העץ היבש- טיפול במצבי יובש וחוסר YIN של הכבד באמצעות תזונה מסורתית וצמחי מרפא

מאת אייל שפרינגר

לפני מספר שנים העתקתי את מקום מגורי מגוש דן המהביל לאזור הרי יהודה. אזור יבש, בעל הבדלי טמפרטורה משמעותיים בין היום והלילה, בו הרוח נושבת בחוזקה ימים רבים במהלך השנה.
כל שינוי בחיים דורש תקופת הסתגלות. עבורי כמטפל ברפואה סינית, השינוי דרש הבנה באשר לדפוסי המחלה של תושבי האזור השונים מהותית מאלה אשר פגשתי בתל אביב הנמצאת במרחק 50 דקות נסיעה בלבד ביום לא פקוק.    אני משער כי רבים מעמיתי למקצוע אשר הזדמן להם לשנות את מקום עבודתם, אם מדובר בשינוי איזור בארץ או מעבר לארץ רחוקה, חוו את אותה תקופת הסתגלות בה נראה כי כל תרופות הקסם בהן התרגלנו להשתמש אינן עובדות יותר ויש להמציא את הגלגל שנית ולמצוא את דרך הטיפול המתאימה לתושבי המקום החדש.

מחלות שונות באזורים שונים

כסטודנט וכמטפל תל אביבי גדלתי על בירכיהם של שני הסינדרומים המפורסמים, האחד: סטגנציה של Qi הכבד (מתאפיין בעיקר ככעס ומתח נפשי) והשני הוא מצבי הלחות והליחה השונים. הופתעתי לגלות כי באזורים המרוחקים ממישור החוף, הישראלי הממוצע נוטה לאמץ ולשמר את סטגנציית ה-Qi של הכבד כסוג של מכנה משותף כלל ישראלי, אך את מקום הלחות וליחה מחליפים פעמים רבות סימני היובש או בשפה מקצועית יותר, חוסר ה-YIN המתבטאים במגוון צורות כגון: שיעול יבש וטורדני בעונות המעבר הנשמע כמעט מכל בית, אקזמות עוריות יבשות , גרד בעיניים, יתר לחץ דם על רקע חוסר YIN, נדודי שינה ועוד. לא נותרו לי ברירות רבות ונאלצתי לוותר מעט על הדוחן, משקה הגריסים, תה שורש הלוטוס, ושאר כלים תזונתיים ששימשו אותי היטב בתל אביב למיגור הליחה, וללמוד את אומנות הלחלוח ובניית ה-YIN אשר נדרשו ממני באזור מגורי החדש.

האדם כתבנית נוף מולדתו

אין זה מפתיע כי בסין נשמר ללחות מקום של כבוד.  רבים מהכרכים בסין בעיקר במרכז, מזרח ודרום סין סובלים מלחות במהלך השנה בדומה לאקלים הלח במישור החוף הישראלי. באזורים לחים נוטים בני האדם לסבול ממצבי לחות או חום ולחות.  בארצנו היבשה, חוסר הYIN- ובמיוחד זה של הכבד הוא ההפרעה העיקרית לה חשופים רבים מתושבי הארץ החיים בהרי ירושלים, יהודה ושומרון, בגליל, בגולן, בבקעה בערבה או בנגב. אני צופה כי עם התפשטות תהליך העיור אל מחוץ לגוש דן ומישור החוף ניתן לצפות לעליה בכמות המטופלים המדווחים על מצבים הקשורים ביובש וחוסר YIN במיוחד של הכבד. הבנת הנטייה הנפוצה לפגיעה ב-YIN מהווה לדעתי נקודת מפתח להבנת תשוקותיו של המטופל הישראלי למיני מזונות קרים ולחים ולמציאת מזור לקשיו הגופניים והרגשיים בארץ השוכנת על ספר המדבר.

פגיעה ב-YIN בידי שמיים

החורף הישראלי הוא קצר, חמים ויבש במידה שלא תאמן. מה רחוק הוא מאותו אידיאל סיני בן חמש עונות המתאר את החורף כעונה בה הטבע שוקע בתרדמה, השלג מכסה את האדמה וה-YANG חבוי. אצלנו, כאילו על-מנת להכעיס, החורף והאביב מעורבבים זה עם זה. גשמי החורף הראשונים מביאים להתעוררות הטבע ולשפע נבטים ירוקים המבצבצים מהאדמה המופרית. דומה שהארץ עוברת באחת מהסתיו הישר אל האביב ומוותרת על המנוחה והנמנום שהחורף יכול היה להציע. החורף- העונה בה מאגרי הYIN אמורים להתחדש, העונה בה היינו אמורים לפעול פחות ולהישאר ספונים בבתים היא העונה היחידה בה ניתן למעשה לצאת מהבית גם בצהריים ולתפקד באופן שפוי ללא החום המעיק.    כאשר האביב מגיע, מטופלים רבים אשר לא הצליחו להזין את הYIN בחורף הקצר והחמים מגיעים לאביב מיובשים, מרוקנים ואינם מצליחים לחוות את ההתעוררות ואת הצמיחה הרעננה שהאביב מציע. במקום זאת מחכה להם כעס, חום, תסכול ויובש המתבטאים כאלרגיות עונתיות, מחלות עור וכאבי גרון וראש.

הטעות הגורלית של תזונה "בריאה" אשר למעשה הפוגעת בYIN

צחוק הגורל הוא כי התזונה המקובלת בקרב רוב האוכלוסייה כתזונה בריאה, תורמת למעשה לפגיעה בYIN. המזונות המוגדרים כיום כמזונות בריאים הוגדרו מלכתחילה ככאלה מעצם היותם מייבשים. מזונות אלו יכולים לאזן את מה שהוגדר בעבר כתזונה מערבית עשירה בחלבון ושומן מהחי. ככל שאופנת התזונה הבריאה הזו מתפשטת, ניתן לראות יותר ויותר מטופלים הסובלים בשל אותה תזונה ממצבי חסר ובעיקר חוסר YIN! הדגש בעיתונות הכתובה כיום מתמקד בהצגת מוצרים מייבשים, העשירים בסיבים, ללא התייחסות מספקת לדרך השימוש המתאימה במוצרים אלו, דרך בישולם והתאמתם האישית למצבו של המטופל ולעונות השנה. תפריט בריא לכאורה המורכב מדגן מלא (אשר לא תמיד מבושל כראוי), קטניות במינון גבוה מידי (בעלות אפקט מייבש), סלטים (התורמים לקור ויובש), פריכיות, קרקרים, חטיפי אנרגיה יבשים, גרנולה קלויה, פירות יבשים, דגני בוקר, תוספי תזונה בצורת אבקה המיובשת בהקפאה, טבליות או קפסולות יבשות, תוספי סובין, משקאות כגון תה ירוק (משתן ומייבש), ותוספים המבוססים על צמחי מרפא כגון ג'ינסנג קוריאני, חילבה, כורכומין ותמצית תה ירוק מחריפים כולם את הפגיעה ב-YIN למרות שלכל אחד ממרכיבים אלו נקשרו כתרים רבים כמזון מבריא ומונע מחלות.

מזונות על סיניים לחסידי המסורת

התזונה הסינית הרפואית משלבת צמחי מרפא בכל מנה. היישום של התזונה הסינית הרפואית כפי שהיא מופיעה בספרים הינו יקר ובלתי מציאותי עבור רוב המטופלים בישראל למודת הקוטג' והשניצל. בין המזונות האקזוטיים המשמשים להזנת הYIN ניתן למצוא את השלייה האנושית (Zi He Che-Placenta Hominis),שורש לוטוס טרי, מדוזה ומלפפון ים. ישנם רכיבים מזיני YIN מתוך התזונה הסינית הרפואית הניתנים להשגה וניתנים לשילוב בתזונה היומית. למשל ניתן לשלב גוג'י בריז Gou Qi Zi (Fructus Lycii) כצימוקים בדייסת הבוקר או כמרכיב בלפתן. מרכיבים נוספים הניתנים לשילוב בתזונה הבונה YIN הם: רהמניה מבושלת Shu Di Huang(Radix Rehmaniae glutinosa)-שורש מתקתק שחור ודביק, תות עץ– וצמח הנקרא Shi Hu(Herba Dendrobii),Sang Shen(Fructus Mori Albi)
דוגמה למנה סינית להזנת YIN הוא לפתן/מרק מפטריית אוזן צהובה (הפטריה היא בצבע צהוב ולא חלילה האוזן) וביצי יונים הנקרא: Yin Er Ge Dan Tan. המרק מכיל פטריית אוזן צהובה (Bai Mu Er), שיזף סיני אדום (Da Zao), צימוקי גוג'י Gou Qi Zi, זרעי לוטוס (Lian Zi) ביצי יונים וסוכר (ככה זה במתכון הסיני).
עבור רוב המטופלים הישראלים נזדקק לטיפול תזונתי מעשי יותר המבוסס על תמהיל חומרי גלם אותם ניתן להשיג בסופר עם תוספות נבחרות המצויות בבית טבע. את מלפפון הים והמדוזה ניאלץ לשמור לביקורים מזדמנים במזרח אסיה.

הזנת  YIN באמצעות חומרי גלם ברי השגה:

שלב א'-טכניקות בישול מתאימות:
טכניקות הבישול מהוות את התנאי והצעד הראשוניים בדרך להשפעה על האיכות הטיפולית של המזון. כדי לאפשר הזנה של YIN המזון צריך להיות כמה טריוויאלי,נוזלי. העדיפות ניתנת למרקים, דייסות ודגנים המבושלים עם מעט יותר מים מהמקובל. כמובן שקרקרים, פריכיות, פירות יבשים, גרנולה ושאר מזונות יבשים שהוזכרו הינם מחוץ לתחום. לעיתים קרובות שינוי פעוט במרקם מביא לשיפור משמעותי במצב המטופל.

שלב ב'-סוגי המזונות:
כדי להזין את YIN הכבד, יחסי הכוחות בין סוגי המזון הבסיסיים חייבים לעבור התאמה משום שלכל קבוצת מזון קיים אפקט טיפולי המאפיין אותה:
הדגנים: לאחר השרייה או הנבטה ראשונית מהווים כ40-50% מנפח התזונה היומית. נעדיף להשתמש בדגנים מלחלחים דוגמת חיטה, כוסמין, אורז מתוק(Nuo Mi בסינית) ושיבולת שועל. למרות אזכורים המופיעים בספרות לגבי יכולתם של גריסים ודוחן לתמוך בYIN הייתי מציע למטפלים בתזונה לנסות את הדגנים הללו תחילה על גופם למשך תקופה של מספר שבועות ולהיווכח באיכותם המייבשת אשר כלל איננה מתאימה למצב זה.
קטניות: מניינן יורד ומהווה עד 5% מנפח המזון בשל איכותן המייבשת. בין הקטניות בעלות האפקט הפחות מייבש נמנה את המאש, שעועית הלוביה, שעועית שחורה, טופו וטמפה(מוצר המבוסס על פולי סויה מלאים).
ירקות: כמותם עולה והם מהווים כ40% מנפח המנה. נשתדל להשתמש פחות בירקות ממשפחת המצליבים(משפחת הכרוב והצנון) והסולניים(משפחת החציל) אשר להם איכות מייבשת ומקררת. הירקות המומלצים ביותר הם אלה ממשפחת הדלועים כגון קישוא ומלפפון. ירקות ירוקים עסיסיים כגון במיה, מלוכיה, עלי תרד ומנגולד,אספרגוס (Lu Sun בסינית) חסה (בבישול בלבד)נבטי מאש או חמנייה, וסלק שהינו אחד השורשים המלחלחים הזמינים בארץ ובעל השפעה ספציפית על הכבד.
שמנים וזרעים: נעדיף שימוש בזרעי פשתן, סומסום שחור או שקדים מושרים במים ומקולפים. כשמן מאכל אפשר להשתמש בשמנים בכבישה קרה פרט לשמן סומסום שהינו מחמם, ובגהי– חמאה מזוקקת אשר לה אפקט מלחלח וקריר.
חלבונים מהחי: החלבון המומלץ ביותר להזנת YIN הם דגים למיניהם, עדיף דגי מים מתוקים שבשרם לבן. הקרפיון בעל הבשר השמן והתנועה האיטית הוא המייצג הבולט של קבוצה זו. בשר עוף או עז אינם מומלצים משום שהם חמים ויבשים, ואילו בשר הכבש הינו לח אך חם מאוד ולכן איננו מומלץ. באשר לבשר בקר ניתן להשתמש בו מעט. אומנם על פי הרפואה הסינית בקר נחשב לחם ולח אך מעניין לציין כי על פי הרפואה הערבית-יוונית הקדומה אשר שגשגה במזרח התיכון לאורך דורות, בשר זה נחשב ללח וקריר.

שלב ג'-מוצרים מיוחדים
אצות
: אצות הן ממחזקי הYIN הקלאסיים ומשפיעות במיוחד על YIN הכבד והכליות. האצה התומכת במיוחד בYIN הכבד היא אצת הוואקמה הרכה והירוקה אותה ניתן לבשל במרק. צרכני התוספים יכולים לשקול שימוש באצת ספירולינה שהינה אצת המים המתוקים המלחלחת ביותר אשר ניתנת להשגה.
מסמיכי מזון: קיימים ארבעה חומרים המשמשים להסמכת מזון ויוצרים בו אפקט ייני מלחלח ומצנן:
אבקת קוזו: מקבילה לצמח המרפא Ge Gen, משמשת במטבח היפני כבסיס לדייסות וכחומר מסמיך.ה Ge GEN הינו צמח בעל אפיניות לשכבת הTai Yang- שיכבת המרידיאנים החיצונית ביותר בגוף. בנוסף יש לו השפעה מחזקת צ'י קלה, מפחית לחץ דם, מלחלח ראות ומעיים ומשמש לטיפול בעצירות, שלשול ושיעול יבש . הקוזו משפיע גם על תנועת נוזלים באזור העורף  ופלג הגוף העליון ועוזר בטיפול בעורף תפוס. חסרונו הוא במחירו הגבוה יחסית.
אגר אגר: נקרא לעיתים גם "קנטן" חומר ג'לטיני המופק מאצות ים. המקרר ביותר מבין מסמיכי המזון ועל כן מתאים למצבי חוסר YIN עם חום. מכיל יוד ועל כן יש לדעת כיצד להשתמש בו במצבי חוסר איזון של בלוטת התריס.
טפיוקה: המסמיך הזול ביותר. נפוץ במטבח האסייתי, בעל אפקט מלחלח ומצנן. בעל תכונות גויטרוגניות קלות (מפריע לייצור ההורמון תירוקסים בבלוטת התריס) ועל כן יש להימנע משימוש בו במצבי תת פעילות של הבלוטת התריס.
סחלב (Orchis sp.)-הכוונה היא לפקעות הצמח המשמש להכנת משקה הסחלב המקורי. בכתבים רפואיים של ימי הביניים הסחלב מותווה לאינדיקציות התואמות מצבי חוסר יין של הכבד הכליות והראות: צרידות, מיעוט זרע, חוסר שקט, רזון, בעיות פריון בנשים, יובש וחולשה בנשימה, הרפס, דלקות ועוויתות.
פירות: אינני מרבה להמליץ על פירות בקליניקה אולם, דווקא כאשר מנסים להזין את הYIN יש צורך בפירות. בין הפירות נמנה את התפוז והקיווי (יש להיזהר בשימוש בהם משום שלעיתים קרובות הם מעוררים תגובה אלרגית הנפוצה דווקא בקרב הסובלים מחוסר YIN  של הכבד). ניתן להמליץ גם על תות שדה, פטל, תאנה (בסינית-Wu Hua Guo) ומלך מזיני הYIN של הכבד-תות עץ שחור (Sang Shen), צמח הנקשר בפולקלור הסיני למזרח, לזריחת השמש, ליכולת התחדשות אינסופית ולאחת השושלות המוקדמות והאגדתיות של סין שושלת הShang  המייצגת את זריחת הציוויליזציה הסינית.
מוצרי חלב:  יש להיות זהירים מאוד עם מוצרי חלב. מחד, הם באמת קרירים ומלחלחים-איכויות חשובות עבור מי שרוצה לחזק את הYIN שלו. מאידך הלחות שהם יוצרים עלולה ליצור ליחה שאינה תורמת להזנת YIN הכבד אלא עלולה להצטבר בכבד וליצור Compostive Heat –חום הנוצר על רקע הלחות והסטגנציה המלווה אותה. לסיכום, יש לצרוך מעט ממוצרי החלב בצורת יוגורט, חלב מורתח, גהי-חמאה מזוככת, או לחילופין להשתמש בחלב זרעים צמחוני.
תבלינים: לרוב התבלינים השפעה מייבשת או מחממת. קשה למצוא תבלינים המזינים את הYIN. ניתן להשתמש בתבלינים אשר איכותם נייטרלית, צוננת, או כאלה המניעים את צ'י הכבד. ביניהם: שומר (קרמינטיבי-תומך בעיכול אך לא מחמם במיוחד), זרעי כוסברה (קרמינטיבים אך קרירים), כמון (מגביר ספיגה ללא חימום משמעותי ומכוון צ'י כלפי מטה), זעפרן (קריר ומניע דם), סומאק (סופח וחמצמץ) ומיץ לימון.
"מזונות על" מקומיים מזונות על הניתנים להשגה בארץ הם צמחי הבר של ארץ ישראל אשר חלקם יעילים לטיפול בכבד, ללחלוח ולהזנת הYIN והדם. בין צמחי הבר נמנה את החלמית (מזינה את YIN הכבד והראות), חוטמית זיפנית (כנ"ל), מלוכיה, אספרג החורש, סרפד (איכויותיו המלחלחות ומחזקות הדם מתבטאות אחרי בישול ממושך), לחך על סוגיו השונים, עלים וגבעולים של גדילן מצוי המכיל פלבנואיד הנקרא סילמרין המסייע לשיקום תאי הכבד (כלומר הזנת הYIN של האיבר עצמו), קנרס, עכובית הגלגל, שקד ירוק, פטל קדוש, שומר פשוט, צבר, כוכבית מצויה (מלחלחת ומזינה דם), אמיך קוצני, רגלת הגינה ותרד הבר.

אני משער שחדי האבחנה ובעלי הידע שמו לב כי לא כל המזונות שציינתי מחזקים בצורה ספציפית את YIN הכבד. הדבר נובע מהצורך לספק למטופל מגוון רחב של מזונות ואפשרויות. תמיכה כללית בYIN באמצעות תזונה תאפשר לשמור על YIN הכבד. כדי למקד את הטיפול בכבד מומלץ לכלול בתפריט מתכונים או רכיבי מזון ספציפיים לכבד כדוגמת מתכון מרק להזנת YIN הכבד.
מרק זה הוא דוגמה למתכון אשר אני מציע למטופלי כחלק מתהליך טיפולי. ניתן להמליץ על אכילה של מרק זה פעם ביום כחלק מארוחת הערב. בנייה של מנות טיפוליות הינה דרך מדויקת לטפל בתזונה משום שאיננו מפקירים את המטופל עם רשימת חומרי גלם שרירותית אשר עליו להסתדר עימה בכוחות עצמו אלא נותנים לו מתכון מדויק ואפקטיבי המכיל את כל חומרי הגלם הדרושים.

סיכום לא יבש

הרפואה הסינית היא הרפואה האותנטית של תושבי סין אשר השתמשו בה לאורך הדורות ככלי הישרדות אשר שירת אותם במקום בו חיו. יישום עקרונות הרפואה והתזונה הסינית בארץ מחייב אותנו להימנע מלעשות עוול עם מטופלנו בשם שמירה על מסורת שעקרונותיה אינם תקפים במידה מושלמת כאן בישראל. הטיפול בתזונה אסור לו שיישען על חומרי גלם הניתנים להשגה בארץ בקושי וביוקר. כדי לטפל בארץ בתזונה סינית בצורה יעילה שומה עלינו לעבוד לאור העקרונות אשר מתווה לנו הרפואה הסינית אך במקביל להכות שורש באדמה ובמקום בו אנו גרים, ללמוד להשתמש במוצרים המקומיים או מוצרים הקלים להשגה  ובתכונות הריפוי שלהם. מהי תזונה אם לא טיפול דרך אלמנט האדמה, האדמה עליה אנו חיים? עלינו לבסס את הקשר למקום מגורינו, לדפוסי החולי הנפוצים בארץ ולאפשרויות הריפוי אשר מצמיחה לנו האדמה.     Leon Hammer בספרו שהפך לקלאסיקה מודרנית: "Dragon Rises Red Bird Flies" מגדיר את הדפוס הנפשי המלווה חוסר YIN של הכבד כ"נסיגה היא בלתי אפשרית"-כלומר נוקשות ועקשנות בלתי מתפשרת המזכירה את נוקשותו של עץ יבש אשר האפשרויות העומדות בפניו הן ההתנגדות או השבר. הנטייה לפתח חוסר YIN של הכבד על הנוקשות והכעס המלווים מצב זה היא לדעתי אחת הפתולוגיות הנפוצות בקליניקה המקומית. הכרה באפשרות הזו ובזמינות של המזונות המקומיים בהם טמון המזור האפשרי למצב זה היא חובה עבור כל מטפל המשתמש בתזונה.

הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון אורז– אביב 2010 בהוצאת קמפוס ברושים בגירסה מקוצרת מעט. הגירסה הנוכחית היא הגירסה המלאה.

אייל שפרינגר Dip.Ac.CH , מייסד המרכז לרפואה מסורתית, מנחה קורס המטפלים לתזונה סינית מקרוביוטית.מטפל ברפואה סינית עתיקה ותזונה מקרוביוטית, הרבליסט קליני ומטפל טווינה בכיר. חוקר את השימוש בצמחי הארץ למאכל ולמרפא. מלווה תהליכי ריפוי באמצעות תזונה, כלים מעולם הרפואה הסינית ושיטות מסורתיות נוספות. [email protected]

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!