שאלת החלב
מאת אייל שפרינגר
כוס חלב חם ישר מהפרה, בבוקר כפרי בהרי הקרפטים, רומניה.
שאלת החלב
חלב הינו מוצר אשר צריכתו שנויה במחלוקת בשנים האחרונות. נדמה כי עולם המטפלים בתזונה נחלק לשני מחנות, כאשר המחנה האחד שולל לחלוטין שימוש בחלב ומוקיע אותו כמזון הקשור בשורה של מחלות ניווניות קשות ביניהן: סרטן, מחלות מעי דלקתיות, מחלות אוטואימוניות, סוכרת, בעיות פריון, אוסטיאופורוזיס, הפרעות קשב וריכוז ומחלות רבות ונוספות. המחנה השני פוטר את הטענות הללו בהינף יד ומצדד בחלב כמזון מושלם המונע מצבי חסר, תומך בבניית מסת עצם ושריר וממליץ לצרוך ממנו שלושה מוצרי חלב ביום. בכתבה זו ננסה להציג את החלב לאור מסורות התזונה השונות, כמזון לגיטימי אשר כמו מזונות רבים אחרים יש להכיר במעלותיו וגם בסיכונים הכרוכים בשימוש מופרז ולא מדוייק בו.
אז האם חלב הוא טוב או רע?
השאלה לגבי טוב ורע, בריא או לא בריא, חוזרת על עצמה שוב ושוב בהקשר למוצרי מזון רבים, ביניהם בשר אדום, ביצים ,סויה, פירות, עגבניות וחצילים, וכמובן חלב ומוצריו. האמת היא שברוב המזונות, גם אלו שאינם על הכוונת כיום ואף כאלה שנחשבים מזונות בריאות כדוגמת כרוב, מנגולד, דוחן, דגנים מלאים, דגים, מיצי ירקות, עשב חיטה ואצות מיקרו, קיים פוטנציאל לגרימת נזק ובמקביל הזדמנות לריפוי. נראה שהבעיה הבריאותית איננה טמונה במוצרים עצמם, אלא בנו-בני האדם ובעיקר בדרך שבה אנו מתבוננים בעולם, ומעדיפים לחלק אותו על פי מושגים של טוב ורע במקום להתמודד עם המורכבות של החיים. קל יותר להציג דעה ברורה וחד צדדית, המוקיעה מוצר מזון בראש חוצות ועל ידי כך להצטייר כדובר אמת חתרני המקעקע את הממסד המושחת המשווק לנו רעל בקרטון. מנגד יש המגנים על מוצר מזון זה בחירוף נפש, ורוצים להצטייר כברי סמכא רציניים, המבססים את דבריהם על מחקרים רלוונטיים. גישה זו איננה מצליחה לתאר את הסיפור האישי שלנו עם מוצר מסוים וההשלכות הבריאותיות שלו עלינו.
על איזה חלב אנו מדברים?
לפני שנמשיך בדיון הקטן שלנו על החלב והשפעותיו, חשוב שנגדיר על איזה סוג חלב אנו מדברים. חלק מהחשדנות הרבה כיום סביב החלב ומוצריו, קשורה בתהליך הייצור של החלב הכרוך בדרך המקוממת של גידול הפרות, ומניפולציות שעובר החלב: ערבוב חלב המגיע מפרות שונות ולעיתים אף מרפתות שונות, הימגון, פיסטור, העשרה בויטמינים ומינרלים ושינוי אחוזי השומן בחלב. מוצרי החלב עוברים מניפולציות נוספות כגון הוספת סוכר, פירות, חומרי שימור, חומרים מייצבים, חומרי טעם וריח, סיבים, פרוביוטיקה וויטמינים. פעילויות אלה הופכות את חומר הגלם למזון השונה מאוד מהמוצר המקורי. צריכת החלב הרבה בעולם המתועש ותהליך ייצורו כרוכים גם במפגעים אקולוגיים קשים, אשר אין להקל בהם ראש. כאשר אנו מדברים על חלב הראוי לשימוש, הכוונה לחלב לא מהומגן, אם אפשר גם לא מפוסטר (אל דאגה-נרתיח את החלב בבית לפני השתייה) ומלא. חלב איכותי צריך להיות מופק מבהמה הניזונה בעיקר ממרעה הגדלה בצורה אורגנית. הדרישות הללו אשר עד לפני 100 שנה היו טבעיות לגבי בהמות וחלבן ברוב חלקי העולם, נראות כיום כמעט בלתי ניתנות ליישום. משמעותן היא שיש להקפיד על איכות החלב, להפחית באופן כללי את הדרישה למוצר זה, ולהפוך את החלב ממרכיב מרכזי במקררי ארצנו לפריט קטן ואיכותי הנצרך פעמים ספורות במהלך השבוע.
האם החלב יכול לשמש גם כמזון מרפא ?
לאנשים בימי קדם לא היתה הפריווילגיה למחוק מזונות בקלות ובמהירות מסל המזונות. במקומות רבים, צריכת חלב ומוצריו הבטיחה הישרדות ושגשוג של החברה. המעניין בגישות המסורתיות הוא שלרוב הן נמנעות מלגנות מוצרי מזון אך נותנות הדרכה למי מתאים כל מזון, מהן איכויותיו הרפואיות, מתי הוא עלול להיות מסוכן וכיצד להשתמש בו כדי להימנע מפגיעה.
החלב על פי הגישה המאקרוביוטית
המאקרוביוטיקה איננה גישה מסורתית טהורה. מדובר בזרם תזונתי אשר התבסס על המסורת היפנית, וניסה לתת מענה לבעיות הבריאות אשר החלו לצוץ ביפן ובעולם המערבי החל מהמאה ה19 בעיקבות השינוי בהרגלי החיים וצריכת המזון. מוצרי החלב כמעט שלא היו ידועים ביפן בימי קדם, ועיקר החלבון מהחי הגיע מהים בצורת דגים ופירות ים. מיעוטו התבסס על חיות יבשה קלות לגידול או השגה כגון עופות שונים, חזיר, ובשר ציד. המקרוביוטיקה מגנה את השימוש בחלב בדומה להרבה גישות מודרניות, ומגדירה אותו כמזון YIN קר ולח, הקשור בהופעת רבים מהחוליים בעולם המודרני כגון סרטן, השמנה וטרשת עורקים. בשל ההמלצה הגורפת להימנע ממוצרי חלב על פי גישה זו, לא מופיעות בה הנחיות באשר לדרכי שימוש בחלב, הדרכים להפיק ממנו תועלת רפואית, והדרכים לצמצם את הנזק האפשרי הכרוך בשימוש בו.
החלב על פי הרפואה הסינית
בשנים האחרונות נוצר הרושם כי הרפואה הסינית שוללת שימוש בחלב וכי הסינים אינם משתמשים בחלב, אולם תיאור זה איננו מדוייק. כבר בספר הקיסר הצהוב אשר נחתם כנראה לפני כ2000 שנה, מתואר בפרק ה-12 כיצד אוכלוסיות בחלקיה השונים של סין אוכלות סוגים שונים של מזונות. האוכלוסיה החיה בצפון סין מתוארת כתרבות של נוודים המרבים לצרוך מוצרי חלב ובשר ולהיות חשופה לקור תחת כיפת השמיים. בשל אורח חיים זה אנשי הצפון חשופים לפגיעה של קור חיצוני ולמצבים של גודש באיבריהם הפנימיים.
הרפואה הסינית מגדירה את החלב כמזון מלחלח ומקרר, צבעו הלבן קושר אותו לאברי יסוד המתכת, במיוחד לריאות אותן הוא מלחלח ומקרר במיוחד. על פי גישה זו מטופלים הסובלים מעיכול חלש וממצבי ליחה המתבטאים כליחה בדרכי הנשימה, השמנה וגידולים צריכים להימנע מאכילת חלב ומוצריו. מנגד, מטופלים הסובלים מחוסר YIN, כלומר מצבים של חום ויובש, יכולים להפיק תועלת מצריכת מוצרי חלב. למשל, להזנת חמשת האיברים המלאים,לחיזוק הצ'י והדם לעידון מראה העור והשיער, כחלק מטיפול במצבים של התשת הגוף ופגיעה בריאות ובתנועת המעיים ממליצים על שימוש בSu Mi Zhou, קונג'י של דבש וחמאה.
חלב על פי האיורוודה
על פי האיורוודה אשר מקורה בהודו, חלב מהווה מזון חשוב ומרכזי. החלב מוגדר כמזון קר ומתוק המפחית מצבי VATA-PITA(יובש,חום ותנועה עודפת) ומגביר KAPHA (אדמה ומים, כלומר קרירות, כבדות, לחלוחית ומבנה פיזי). החלב מזין את התשתית הפיזית של הגוף, עוזר לבנות רבות מרקמות הגוף ביניהן אברי הרביה, חיוני לאיזון מצבים הקשורים לעודף חום (PITA), במיוחד עודף חום מנטלי הקשור לחוסר שקט,היפר אקטיביות וכעס. החלב על פי האיורוודה חיוני לחיזוק הזיכרון, להארכת החיים, ולסיוע להחלמת שברים. האיורוודה ממליצה להימנע משימוש בחלב במצבי חום אקוטיים אך ממליצה עליו למצבי חום כרוניים. האיורוודה מזהירה מפני שימוש בחלב שלא עבר חימום משום שחלב לא מחומם הינו כבד ויוצר עכירות וסמיכות של נוזלי הגוף. גם חלב שעבר הרתחה חזקה איננו מומלץ משום שהוא קשה לעיכול. האיורוודה מונה סוגי חלב שונים כגון חלב פרה, כבשה, עז, סוסה, בופלו, חלב אדם ואף חלב פילה ומגדירה את תכונותיהם הרפואיות והתאמתם למצבים שונים. בנוסף מוגדרות דרכים שונות של עיבוד החלב, ושימוש בתבלינים ובצרופי מזון שונים, אשר נועדו להפיק מהחלב את מלוא תכונות המרפא שלו, ולהימנע מהנזק האפשרי הכרוך בשימוש בו. החלב גם משמש כמרכבה (Anupan), כלומר כחומר נשא אשר נועד להוביל את השפעתם של צמחי מרפא אל הריאות בשל הקשר בינו לבין איבר זה.
חלב באזורנו
נראה כי חלב נצרך באיזור המזרח התיכון לפחות מזה 4000 שנים. תיעוד של אכילת מוצרי חלב מופיע פעמים רבות בתנ"ך. במקורות שונים קיימות התייחסויות שונות לחלב ומוצריו, נזכיר חלק ממקורות אלו: בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות נאמר כי החלב והגבינה מחזירים את האדם לחוליו ומפריעים בתהליך הריפוי. הרופא דאוד אלאנטאכי בן המאה ה16 תיאר את הגבינה כסם קר ורטוב הגורם להשמנה. הרב המקובל חיים ויטל בן המאה ה16 מתאר שימוש בגבינת עז לחה לחבישת גידולים סרטניים. הרמב"ם המליץ על חלב וגבינה למאכל לשיפור הדם בגוף. במקומות רבים מוזכר שימוש בגבינה לריפוי עקיצות נחשים ועקרבים. יהודי תימן נהגו להשתמש בחלב לטיפול בכאבי גרון, בלבן המופק מחלב להורדת חום ולטיפול בשילשול, חמאה מזוקקת (סמנה) למצבים רבים כגון מחלות דרכי נשימה ועיכול. יהודי עירק השתמשו בגבינה לשיפור כוח הגברא. באירן, עירק ואפגניסטן נעשה שימוש בכדורי גבינה יבשים כתרופה ומזון לאחר טיפול בתולעים.
כיוון אפשרי לגבי השימוש בחלב
מעיון במקורות השונים המופיעים בתרבויות ובשיטות רפואה שונות מצטיירת התמונה כי החלב הינו מזון וחומר מרפא בעל איכות קרה ולחה עם קשר משמעותי לריאות. להלן מספר המלצות באשר לדרך השימוש המאפשרת להפיק מהחלב את איכויות המרפא שלו ולצמצם את נזקיו:
1. מומלץ להשתשמש בחלב שעבר חימום עד ל100 מעלות אך לא הורתח בחוזקה.
2. יש לצרוך חלב בכמות קטנה ולא בכל יום.
3. יש להימנע מצירופי מזון מורכבים ובמיוחד להימנע משילוב חלב עם דגים, בשר, פירות,קמח או ביצים. ברפואה ההודית שילובים אלו נקראים Asamyoga-שילוב לא ראוי. שילובים של חלב,סוכר,קמח וביצים נפוצים בעוגות למשל.
4. יש להימנע משימוש במוצרי חלב קרים מהמקרר.
5. חלב איננו מומלץ למטופלים הסובלים מהשמנה, ליחה, גידולים או רגישות ידועה לחלב.
6. חלב יכול להועיל למטופלים רזים הסובלים מיובש, חום פנימי,דלדול רקמות, חוסר שקט, עצבנות ועיכול חזק יחסית.
7. מטופלים המתקשים להתמודד עם חלב ניגר יוכלו לעיתים להפיק תועלת ממוצרי חלב מותסס כגון יוגורט, או מחמאה מזוקקת (גהי).
8. אם אוכלים יוגורט מומלץ למהול אותו במים חמים ולהוסיף תיבול ומעט מלח.
9. מומלץ לשלב את מוצרי החלב עם תבלינים מחממים/מייבשים אשר יאזנו אותו. לדוגמה:הל, קינמון, חרדל, פלפל שחור, פיפלי(פלפל ארוך), קצח,אג'ואן, זעטר או כמון.
10.רוב המטופלים בשיטת TEF, לא זוכים לאכול מאכלי חלב רבים בשלבים הראשונים של הטיפול. הסיבה לכך היא הצורך לתמוך ולחזק את מערכת העיכול כשלב ראשון בטיפול תזונתי. החלב, למרות מעלותיו, מחליש בדרך כלל את העיכול ועל כן ניתן לתת ממנו למטופל רק בשלבים מתקדמים של הטיפול, וגם זאת בתנאי שמערכת העיכול התחזקה ואין סימנים פתולוגיים של ליחה.
סיכום
הישרדותו והתפתחותו של האדם התאפשרה לאורך ההיסטוריה, בזכות יכולתו ללמוד מנסיון העבר, ובמקביל להתנסות ולבדוק בסקרנות אפשרויות קיום חדשות. האדם כאוכל כל הצליח לקיים תרבויות משגשגות במגוון איזורי אקלים שונים בעלי מקורות מזון רבים, שונים ומגוונים. השימוש בחלב בדומה לשאר משאבי המזון המצויים בסביבתנו, דורש שיקול דעת והתאמת בחירותנו למצבנו הרפואי האישי ובהתאם לשיקולים האידיאולוגיים לאורם אנו הולכים. מכל מקום הכותב איננו מסכים עם השלילה המוחלטת הרווחת כיום של מוצר מזון זה, כמו גם המלצות גורפות המצדדות בכך שהחלב בריא לכולם ומתבטאות בשימוש המופרז הבזבזני והמסוכן בחלב ומוצרי חלב מאיכות ירודה הנפוצה בחלקים נירחבים בחברה.
אייל שפרינגר (Dip.Ac,CH)-מטפל ברפואה סינית עתיקה, הרבליסט קליני, ומטפל בתזונה סינית מאקרוביוטית. מייסד המרכז לרפואה מסורתית, מנחה קורס המטפלים לתזונה סינית מקרוביוטית.
מקורות:
1.א.לב(2002),סממני המרפא של ארץ ישראל וסביבותיה בימי הביניים.בהפקת ארץ.עמ'66.
2.Vadya V.M Gogte,Ayurvedic Pharmacology&Therapeutic Uses Of Medicinal Plants(Dravyagunavignyan .p760.(תודה למטפלת סווטה ג'ליאזקו על ההפניה למקור זה).
3.B.Flaws.(2007)The Book of The Jook.Blue Poppy Press.p175
4. http://www.westonaprice.org/traditional-diets/634-inside-japan.html
