות של מאכל זה.</p>
<h2><strong>איכויות על פי האיורוודה</strong></h2>
<p>גם האיורוודה מזכירה את הטעם <strong>המתוק</strong> של מאכל זה, אך מייחסת לו גם את <strong>הטעם העפיץ</strong> הסופח נוזלים ומייבש ובנוסף גם השפעה מקררת. איכויות נוספות (<a href="https://www.healing-arts.co.il/gunas/" target="_blank" rel="noopener">גונות</a>) של החומוס הן יובש, חיספוס וכבדות. על פי האיורוודה קטנית זו מפחיתה את <a href="https://www.healing-arts.co.il/tridosha/" target="_blank" rel="noopener">הדושות</a> <strong>פיטה</strong> (חום) <strong>וקאפה</strong> (לחות וכבדות) ומגביר מצבי <strong>ואטה</strong> (יובש וקור).</p>
<h2><strong>הרכב כימי ומשמעותו</strong></h2>
<p>החומוס מכיל יותר ברזל משאר הקטניות, ומהווה מקור טוב לשומנים לא רווים, אבץ וסיבים. בנוסף הוא מכיל את חומצת האמינו החיונית טריפטופן המשמשת כחומר גלם להורמון משרה השינה <strong>מלטונין</strong> ולייצור של מוליכים עצביים כגון <strong>סרוטונין</strong> התורמים לתחושת רוגע ושמחה.</p>
<p>חומצת האמינו הטריפטופן הגורמת להרפיית מתח ולהשריית שינה, מפחיתה חרדות ודיכאון, עוזרת למנוע מיגרנות, מפחיתה סיכונים לעוויתות לב וכלי דם ומסייעת להפחתת רמות הכולסטרול ולתפקוד תקין של מערכת החיסון. החומוס מכיל <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%9f/" target="_blank" rel="noopener">סידן</a> במינון הדומה לזה המצוי ביוגורט וערכו הגליקמי נמוך כך שהוא מתאים לאנשים הסובלים מתנודות חדות ברמת הסוכר בדמם או לחלק מחולי הסוכרת.</p>
<h2><strong>שימושים</strong></h2>
<p>ההודים נוהגים לאכול את הצמח הירוק עצמו על עליו וגבעוליו <strong>כירק בסלט</strong>. בעונות יבשות ההודים נוהגים <strong>למרוח את גופם בשמן סומסום</strong> ולאחר מכן להסירו באמצעות קמח חומוס מעורב במעט כורכום. ע&quot;י השפשוף-נוצר אפקט הדומה לפילינג היוצר עור חלק וזוהר.</p>
<p>בתרבויות רבות כמו צרפת של תקופת הברונזה נהגו לאכול את החומוס בעודו טרי וחי בתור קינוח מרענן, כנראה כמו שהיום אוכלים גרגרי אפונה טרייה. הקמח יכול להוות תחליף מצוין לקמח חיטה ולביצה בהכנת פשטידות משום שהוא יוצר את הדביקות המתאימה. הרומאים נהגו לאכול חומוס בתוך מרק בשר, או כחטיף קלוי.<br />
לסובלים מנפיחות לאחר אכילת מזון זה מומלץ לנסות את <strong>הצ'אנדל</strong> (Chana Dal), הגרסה המקולפת הנמכרת בחנויות הודיות וזמן בישולו קצר במידה משמעותית. לעיתים שימוש בצ'אנדל מאפשר ליהנות מהמאכל ולהימנע מאי נוחות בדרכי העיכול.</p>
<h2><strong>אנקדוטות נוספות</strong></h2>
<p>לעיתים החומוס נקרא בשם <strong>חימצה</strong>. ישנן מספר תיאוריות לשורש השם, האחת מסבירה כי מקור השם חימצה היא בנטיית המאכל המבושל להחמיץ (ומשום כך יש לאוכלו רק במקומות המקפידים על ניקיון וטריות). הבוטנאים טוענים כי שמו נובע משערות הנמצאות על הצמח המפרישות חומר חומצי במקצת. לנו נשאר רק ליהנות מהטעם.</p>
<p>במאמר שנכתב על ידי מאיר שלו לידיעות אחרונות הוא מעלה סברה כי במפגש בין בועז לרות המואביה בבית לחם הוא מזמין אותה לטבול את פיתה בחומץ שהוא בעצם <strong>חימצה</strong>-חומוס: &quot;לעת האוכל גשי הלום ואכלת מן הלחם וטבלת פיתך בחומץ&quot;.</p>
<h2>חומוס תעשייתי ושל מסעדות</h2>
<p>חומוס הינו באמת מאכל נפלא, אולם הגרס התעשייתית מכילה את המרכיבים הבאים: חומוס מבושל, מים, טחינה, שמן צמחי, חומצת מאכל, שום, חומר משמר, תבלינים, חומר מייצב. מזון מוכן שכזה מכיל מספר רכיבים המסוכנים לבריאות: שמן צמחי אשר לרוב הינו שמן מזוקק הקשור במספר מחלות ניווניות (גם כשמוסיפים למאכל שמן קנולה, מדובר בשמן קנולה מזוקק). התבלינים המוספים לחומוס התעשייתי מגלמים בתוכם כמויות מלח גבוהות וחומצת המאכל. החומר המשמר והחומר המייצב טומנים לעיתים סכנות נוספות לבריאות.</p>
<p>גם חומוס שקונים בחומוסיות מצריך בדיקה: לעיתים משולב בו שמן מזוקק, כמויות גבוהות של מלח מאיכות נמוכה, סוכר ולעיתים גם חומר משמר. המלצתנו: להכין אותו בבית.</p>
<h2><strong>חומוס במטבח הביתי</strong></h2>
<p>בשל איכותו העפיצה והמייבשת מומלץ <strong>לשלב את הקטנית הזו עם רכיבים מעט לחים ושומניים</strong> בדומה לשילוב עם טחינה הנהוג במזרח התיכון או בשילוב עם מרק בשר כפי שנהגו לאכלו הרומאים. ניתן לשלב את החומוס עם רכיבים לחים נוספים דוגמת זנב כבש (איליה) כפי שנוהגים הבוכרים בהכינם את <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes/%d7%90%d7%95%d7%a9-%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%91/" target="_blank" rel="noopener">הפלוב</a> המסורתי (תבשיל אורז, כבש, חומוס וגזר), או בשילוב עם קוסקוס (החיטה במקרה זה היא המרכיב הלח).</p>
<h2><strong>השימוש בקליניקה (או &#8211; למי הוא מתאים?)</strong></h2>
<p>בקליניקה אני ממליץ לרוב על חומוס עבור מטופלים עצבניים, מתוחים, תזזיתיים, אנשים שחסרה להם &quot;אדמה&quot;: מטופלים המרבים בנסיעות, הסובלים <strong>מדיכאון או נדודי שינה</strong>. בנוסף אני נוהג להשתמש בו כאחת הקיטניות המועדפות ברוב מצבי הסוכרת פרט לחמורים שבהם.</p>
<p>בשל איכותו המרגיעה והממלאת מחד ומייבשת מאידך החומוס לעיתים משמש חלק מהתפריט אצל מטופלים הנמשכים למתוק ומבקשים לרזות או לטפל במצבי לחות וליחה שונים.</p>
<p>ננסה להימנע ממתן חומוס במצבים הקשורים בעיכול חלש, מחלות בדרכי העיכול ונפיחות וגאזים במערכת העיכול. העונות האידאליות לאכילת חומוס הן הקיץ וסוף הקיץ אך בשל איכותו האדמתית של מאכל זה ניתן לשלבו בבישול במשך כל השנה.</p>
<h2>המחבר:</h2>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%a8/"><strong>אייל שפרינגר</strong></a>, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d/">קורס התזונה למטפלים</a> על פי שיטת TEF ואת קורס  &quot;<a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1-%d7%90%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%9e/">שירת הדם</a>&quot;-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes-book-for-cancer/">בישולחיים</a> – תזונה למטופלי סרטן.</p>
<p><strong>האם המאמר עניין אתכם? רוצים להמשיך ללמוד איתי? מוזמנים להשאיר פרטים </strong><a href="https://shpringer.ravpage.co.il/more"><strong>כאן</strong></a></p>
<p>מוזמנים להצטרף אלי בעמוד <a href="https://www.instagram.com/eyal_shpringer_tef/?hl=en" target="_blank" rel="noopener">האינסטגרם</a> ובקבוצת <a href="https://www.facebook.com/groups/536225529743767" target="_blank" rel="noopener">תזונה ורפואה מסורתית</a> בפייסבוק או להאזין לי בפודקאסט &quot;רפואה מהותנית&quot; בערוצי ה <a href="https://open.spotify.com/show/6YxO7qwIGGgJXpSzDPBWQx?si=ef96a27ddc5c44c5" target="_blank" rel="noopener">Spotify</a> וה <a href="https://youtube.com/playlist?list=PL4CgHfQv-J1PCyZpjyCY_0ylUgQLxLDFr&amp;si=z8OmblLsR0y18w5r" target="_blank" rel="noopener">YouTube</a></p>
<h2>לעיון נוסף:</h2>
<p style="direction: ltr;">1. Pichford P. (1993), Healing With Whole Foods. North Atlantic Books,p 468.</p>
<p>&nbsp;</p>
<h2 style="direction: rtl;"><strong>קישורים נוספים באתר:</strong></h2>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.healing-arts.co.il/anxiety/" target="_blank" rel="noopener">סיפור מקרה &#8211; טיפול בחרדה</a><a href="2012-07-18-11-23-02/herbs-foods-a-spices" target="_self" rel="noopener"><br />
</a><a href="https://www.healing-arts.co.il/legumes/" target="_self" rel="noopener">מתכוני קטניות<br />
</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/humus/">חומוס ברפואה המסורתית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/humus/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מושגי יסוד ברפואות המסורתיות</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/terms-in-traditional-medicine/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/terms-in-traditional-medicine/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 10 Jan 2013 17:41:23 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מושגי בסיס]]></category>
		<category><![CDATA[איורוודה]]></category>
		<category><![CDATA[הרפואה הסינית]]></category>
		<category><![CDATA[ואטה]]></category>
		<category><![CDATA[ליחה]]></category>
		<category><![CDATA[פיטה]]></category>
		<category><![CDATA[קאפה]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה מסורתית]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה סינית]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/terms-in-traditional-medicine/</guid>

					<description><![CDATA[<p>במאגר זה תוכלו למצוא מושגי יסוד בסיסיים ברפואות מסורתיות, כאשר העיקריות שבינהן הן הרפואה הסינית, הרפואה ההודית (האיורוודה) והרפואה הערבית-יוונית (האונני טיב). אנו מקווים שמאגר זה יעשיר אתכם ושתמצאו בו את אשר חיפשתם. במידה ותהיו מעוניינים בהרחבת מושגים נוספים, אתם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לעדכן את הרשימה במושגים נוספים. קריאה מהנה! צוות האתר. Yin-Yang: הפילוסופיה [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/terms-in-traditional-medicine/">מושגי יסוד ברפואות המסורתיות</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">במאגר זה תוכלו למצוא מושגי יסוד בסיסיים ברפואות מסורתיות, כאשר העיקריות שבינהן הן הרפואה הסינית, הרפואה ההודית (האיורוודה) והרפואה הערבית-יוונית (האונני טיב).</p>
<p dir="rtl">אנו מקווים שמאגר זה יעשיר אתכם ושתמצאו בו את אשר חיפשתם. במידה ותהיו מעוניינים בהרחבת מושגים נוספים, אתם מוזמנים <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a9%d7%a8/" target="_blank" rel="noopener">לפנות אלינו</a> ונשמח לעדכן את הרשימה במושגים נוספים. קריאה מהנה!<br />
צוות האתר.</p>
<p><strong>Yin-Yang:</strong> הפילוסופיה הסינית מחלקת את עולם התופעות לשני כוחות קוטביים זה לזה אך יוצרים ומשלימים זה את זה.</p>
<p dir="rtl"><strong>Yang:</strong> פירוש מילולי: &quot;הצד המואר של הגבעה&quot;. הכח היאנגי מייצג את ההיבט הזכרי, המואר, החמים, האקטיבי של החיים.</p>
<p dir="rtl"><strong>Yin:</strong> פירוש מילולי : &quot;הצד המוצל של הגבעה&quot;. הכח הייני מייצג את ההיבט הנקבי, האפל, הקריר, הרספטיבי של החיים.<br />
החלוקה ל Yin ו Y ng מושתת על יחסיות, שכן אין Yin ו Yang מוחלטים, אלא רק ביחס זה לזה. לדוגמא: השמש יאנגית ביחס לירח. גבר יאנגי ביחס לאשה. ציפור יאנגית ביחס לאדם, אך יינית ביחס לשמיים. כמו כן Yin ו Yang סינרגסטיים זה לזה ובונים זה את זה; Yang בשיאו מוליד Yin, Yin בשיאו מוליד Yang   Yang מניע Yin ו Yin מזין Yang. ניתן לדַמות את הקשר הזה לחלקי הנר: החֶלֶב, הייני, מזין את הלהבה, היאנגית, בעוד שהלהבה, היאנגית, יוצרת תנועה בחֶלֶב.</p>
<p><strong>&quot;שלושת האוצרות&quot;:</strong> ביטוי המתייחס לשלוש האיכויות החינויות לקיום החיים: ה SHEN &#8211; האספקט הרוחי, ה-Jing &#8211; האספקט החומרי הקשור לתמציות המתקבלות מהורינו עת היווצרותינו, וה Qi- התנועה החיונית המאפשרת לנו את מהלך החיים. ניתן לדמות את השילוב בין שלושתם לשילוב ההכרחי להווצרות ונוכחות נשמת חיים באפנו.</p>
<p><strong>Qi צ'י:</strong>  הסימנית צ'י  氣 מתארת גרגיר דגן מתבשל ואת אדי המים העולים ממנו, ומהדהדת רעיון של תנועה נסתרת- התמרה בין חומר לאל חומר. הצ'י הוא כח החיונית בגוף, המאפשר חום, חוסן, הגנה, הנעה והתמרה. לצ'י ולדם יחסי Yin-Yang בגוף: הם יוצרים זה את זה ומאפשרים זה את זה. Qi בריא יתבטא בחיוניות, בחום גוף תקין, בשמחת חיים ובתנועה זורמת ותקינה.</p>
<p><strong>Jing ג'ינג:</strong> הסימנית ג'ינג  精 מורכבת מגרגיר דגן ומהצבע הירוק המבשר נביטה. יחד, הסימנים מבטאים רעיון של  <span dir="RTL">תמצית החיוּניות של הגוף, אנרגיה קדומה וחד פעמית הניתנת לאדם בשעת היווצרותו (עת חל מפגש זרע וביצית- pre natal jing) ונשמרת בזכות התמציות המופקות מהמזון ומהנשימה (post natal jing) ומהרשמים המופקים ממפגשי החיים. Jing בריא יתבטא בגדילה תקינה ובהזדקנות בשיבה טובה.</span></p>
<p><span dir="RTL"><strong>SHEN:</strong></span> הסימנית  神 מורכבת מייצוג ידי החכם הנפרשות בין שמיים לארץ, לצד מזבח. יחד, הסימנים מבטאים רעיון של ניצוץ שמיימי השוכן בלב האדם. לב ריק מהאחזות, קשוב ומתבונן, ייאפשר ל SHEN  לשכון בקרבו, ולהנהיג תקשורת פנימית וחיצונית- אחדות בין כל תאי הגוף וסנכרון בין האדם לקוסמוס. ל SHEN חמישה ביטויים, אשר כל אחד מהם מקושר לאחת מחמש הפאזות. (ה SHEN משויכת לאש, ה Yi לאדמה, ה Po למתכת, ה Zhi למים וה Hun לעץ).  נוכחות ה SHEN באדם תתבטא בדופק חיוני והרמוני ובשמחת חיים, ותוקרן כלפי חוץ דרך אור העיניים (= Shen Ming).</p>
<p><strong>Yi:</strong> אחד מחמשת היבטיי ה SHEN, המקושר לאלמנט האדמה. הסימנית  意 מורכבת מייצוג לב, ומעליו פה וצליל. מבטאת רעיון של הרטט הפנימי הנותר מרשמים חיצוניים. Yi נוכח ובריא יתבטא ביכולת להעניק משמעות נכונה לאירועי החיים, ובאפשרות לעבד אותם, להתמיר אותם, וללמוד מהם הלאה. וכשם שאיברי האדמה אחראים לעיכול המזון, אחראי ה Yi לעיכול המנטלי, לזכרון וללמידה טובים.</p>
<p><strong>Po: </strong>אחד מחמשת היבטיי ה SHEN, המקושר לאלמנט המתכת. הסימנית  魄 מורכבת מייצוג 'שד' והצבע הלבן, ומכוונת לרעיון העוסק באספקט הרוחני של הגוף הפיסי, המאפשר את קיומו ההרמוני. Po בריא ונוכח יתבטא בצורות ובמבנים תקינים ובמחיצות תקינות ביניהם. כמו כן Po נוכח ייאפשר את קיומם של האינסטינקטים החייתים באדם, המקושרים לחמשת החושים, לכושר ההשרדות, לאינטואיציה וכן הלאה. קל יותר להבין את ביטויו של ה Po כאשר מתבוננים בבעל חיים ובאינסטינקטים המחודדים שלו.</p>
<p><strong>Zhi:</strong> אחד מחמשת היבטי ה SHEN, המקושר לאלמנט המים. הסימנית  志 מורכבת מייצוג לב ומעליו זקפה גברית, ומבטאת רעיון של כינוס כוחות למען הגשמה עצמית. Zhi בריא ונוכח יתבטא בכח רצון, בנוכחות, בתשוקה הקיומית לחיות.</p>
<p><strong>Hun</strong>   אחד מחמשת היבטי ה SHEN, המקושר לאלמנט העץ. הסימנית  魂 מורכבת מייצוג 'שד' ותנועה כלפי מעלה (מכונה לעיתים  &quot;השד של העננים&quot;), ומבטאת את האספקט השמיימי באדם הקשור להשראה ולתכנון קדימה. כאשר ה Hun מופרע הדבר עלול להתבטא בקושי להתכנס לשינה, בהתעוררויות, או בשינה מרובת חלומות. Hun נוכח ובריא באדם יתבטא ביצירתיות, בדמיון, בהשראה, ביכולת להתבונן קדימה ובשינה טובה.</p>
<p><strong>Heaven-Earth-Man:</strong> השקפת עולם דרכה רואים הסינים את התופעות בטבע, ובהתאם לכך גם באדם. ההתבוננות מתחלקת לשני שלבים: ציר היצירה העוסק בבריאה, ובו כתוצאה ממפגש השמיים באדמה נוצר האדם (Heaven-Earth-Man). ציר החיים קשור לחיי היום יום ובו האדם נמצא כציר בין שמיים לארץ, מתווך אותם, מחבר ביניהם ומשפיע עליהם (Heaven-Man-Earth).</p>
<p><strong>שלושת המחממים:</strong> הרפואה הסינית מחלקת את גוף האדם לשלושה מחממים: עליון, אמצעי ותחתון. התבוננות זו נובעת מההשקפה הפילוסופית המתבוננת בבריאה כביטוי ליחסי Heaven-Erath-Man. המחמם העליון מתייחס לאזור החזה, בו שוכנים הלב והריאות, ונחשב לאיזור השמיימי יותר של הגוף.</p>
<p>המחמם המרכזי מתייחס לאיזור הבטן העליונה, ובו שוכנים איברי מערכת העיכול: הקיבה והטחול-לבלב. לאזור זה מיוחסת יותר תפעוליות הגוף, והפקת ה Post Natal Qi.</p>
<p>המחמם התחתון מתייחס לאזור הבטן תחתונה- גניטליה, בו שוכנות הכליות ושלפוחית השתן. לאזור זה מיוחס ה Pre Natal Jing ויכולת הפוריות.</p>
<p>איברים נוספים כגון הכבד והמעיים, מיוחסים בכתבים השונים למחממים שונים, ואין מובהקות חד משמעית לגבי שיוכם. על שלושת המחממים אחראי ה San Jiao- ה&quot;תלת מחמם&quot;: 'איבר' שהוא למעשה תפקוד, האחראי לתקשורת בין המחממים ולתנועת הנוזלים ביניהם. גוף תקין והרמוני ייתבטא בתנועת נוזלים וצ'י הרמונית בין שלושת המחממים.</p>
<p><strong>אברי ה-Zang-Fu:</strong> הרפואה הסינית מתבוננת בכל תופעות הטבע דרך חמשת האלמנטים. כאשר באים לידי ביטוי בגוף, מקושרים האלמנטים לאיברי Zang ולאברי ה-Fu. איברי הZang הם האיברים היינים יותר, הם מאופיינים במלאות ותפקידם הוא לאצור תמציות (כליות, כבד, לב ומעטפת הלב, טחול-לבלב, ריאות). איברי ה Fu הם האיברים היאנגים יותר, הם מאופיינים בהיותם חלולים, ותפקידם הוא <strong>להתמלא ולהתרוקן</strong> (שלפוחית השתן, כיס המרה, מעי דק ותלת מחמם, קיבה, מעי גס). בכל אלמנט עובדים איברי ה Fu ואיברי ה Zang כצמד תומך ומשלים, האוגר חומרי גלם ומשאבים מן החוץ פנימה, ומשליך פסולת עודפת מן הפנים החוצה.</p>
<p><strong>חמש הפאזות (חמשת האלמנטים):</strong> הרפואה הסינית מתבוננת בטבע כמחזוריות מתמשכת, המורכבת מ Yin ו Yang היוצרים, משלימים וקוטביים זה לזה. בתוך החלוקה הזו ל Yin ו Yang, מתחלק עולם התופעות לחמש פאזות המולידות זו את זו:</p>
<p><strong>פאזת המים </strong>הנה המקום הייני ביותר. היא מייצגת את תחילת החיים בנסתר וניתן להמשיל אותה לזרע הטמון באדמה או לתקופת העוּבַּרות באדם.</p>
<p>פאזת המים מולידה את <strong>פאזת העץ</strong>, אשר ממוקמת כתחילת הפריצה מן ה Yin אל עבר ה Yang. ניתן לדַמות אותה לנבט בתחילת דרכו או לתקופת ההתבגרות/ התאהבות באדם.</p>
<p>פאזת העץ מולידה את <strong>פאזת האש </strong>הממוקמת בשיא ה Yang. ניתן לדַמות אותה לעץ בשיא פריחתו המניב פירות, או לשלב החתונה באדם.</p>
<p>פאזת האש מולידה <strong>פאזת האדמה </strong>אשר מולידה את <strong>פאזת המתכת</strong>.</p>
<p>פאזת המתכת ממוקמת במעבר משיא ה Yang אל ה Yin. ניתן לדַמות אותה לעץ המַשיר עליו בשלכת או לשלב בו ההורים נפרדים מילדיהם העוזבים את הבית. פאזת המתכת מולידה את פאזת המים הממוקמת במקום הייני ביותר וחוזר חלילה.</p>
<p>פאזת האדמה נמצאת על פי מודלים מסויימים במעבר מן האש למתכת, ועל פי מודלים אחרים במרכז בין ארבע הפאזות האחרות. היא מייצגת את המרכז ואת המעברים החלקים בין פאזה אחת לרעותה.</p>
<p><strong>אלמנט המים:</strong> במעגל חמש הפאזות מייצג אלמנט המים את המקום הייני, החבוי ביותר, את תחילת החיים בנסתר. הוא מקושר לצפון, ללילה, לחורף ולקור. בגוף האדם המים מתבטאים <strong>באיברים כליות </strong>(מקור כל ה Yin וה Yang בגוף) <strong>ושלפוחית שתן</strong> (אחראית על טרנספורמציית הנוזלים בגוף), <strong>ברקמות </strong>עצם ומח עצם, שיער הראש ושיניים, וברוק הסמיך, <strong>בפתחי </strong>האזניים ובפתחים התחתונים, <strong>בחוש </strong>השמיעה, <strong>בצבע </strong>השחור, <strong>ברגש </strong>הפחד, <strong>בצליל </strong>האנחה <strong>ובהיבט הרוחי</strong> Zhi. בתזונה אלמנט המים מתבטא בטעם המלוח ובקטנית שעועית.</p>
<p><strong>אלמנט העץ:</strong> במעגל חמש הפאזות מייצג אלמנט העץ את פריצת ה Yang מתוך ה Yin, ומאפיין התחלות ופריצות דרך. הוא מקושר למזרח, לבוקר, לאביב ולרוח. בגוף האדם מתבטא העץ <strong>באיברים כבד</strong> (אוצר את הדם, אחראי על הגנת הגוף ונקיון האיברים, משול ל&quot;אסטרטג&quot; המכוון קדימה) <strong>וכיס המרה</strong> (מייצג את הכושר לקבל החלטות ולבצען), <strong>ברקמות </strong>הגידים והשרירים, בצפורניים ובדמעות, <strong>בפתחי  </strong>העיניים, <strong>בחוש  </strong>הראייה, <strong>בצבע </strong>הירוק, <strong>ברגש  </strong>הכעס, <strong>בצליל </strong>הצעקה <strong>ובהיבט הרוחי</strong> Hun. בתזונה אלמנט העץ מתבטא בטעם החמוץ ובדגן החיטה.</p>
<p><strong>אלמנט האש:</strong> במעגל חמש הפאזות מייצג אלמנט האש את ה Yang בשיאו, ומאפיין שגשוג ותקשורת. הוא מקושר לדרום, לצהרי היום, לקיץ ולחום. בגוף האדם מתבטאת האש <strong>באיברים לב</strong> (המשול לקיסר השולט בממלכה מעצם נוכחותו, ומאפשר את התקשורת התקינה בתוכה), <strong>מעטפת הלב</strong> (המשולה לשליחו של הקיסר המתווכת בינו לבין הממלכה), <strong>המעי הדק</strong> (אחרי על ספיגת הדברים מן החוץ והפיכתם ל&quot;אני&quot;) <strong>והתלת מחמם</strong> (זהו אינו איבר ממשי אלא תפקוד, המייצג את &quot;האש הארצית&quot; המוציאה לפועל את צווי הקיסר, ע&quot;י פתיחת התעלות לתקשורת אש ומים בממלכה)  <strong>ברקמות  </strong>כלי הדם, בלשון ובזיעה, <strong>בפתחי</strong> התקשורת העליוניים, <strong>בחוש </strong>המישוש, <strong>בצבע </strong>האדום, <strong>ברגש </strong>השמחה, <strong>בצליל </strong>הצחוק <strong>ובהיבט הרוחי</strong> SHEN. בתזונה אלמנט האש מתבטא בטעם המר ובדגן דוחן דביק.</p>
<p><strong>אלמנט האדמה: </strong>במעגל חמש הפאזות מייצג אלמנט האדמה את המעברים החלקים בין הפאזות, ומאפיין חשיבה, עיכול ועיבוד, הזנה, ביתיות. הוא מקושר למרכז, לשעות הערביים או למעברים בין חלקי היום, לסוף הקיץ ולעונות המעבר (18 יום אחרונים של כל עונה) וללחות. בגוף האדם מתבטאת האדמה  <strong>באיברים  קיבה</strong> (אשר הופכת את המזון ל&quot;מרק&quot; ומפיקה ממנו Qi) <strong>וטחול-לבלב</strong> (אשר אחראי להפיץ את התמציות והטעמים המופקים מהמזון לכל האיברים ב&quot;ממלכה&quot;).</p>
<p>עבודתם של הקיבה והטחול-לבלב הנה משותפת ויחד הם משולים ל&quot;אסמים והמחסנים&quot; בגוף, <strong>ברקמות  </strong>החיבור, בבשר, בשפתיים וברוק המיימי <strong>בפתח</strong> הפה, <strong>בחוש  </strong>הטעם, <strong>בצבע </strong>הצהוב, <strong>ברגש </strong>החשיבה-דאגה, <strong>בצליל </strong>השירה <strong>ובהיבט הרוחי</strong> Yi. בתזונה אלמנט האדמה מתבטא בטעם המתוק ובדגן הדוחן.</p>
<p><strong>אלמנט המתכת:</strong> במעגל חמש הפאזות מייצג אלמנט המתכת את ה'דעיכה' משיא ה Yang אל עבר ה Yin, ומאפיין צמצום מן השפע אל עבר הדיוק הנחוץ, וויתור, Letting Go, של המיותר והעודף. הוא מקושר למערב, לערב, לסתיו וליובש. בגוף האדם מתבטאת המתכת <strong>באיברים ריאות</strong> (משולות לראש הממשלה, ואחראיות על מקצב הנשימה והפצת ה Qi) <strong>ומעי גס</strong> (משול לאחראי התעבורה ומאפשר תהליכי שחרור בגוף), <strong>ברקמות  </strong>העור, שיער הגוף והמוקוס  <strong>בפתח  </strong>האף, <strong>בחוש  </strong>הריח, <strong>בצבע  </strong>הלבן, <strong>ברגש  </strong>הצער, <strong>בצליל </strong>ההתייפחות <strong>ובהיבט הרוחי</strong> Po. בתזונה אלמנט המתכת מתבטא בטעם החריף ובדגן האורז.</p>
<p><strong>ששת האקלימים:</strong> התבוננות דרך אקלימים הנה אחת הדרכים המרכזיות דרכה הרפואה הסינית מאבחנת מצבי בריאות וחולי. כל אחד מן האקלימים נדרש לתפקודו החיוני של הגוף, אך אם נוכחותו תהיה קיצונית הוא עלול לגרום לפתולוגיה אשר תכביד על המערכת ותדרוש טיפול המווסת אותו, לרוב ע&quot;י האקלים הסותר. האקלימים הם:<br />
<strong>קור</strong>: במצב תקין ייאפשר לאדם להתמודד עם קור אקלימי מן החוץ, ויצנן מקרי חום פנימי בגוף. במצב מוקצן הקור יאט/ יקפיא תהליכי צמיחה בגוף, ויכול להיות מאופיין רגשית ע&quot;י פחד משתק. הקור משויך לשכבת ה Tai Yang- שלפוחית שתן ומעי דק.<br />
<strong>חום ואש: </strong>במצב תקין ייאפשרו לאדם להתמודד עם חום אקלימי מן החוץ, ויחממו מקרי קור פנימי בגוף. במצב מוקצן החום/ האש תאיץ תהליכים בגוף, ולעיתים תתבטא גם במופעים דלקתיים כגון דלקות בשתן, מופעים שונים בעור וכן הלאה. החום והאש משוייכים לשכבות ה Shao Yin- לב וכליות, וה Shao Yang- כיס מרה ותלת מחמם. אש נחשבת למופע קיצוני יותר של חום.<br />
<strong>לחות:</strong> במצב תקין תאפשר לאדם להתמודד עם לחות אקלימית מן החוץ, תבקר מצבים של יובש מוגזם, ותאפשר לחלוח וחיבור בין הרקמות והמערכות בגוף. במצב מוקצן הלחות עלולה לגרום לתקיעות- סטגנציה (דוגמאת כאבים במפרקים- שם נוטה הלחת לשקוע) לעכב או לבלום תהליכים, ולהתבטא במופעים של חום &quot;קומפוסטיבי&quot; (מהמילה קומפוסט) הנוצר בעקבות תקיעות זו. מנטלית הלחות יכולה להתבטא כחוסר בהירות מחשבתית. הלחות משויכת לשכבת ה Tai Yin- ריאות וטחול-לבלב.<br />
<strong>יובש:</strong> במצב תקין ייאפשר לאדם להתמודד עם יובש אקלימי מן החוץ, וייבקר עודפי לחות בגוף. במצב מוקצן היובש &quot;ייאדה&quot; נוזלים מן הרקמות ויפגע בחיוניותן. הדבר יכול להתבטא כיובש חיצוני דוגמאת עור ושיער יבשים או פנימי דוגמאת עצירות או שיעול יבש. היובש משוייך לשכבת ה Yang Ming- קיבה ומעי גס.<br />
<strong>רוח:</strong> הרוח נחשבת כנשאית לכל האקלימים האחרים. במצב תקין תאפשר התמודדות עם רוח אקלימית מן החוץ ותאפשר תנועה בגוף או מעוף מחשבתי. במצב מוקצן הרוח תתבטא בתזזיתיות יתר כגון כאב הנודד ממקום למקום, 'טיקים', חוסר סמטריה מוגזם בחלוקת/בתנועתיות הגוף וכן הלאה. מנטלית, רוח יכולה להתבטא במצב רגשי לא יציב ולא מעוגן. הרוח משוייכת לשכבת ה Jue Yin- הכבד ומעטפת הלב.</p>
<p><strong>חמשת היסודות (איורוודה):</strong> הרפואה ההודית מתבוננת בתופעות דרך נקודת מוצא של חמישה חומרי יסוד: <strong>אדמה</strong>&#8211; המייצגת יציבות ומוצקות, <strong>מים</strong>&#8211; המייצגים חיוניות ונוזליות, <strong>אש</strong>&#8211; המייצגת את היכולת להתמיר תהליכים, <strong>אויר</strong>&#8211; המייצג תנועתיות, דינאמיות, ו<strong>חלל</strong>&#8211; המייצג מרחב המאפשר התרחשות. כל אחד מן החומרים הנ&quot;ל מתבטא גם במערכות הגוף השונות ובנטיותיו לחוזקה ולחולשה.</p>
<p><strong><a href="https://www.healing-arts.co.il/tridosha/" target="_blank" rel="noopener">שלוש הדושות</a>:</strong> פירוש המילה 'דושה' הנה &quot;זה אשר נוטה לצאת מאיזון&quot;. הדושות מתארות את נטיותיו הפיסיות והמנטליות של אדם, אשר במצב תקין הן נקודות החוזק שלו, וכאשר יוצאות מאיזון הן נטיותיו לחולי. שלוש הדושות מורכבות מחמשת החומרים, והן: <strong>ואטה</strong> (אויר+חלל), <strong>פיטה</strong> (מים+אש) ו<strong>קאפה</strong> (מים+אדמה).<br />
<strong>ואטה:</strong> אחת משלוש הדושות, המורכבת מהיסודות חלל (המייצג מרחב המאפשר התרחשות) ואוויר (המייצג תנועתיות, דינאמיות). פירוש המילה הוא &quot;זה אשר מניע את הדברים&quot;, וכשמה, היא זו אשר אחראית על תנועתיות הגוף. מוקד נוכחותה העיקרי הוא המעי הגס.</p>
<p>הואטה מקושרת לאקלים קור ויובש, וכאשר נמצאת בחוסר איזון הדבר יכול להתבטא בתנועתיות יתר (פיסית, למשל, כגזים במערכת העיכול. אך גם מנטלית- כגון קושי להתכנס לתוך שינה), בסלידה מקור, ובמצבי יובש (כגון יובש בעור, עצירות, וכן הלאה).<br />
<strong>פיטה:</strong>  אחת משלוש הדושות, המורכבת מהיסודות  אש (המייצגת את יכולת ההתמרה) ומים (המייצגים חיוניות ונוזליות). פירוש המילה הוא &quot;זה אשר מעכל את הדברים&quot;, וכמחברת בין אש ומים, תופעות אשר לרוב &quot;נלחמות&quot; זו בזו, היא מייצגת את כל תהליכי הטרנספרמציה בגוף. מוקד נוכחותה העיקרי הוא מרכז הבטן- מערכת העיכול. הפיטה מקושרת לחום ולשמנוניות, וכאשר נמצאת בחוסר איזון הדבר יכול להתבטא בחום ובנטיה לדלקתיות (פיסית, למשל, כמופעים דלקתיים כמו כיבים או אקנה. אך גם מנטלית- כגון &quot;נטיה להתחמם&quot;- רגזנות) ובסלידה מחום ומלחות.<br />
<strong>קאפה:</strong> אחת משלוש הדושות, המורכבת מהיסודות  אדמה (המייצגת יציבות, מוצקות) ומים (המייצגים חיוניות ונוזליות). פירוש המילה הוא &quot;זה אשר אוחז את הדברים&quot;, וכמחברת בין אדמה ומים, אשר הופכות יחד לבוץ, היא מייצגת את כל עקרונות החיבור/ה&quot;הדבקה&quot; בגוף. מקום מושבה העיקרי הוא באזור החזה.</p>
<p>הקאפה מקושרת לקור ולשמנוניות, וכאשר נמצאת בחוסר איזון הדבר יכול להתבטא באיטיות ובנטייה לתקיעות (פיסית, למשל, כנטייה לעלייה במשקל או כחשיבה איטית. אך גם מנטלית- כגון נטיה להתכנסות וחוסר משיכה להוציא אנרגיה) וברתיעה מקור.</p>
<p><strong>אמה: </strong>באיורוודה אמה היא &quot;חומר שלא עוכל&quot; אשר נשאר בגוף והפך בהדרגה ל&quot;רעילות&quot;. האמה לרוב נוצרת מאורח חיים ומנהגי תזונה לא מתאימים לקונסטיטוציית המטופל (דוגמת אגני חלש ומזון מכביד). האמה תגרום לחסימה בפראנה ומוציאה את הדושות מאיזון.</p>
<p><strong>פראנה:</strong> מונח איורוודי אשר  פירושו &quot;לפני הנשימה&quot;, ובא לתאר את אנרגיית החיים החיונית, המתבטאת בבריאות ובנמרצות. אורח חיים בריא ונשימה נכונה ישמרו על הפראנה. המונח דומה במידת מה לרעיון ה Qi הסיני.</p>
<p><strong>אוג'ס:</strong> מונח איורוודי הבא לתאר את חוסנו של הגוף ויכולתו להתמודד עם מעמסות מן החוץ ומן הפנים. תודעה שקטה ואורח חיים נכון ייצרו אוג'ס חיוני הוגנה טובה לגוף.</p>
<p><strong>אגני:</strong> מונח איורוודי הבא לתאר את &quot;אש העיכול&quot; בגוף. 'אש עיכול' חזקה תתבטא בעיכול טוב וספיגה טובה של החומרים החיוניים. אגני חלשה תתבטא בקשיי עיכול למיניהם, ויש להתאים לה תזונה רלוונטית על מנת לא ליצור עודפי אמה בגוף.</p>
<p><strong>ארבע המרות:</strong> הרפואה הערבית-יוונית מתארת מצב אידאלי של הרמוניה בין ארבע מרות (ארבע ליחות): לבנה, שחורה, אדומה וצהובה, אשר כל אחת מהן נוצרת מהצטלבות בין שני אקלימים: יובש, חום, קור ולחות. לכל אדם נטייה לדומיננטיות מסויימת באחת מן המרות, ממנה נגזרות גם נטיותיו לחוסר איזון:</p>
<p><strong>המרה הצהובה:</strong> מקושרת לאלמנט האש, לחום וליובש, ליציאה לפעולה. האיבר המרכזי הוא הכבד. דומיננטית ב'טיפוס הכולרי'.</p>
<p><strong>המרה השחורה:</strong> מקושרת לאלמנט האדמה, ליובש ולקור, ליציבות. האיבר המרכזי הוא טחול. דומיננטית ב'טיפוס המלנכולי'.</p>
<p dir="rtl"><strong>הליחה:</strong> מקושרת לאלמנט המים, לקור וללחות, להתפתחות וצבירה. האיבר המרכזי הוא מח. דומיננטית ב'טיפוס הפלגמטי'.</p>
<p dir="rtl"><strong>הדם:</strong> מקושר לאלמנט האוויר, ללחות וחום, לקלילות ותנועתיות. האיבר המרכזי הוא הלב. דומיננטית ב'טיפוס הסנגוויני'.</p>
<h2>לעיון נוסף</h2>
<p>למטפלים הרוצים ללמוד עוד: <a href="2012-07-18-12-20-57" target="_self" rel="noopener">קורס ההתמחות בתזונה סינית מקרוביוטית</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/terms-in-traditional-medicine/">מושגי יסוד ברפואות המסורתיות</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/terms-in-traditional-medicine/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
