בריא ומר לו- על הטעם המר ברפואת הצמחים המערבית

מאת יעל כנען

מדוע לטעם המר יש כזו קונטציה שלילית, ומה הן סגולותיו? סקירת הרצאתה של יעל כנען, הרבליסטית קלינית ומרצה לרפואת צמחים, ממושב התזונה אשר התקיים בקונגרס הבינלאומי לרפואה סינית' ה- ICCM 2015.

רפואת הצמחים המערבית

את הרצאתה, לקהל שרובו 'סיני', החלה יעל כנען עם סקירת שורשיה של רפואת הצמחים המערבית, המכונה גם הֶרבליזם/ הרבולוגיה/ פיטותרפיה:
רפואת הצמחים הנה בין שיטות הטיפול העתיקות בעולם, ונוכחת בכל התרבויות. בכל אזור התפתחה גישה טיפולית הקשורה לתרבות ולפילוסופיה במקום, כאשר עד היום כ- 80% מאוכלוסיית העולם מסתמכת על צמחי מרפא לטיפול רפואי. הרפואה המערבית והמדע כפי שאנו מכירים אותם כיום, כמו גם הנטורופתיה, ההומיאופתיה והרפואה האנתרופוסופית, שורשי כולם ברפואה היוונית אשר התפתחה במאה החמישית לפנה"ס, ובראשה היפוקרטס (מאות 4-5 לפנה"ס) ופיתוחיו.

רפואה יוונית-ערבית: עקרונות

הרפואה היוונית-ערבית מבוססת על תמיכה בכח הריפוי הטבעי, ועל אבחנה וטיפול בהתאם לתיאוריית ארבע הליחות. רפואה נכונה תנסה לאזן בין הליחות הנ"ל, ולהתאים לכל אדם על פי מזגו את אורח החיים הנכון לו (מבחינת מזון, שתיה, שינה, ערות, פעילות, מנוחה וכן הלאה). למעוניינים להרחיב בנושא זה נמליץ לקרוא את סדרת המאמרים קרוב רחוק- על המשותף לרפואה הסינית ולרפואה הערבית- יוונית, גם כן מפרי עטה של יעל כנען.

מערכות הגוף ברפואה היוונית-ערבית

הרפואה היוונית-ערבית מחלקת את הגוף לשלוש מערכות על (פקולטות):
המערכת החיונית, מרכזה בחלל החזה: אחראית על נשימה, מחזור הדם, אנרגית החיים, חיסון.
המערכת הנפשית, מרכזה במוח: אחראית על חושים, תפיסה, חשיבה, דמיון, מודעות.
המערכת הטבעית, מרכזה בחלל הבטן: אחראית על עיכול, מטבוליזם, הזנה וגדילה.

תפיסת מנגנון העיכול (Pepsis) ברפואה העתיקה 

האיבר הראשי של המערכת הטבעית הוא הכבד (האיבר הגדול בגוף- Liver מלשון live), כאשר הקיבה משרתת אותו (איבר חלול, Stomach גזורה מהמילה Stoma- פה). ארבע מערכות משולבות בתהליך העיכול, באחריות כל אחת מן המרות: בישול (אש) / משיכה- ספיגה (אויר)/ הפרשה (מים)/ החזקה (אדמה).

שלבי העיכול

"…העיכול שיהיה באצטומכה הוא מין ממיני ההשתנות וכן גם כן ההשתנות אשר בכבד וגם כן ההשתנות אשר בכל אחד מהאיברים. ואחר זה ההשתנות השלישי יש השתנות אחד, רביעי, יאמר לו "הידמות"…" (פרקי משה, מאמר ראשון, 58-59).
תהליך העיכול עובר ארבעה שלבים:
עיכול ראשוני :במערכת העיכול.
עיכול שניוני: בכבד- מייצר 4 לחויות מחומרי ההזנה.
עיכול שלישוני: הזנת האיברים על ידי הלחויות.
עיכול רביעוני: הלחויות מוטמעות ברקמות.

חשיבות העיכול על פי הרמב"ם

"דע כי רוב החוליים וביחוד הגדולים ביותר שבהם, מתחדשים בעבור רוע הבישול באצטומכה. כי המאכל, כאשר ייפסד בישולו באצטומכה, יהיה ההפסד ההוא גם כן הולך בבישול השני אשר בכבד ובבישול השלישי אשר בשאר האיברים." (ברפואת הטחורים, השער הראשון, 1)
הרמב"ם ממליץ על הרגלי אכילה למניעת הפסד הבישול:
" לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב" (הרמב"ם, הלכות דעות, ד)
"צריך האדם שיאכל השיעור המספיק לו לשמור על בריאותו והוא כדי מחייתו ודי לו, בזה השיעור לא יביא לידי חוליים רעים….ועל זה צריך שלא ישבע מן המאכל אלא יאכל כשיעור שתוכל לעכל אותו האצטומכה"
"כמות המאכל הוא משתנה באישי האדם כמו שהם משתנים במזגיהם, לפי שאתה תמצא בבני האדם מי שהאצטומכה שלו גדולה ועיכולו חזק ויסבול מן המאכל שיעור גדול. ומהם מי שהאצטומכה שלו קטנה ועיכולו חלש בטבע ולא יסבול מן המאכל אלא שיעור מועט" (צרי הגוף, רבי נתן בן יואל פלקירה)

כל המוסיף גורע

"..והרופאים כולם מסכימים, כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים יותר מעט נזקו מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים… כי האדם, כאשר יאכל מן המאכלים הרעים ולא ישבע מהם הנה יתבשלו בישול טוב ויזונו האיברים מהם בכל מה שיועיל, ויתחזק הכוח הדוחה וידחה מותריהם הרעים ולא יתחדש מזה נזק כלל או יחדש מה שלא יהיה נזק ניכר… ואולם השובע ואפילו יהיה מן הלחם מתוקן-המלאכה והבשר הטוב, לא יתבשל בישול טוב בשום פנים…" (הרמב"ם, הנהגת הבריאות, השער הראשון, 1)

המלצות נוספות מאת הרמב"ם

"צריך אדם לאכול בימות החמה שני שלישים ממה שהוא אוכל בימות הגשמים…"
"ושתית המים אחר המאכל- רע, יפסיד הבישול…"
"בימות החמה אוכל מאכלים קרים ולא ירבה בתבלינים ואוכל את החמוץ. ובימות הגשמים אוכל מאכלים חמים ומרבה בתבלינים…"
"לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה, או שיתחיל גופו להתחמם או שיעשה מלאכה או יתייגע בייגע אחר…"
"לעולם אל ישהה נקביו אפילו רגע אחד…" (הרמב"ם, הלכות דעות ד')

הטעם המר

טעם שרוב האנשים לא אוהבים… המילה 'מר' נקשרת על פי רוב כאסוציאציה לא נעימה המסמלת כאב, סבל, קושי:
'ניסיון מר'
'גורל מר'
'מר נפש'
'טעות מרה'
'אמת מרה'
'מר ונמהר'
'שפך מרי ליבו'
על אף הקונוטציה השלילית, יש לזכור כי הטעם המר חיוני לבריאותנו וכי צמחי מרפא רבים טעמם מר…

"..אישה אחת חלתה חולי שהזיק באצטומכה עד שבטלה תאוותה למאכל ונטתה למות מחוזק חולשתה ומיעוט התעוררה למאכל. והתעסקו בה במלאכת הרפואה ולא הצליחו. וצויתי לקחת לה משקה האפסנתין ומיד ששתתה אותו, נתחזקה האצטומכה ונתאוותה למאכל מיד בשעתה" (פרקי משה, מאמר כד, 25)

צמחים מרירים ( Bitters) ומערכת העיכול

ברפואת הצמחים המערבית, מרירות אינה רק תכונה אלא גם פעילות.  צמחים מרים גורמים לגירוי חזק של רצפטורים לטעם המר באחורי הלשון. הטעם המר ממריץ את פעילות מערכת העיכול לכל אורכה: הוא מגביר הפרשת רוק, מעלה את רמות הורמון הגסטרין המעורר להפרשת חומצת קיבה (ספיגת ברזל, חלבון וB12), מגביר הפרשת הפפסין (פירוק חלבונים), מחזק את סוגר הוושט, מונע ריפלוקס, מגביר ייצור והפרשת מרה (עיכול שומנים, פינוי חומרי פסולת מהכבד, זרימת מרה טובה אשר מונעת היווצרות אבנים), מגביר הפרשת אנזימי לבלב, מגביר הפרשת ריר מרירית דרכי העיכול (שיפור עיכול, ספיגה, סיכה והגנה מפני חומצות וממזהמים שונים) ומגביר פריסטלטיקה.

הצמחים המרים ממריצים את פעילות מערכת העיכול ע"י הגברת התיאבון מחד (ובכך מסייעים למצבי רזון, חולשה, תת תזונה) והרגעת השתוקקות למזון (Craving) מאידך. הם משפרים את פירוק המזון (שומנים וחלבונים בעיקר) ומשפרים ספיגה, מונעים מעי דליף (Leacky Gut), מטפלים בעצירות, מנטרלים השפעת סטרס על מערכת העיכול, משקמים את רירית מערכת העיכול ואת פלורת המעי התקינה ומונעים זיהומים בצינור העיכול.

הטעם המר- השפעות כלליות

"והמר פותח ומנקה המעברים וממרק ומדקדק ומחתך הליחות בלי חום מבואר" (פרקי משה, מאמר כא, 57)
הטעם המר ממריץ את פעילות הכבד והמרה ועל ידי כך מונע אבני מרה. הוא משפיע על פעילות הלבלב ודרך פעולתו על האינסולין והגלוקגון מאזן רמות סוכר בדם. הטעם המר מסייע במניעת אלרגיות ורגישיות למזון, מפנה לחות, ליחה, חום ורעילות מן הגוף, מייבש ומנקז, ומחזק את העצמות, את החיסוניות, ומצבי אנמיה.

מרירות בתזונה

בשיטות התזונה המסורתיות של תרבויות רבות נוהגים לשלב מזונות מרירים. מזונות המכונים 'ביטר מזינים' הינם מזונות בעלי מרירות עדינה הנעימה למאכל, אשר מכילים בנוסף מינרלים, ויטמינים ועוד. דוגמאות למזונות שכאלו: עולש, חרחבינה, מרוות ירושלים, חרדל, גרגיר הנחלים, חסה, אנדיב, שן ארי, זיתים, צנון, ארטישוק, burdock. כפי שציינו מקודם, המזונות המרירים נהוגים לשימוש במצבים של חוסר תאבון, בעיות ספיגה, עצירות, כבד שומני, קנדידה, תולעים, טפילי מעיים, אי סבילות למזון, אלרגיות, חולשה, אנמיה, אנורקסיה, כאבי ראש, מיגרנות, דלקות עור, דלקות מפרקים, היפוגליקמיה, היפרגליקמיה, גסטריטיס כרוני וכיבים על רקע היפוכלורידיה (בזהירות! יש לאבחן נכון את הגורם לגסטריטיס ואת שלב התקדמות התופעה).

השפעת צמחים מרים על מערכת העצבים

באופן מסורתי נחשבו צמחים מרים כתומכים גם במצבים נפשיים. מחקרים עכשווים קושרים בין מצב נפשי לבין פלורת המעיים, ואף נמצא שוני באוכלוסיית חיידקי המעי בילדים אוטיסטים. האם יתכן שצמחים מרירים משפרים פעילות מערכת העצבים על ידי עידוד פלורת מעיים טובה ו/ או על ידי הפרשת סרוטונין במעיים?

Bitter Deficiency Syndrome

את המושג, המעורר חיוך, טבע ההרבליסט ג'יימס גרין, אשר גורס כי מחסור בטעם מר בתזונה המודרנית, גורם למגוון תסמינים נפוצים כגון חולשת עיכול, חוסר איזון הורמונלי, PMS, כאבי ראש ומיגרנות, בעיות כבד וכיס מרה, השמנת יתר, תסמונת מטבולית, היפוגליקמיה, סוכרת ועוד. יעל הדגימה את השימוש המסורתי בטעם המר דרך פורמולה עתיקה המכונה 'Swedish bitter', פורמולת צמחים בת המאה ה-16, המיוחסת לפראצלזוס, ונתגלתה מחדש במאה ה-18 ע"י רופא שוודי. הפורמולה הפכה פופולרית מאד בזכות ההרבליסטית האוסטרית מריה טרבן (Maria Treben), ולה שימושים קליניים רבים (עיכול, עור, מתח ועוד), הן בשימוש פנימי והן בשימוש חיצוני.

השימוש בצמחים מרירים כתרופה

את הרצאתה המשיכה יעל כנען בכיוון פרקטי, והחלה להסביר כיצד מומלץ לעבוד עם הטעם המר ואף להדגים את סוגי הצמחים הזמינים באזורנו. ההנחיות לעבודה עם הטעם המר כללו את ההמלצה לחוש את הטעם בפה, להשגת ההשפעה, ההבנה כי המרירים העדינים יותר משמשים כמזון, בעוד שהמרירים החזקים יותר- משמשים כתרופה, וההמלצה להתאים בין המינון לבין המטרה: כאשר מינון נמוך- פותח תיאבון ומשפר עיכול, מינון בינוני- מנקז מטה ומעודד יציאות, ומינון גבוה- גורם להקאה. (ואזהרה אחת קטנה: יש להיזהר בדלקות אקוטיות בקיבה! שכן לטעם המר נטייה לגרום לעליה בחומצות הקיבה…)

דוגמאות לסוגי צמחים מרירים

מרירים עדיניםבבונג, מליסה, שן ארי
מרירים חזקיםורבנה, לענה, ג'נטיאן
(קונטראינדיקציות: עודף חומציות, כיבים אקוטיים, שימוש ממושך במצבי קור- יובש)
מרירים מלחלחיםחילבה, גדילן, אלוורה  (עשירים במוצילאג' או בשומנים)
מרירים אלטרטיבים, 'מנקי דם'שינן, עולש, ארטישוק, רומקס, לפה
(משפרים מטבוליזם בכבד וברקמות, ומסייעים לפינוי פסולת ורעילות מהגוף)
מרירים היפוגליקמייםשינן, עולש, ארטישוק, כורכום, קצח, זית
(מורידים רמות סוכר בדם)
מרירים ארומטייםקצח, לענה, אנג'ליקה, טיון השמש, הל, אקורוס
מרירים קרמינטייביםכמון, אניס, שומר, מרווה, קורנית, הל, זנגביל, קינמון
(מסייעים למערכת העיכול)
מרירים התומכים במערכת העצביםקמומיל, מליסה, לבנדר, ורבנה, סקטולריה, לאונורוס
(מרגיעים, מרפים)
מרירים אסטרינג'נטיםאלת המסטיק, פיליפנדולה, ורד, גרניום, כורכום
(עפיצים, סופחים)
(למעוניינים להרחיב לגבי השם והאיכות הסיניים של הצמחים הנ"ל, נמליץ לפנות למאמרים מאגר צמחים ברפואה המסורתית ו- טבלת איכויות של מזונות על פי הרפואה הסינית).

בחירת הצמחים

כאשר ניגשים לעבוד עם צמחים מרירים, בדומה לעבודה עם כל צמח, יש לבחון את עוצמת פעילותו של הצמח, מזגו (חם/ קר/ לח/ יבש), עד כמה הוא מפנה ועד כמה הוא בונה, ומהי השפעתו על מערכת העיכול בכלל ועל הקיבה בפרט, כמו גם מהי השפעתו על מערכות הגוף הנוספות.

"מהדברים היותר מועילים לאצטומכה ומה שיהיה בין המרירות והקביצות כמו ענפי הסנה (פטל) וענפי הגפן, וכל הדברים הקובצים מועילים לאצטומכה ברוב העניינים" (פרקי משה, כא, 31)

סיכום ערב לחך 🙂

את הרצאתה סיכמה יעל כנען תוך דגש על חשיבותו של הטעם המריר באיזון מחלות הנפוצות בעת הזו, כגון סוכרת, תסמונת מטבולית, השמנה, וכנראה גם לתמיכה במערכת העצבים

"What seems to us as bitter trials
are often
blessings in disguise"
(Oscar Wilde)

את ההרצאה חתמנו עם מתכון למרור מקומי לליל הסדר– עשה חשק!

רכיבים

1 בצל סגול
צרור עלי עולש
מעט שמן בכבישה קרה
מלח
לימון

אופן ההכנה: 

1. שוטפים את העלים
2. מבשלים בסיר מים כ  5-10 דקות, בהתאם למידת המרירות הרצויה
3. מסננים, סוחטים וקוצצים
4. מטגנים בצל, מוסיפים את העלים ומבשלים כ-10 דקות
5. מוסיפים מלח
6. (ניתן להגיש עם מיץ לימון לעידון הטעם ולשיפור ספיגת המינרלים)
7. בתאבון!!!

ההרצאה הועברה על ידי יעל כנען– מטפלת בצמחי מרפא ובתזונה, מרצה לרפואת צמחים במכללת אלקאסמי ובמכללת מדיטבע, ומנחה סדנאות וסיורים להכרת צמחי המרפא והשימוש בהם, במסגרת 'מושב התזונה' של המרכז לרפואה מסורתית בקונגרס הבינלאומי לרפואה סינית, ה 2015 ICCM.
ההרצאה הועלתה לכתב ע"י שרון בנרף– מטפלת המרכז ועורכת האתר.

לעיון נוסף:

למעבר למאגר צמחים ברפואה המסורתית
למעבר לסדרת המאמרים קרוב רחוק- על המשותף לרפואה הסינית ולרפואה הערבית יוונית
למעבר למתכון המריר 🙂 פסטו נבטי חילבה

על השימוש בחמשת הטעמים ברפואה הסינית

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!