טאיר סדהאם: מנת אורז יוגורט ורימונים מהמטבח ההודי

מאת: אייל שפרינגר

טאיר סדהאם (Thayir sadham) היא מנה פופלארית וידועה בדרום הודו. המנה משמשת כ"ארוחת עשר" או ארוחת צהריים לבית הספר עבור ילדי מדינת טאמיל נאדו שבדרום תת היבשת, כאשר גרגרי הרימון מהווים תוספת אהובה במיוחד.

למנה זו וראציות "בוגרות" יותר המשמשות כ"מנת מקדשים", המבוססות על אורז ויוגורט מעורבבים, עליהם מוסיפים מלמעלה תערובת מתובלת של אורד דאל, גרגרי חרדל שחור, עלי קארי, צ'ילי אדום והינג.

מרכיבים לטאיר סדהאם לילדים

כוס גרגרי רימון

1 כוס יוגורט

1.5 כוסות אורז יסמין או אורז עגול לבן

מלח על פי הטעם

הכנה

משרים את האורז במים לחצי שעה עד שעה לפני הבישול.

מבשלים את האורז למרקם רך מאוד וזאת על ידי שימוש במכסה, הוספת מים במידה והאורז לא התרכך, והארכת זמן הבישול.

מועכים את האורז החם עם כף עץ או מזלג והוסיפו מלח על פי הטעם.

במידה והאורז ייאכל בהמשך היום, יש להוסיף כחצי כוס חלב מורתח ולערבב.

נותנים לאורז להתקרר עד שיהיה חמים או פושר ומוסיפים כוס של יוגורט. חשוב להוסיף את היוגורט רק אחרי שהאורז התקרר כדי לא לבשל את היוגורט באורז החם. ניתן לשלוט על כמות היוגורט בהתאם לרצונכם במרקם רך (יותר יוגורט) או גרגרי (פחות יוגורט).

לערבב פנימה את זרעי הרימון ולארוז לדרך.

הערות

כאשר אורזים את המאכל לדרך, מוסיפים לאורז החם חצי כוס חלב מורתח. אומנם, באיורוודה נמנעים מלהמליץ על שילוב יוגורט עם חלב. אולם, מכיוון שהמנה מחכה מספר שעות עד לאכילתה, החלב שהתווסף יעבור אף הוא התססה על ידי היוגורט ויהפוך ליוגורט בעצמו. תוספת החלב מווסתת את חמיצות המנה אשר נוטה לעלות במידה ומכינים אותה עם יוגורט בלבד וכאשר אוכלים אותה רק אחרי מספר שעות מזמן ההכנה. במידה ואוכלים את המנה ישר אחרי ההכנה נהוג להוסיף יוגורט בלבד ללא תוספת חלב.

היוגורט המשמש בדרך כלל להכנת המנה בהודו הינו יוגורט ביתי טרי ולא יוגורט קנוי מחנות אשר איננו טרי בדרך כלל.

טאיר סדהאם

טאיר סדהאם בראי הרפואה המסורתית

מתכון האורז והיוגורט הינו בעל איכות כבדה, מלחלחת, מעט מחממת. השימוש במנה כ"צידה לדרך" מאפשר יצירה של תהליך תסיסה המסייע לעיכול האורז ולהגברת ההשפעה הפרוביוטית של המנה.

ברפואה ההודית קיימות הסתייגויות רבות באשר לאופן האכילה של יוגורט ושילובים שונים שלו. ההנחיות כוללות שימוש ביוגורט טרי אשר הוכן באותו היום, ולא ביוגורט בן מספר ימים (כפי שנימצא ברשתות המזון). הסיבה היא שיוגורט בן מספר ימים נחשב לחמוץ מדי, מחמם, ועלול לגרום להפרעת Pitta. בנוסף בשל כבדותו של היוגורט, ממליצים להימנע מאכילתו בזמנים בהם הקור או הלחות גבוהים: בימים מעוננים, ימי גשם או בשעות ערב. בנוסף משתתדלים לא לחמם מדי את היוגורט או לבשל אותו כדי לא לפגוע בחיותו ובפעילות החיידקים הפרוביוטיים.

האיורוודה אף מזהירה משילוב של פירות עם יוגורט. אולם, במקרה זה המתכון איננו איורוודי. התזונה העממית אכן מושפעת מהרפואה המסורתית אך איננה ניצמדת לחוקיה באדיקות. ניתן למצוא צידוק לשילוב בין יוגורט ורימון בתכונותיו יוצאות הדופן של הרימון. ייתכן והיותו של הרימון פרי חמוץ בדומה ליוגורט (האיסור הוא בעיקר ביחס לפירות מתוקים) וההשפעה תומכת העיכול המיוחסת לרימון היטו את הכף לטובת שילוב פופלארי זה.

ניתן לחשוב על השילוב של אורז, יוגורט ורימון כמזון מנחם המסייע לילדים להיפרד מהוריהם בדרכם לבית הספר. האורז, מספק איכות אדמתית תומכת, היוגורט, חלב שהחמיץ, נושא עימו רמזים על אהבת אם ועל הצורך להבשיל ולהתבגר, וגרגרי הרימון, פרי סתווי נושאים עימם טעם חמוץ מתוק של פרידה וזכרונות של חופש, קיץ ומשפחה.

בשל האיכות העשירה והמזינה, מתכוני אורז ויוגורט משמשים בהודו כמזון התומך בעלייה במשקל וכמזון המתאים במיוחד לילדים ולעוללים החל מגיל 9 חודשים. המתכון פחות מתאים למטופלים לחים, כבדים, ולמצבי לחות וליחה.

המחבר: אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.