מזונות מקררים ומייבשים
מאת אייל שפרינגר
האם זה אדום? האם זה נפוח וגדוש? אולי המצב הוא של חום ולחות. מחלות וסימפטומים רבים מתאפיינים באיכות של חום ולחות אותה יש לאזן עם מזונות מקררים ומייבשים.
כיצד נזהה מצבים של "חום"?
איכות החום קשורה בבסיסה בחיוניות. החום הוא אחד הגורמים המבדילים בין החי למת, בין החיוני לנטול החיוניות. עם זאת, לעיתים החום הופך לעודף. תהליכי החיים הופכים לנמרצים מדי, מרוכזים מדי עד למצב של מחלה.
איכות החום עלולה להתבטא בתפקוד יתר של רקמות הגוף, ובעיקר של רקמות כגון העור, העיניים, המוח, מערכת העיכול, הכבד, מערכת הדם והלימפה והמערכת ההורמונלית. חום פתולוגי מתבטא באדמומיות של העור או של הריריות, בחוסר שקט ופעלתנות יתר, בתחושות של צריבה וחום, בדלקת אקוטית וסוערת, בריח עז הנובע מהגוף או מהפרשותיו ובשחיקה מהירה של רקמות.
כיצד נזהה "לחות" ובמיוחד "לחות חמה"?
לחות חמה היא מונח כללי המתייחס לעודפים של חומר ורמת תפקוד גבוהה עד עודפת: הרבה חומר והרבה פעילות במקום אחד. על כן מצבים של לחות חמה עשויים לכלול השמנה, רמות גבוהות של כולסטרול, שומנים וגלוקוז בדם, אקנה, כיבים מוגלתיים, מחלות עור המתאפיינות באודם ונפיחות, גידולים, דלקות במערכת העיכול ומקרים מסויימים של סינוסיטיס ודלקות בדרכי הנשימה. מתבגרים פגיעים במיוחד ללחות חמה. לפיכך מזונות קרירים ויבשים יכולים להתאים גם למתבגרים חמים מוצפי הורמונים בתקופות קשות של זעם, דלקתיות ואקנה (במידה ותזכו לשיתוף פעולה).
גבינה מותכת כמקור ללחות חמה
לחות חמה כהגזמה ואהבת יתר של החיים
השילוב של חום ולחות למעשה חיוני לחיים. חום ולחות תקינים מתבטאים במשקל גוף תקין, בסומק קל בלחיים, בתיאבון ועיכול תקינים, בחשק מיני ובחוסן גופני. כולנו נוטים להיות חמים ולחים בצעירותנו, ואילו ככל שאנו מתבגרים החום והלחות נוטים להתמעט. לפיכך החום והלחות קשורים בנעורים ובחיות, וזאת הסיבה כנראה שאנו נמשכים אליהם על התבטאויותיהם השונות: מראה צעיר, מזון עסיסי, מפגשים חברתיים תוססים, ובידור קל לצריכה המספק עונג מהיר.
עם זאת לעיתים החום והלחות נוטים להיות מוגזמים. ניתן להבין מצב שכזה כביטוי ל"אהבת יתר של החיים" או אולי דווקא החמצה של החיים: היצמדות וצריכת יתר של כל מה שמדיף שמץ מאותם לחות וחום חיוניים, גם אם אותם לחות וחום אינם אלה שאנו זקוקים להם. מצב כזה של הגזמה בחשיפה, מתבטא פעמים רבות באכילה עודפת של מזון עשיר, חלבוני, שומני, מתוק חמוץ או מלוח. המקבילה הרגשית וההתנהגותית של לחות חמה עשויה להתבטא ברגשנות, מחוות מוגזמות, קולניות, וחיפוש אחר ריגושים מהירים.
פיצה – מלשון "פיצוי"
עונות בהן ניתן להיפגע במיוחד מחום ולחות
העונות בהן אנו פגיעים במיוחד לתופעות של לחות חמה הן האביב וסוף הקיץ.
לחות חמה באביב: מתוארת כמצב הנוצר אחרי תקופה של חורף במהלכה אכלנו מזון עשיר ומחמם אשר תוצריו נאגרים ברקמות. עם העליה בטמפרטורה באביב, ותנועת החיוניות כלפי חוץ, הרקמות שלנו מתחממות. בשל החימום, הלחות והעודפים אשר נאגרו ברקמות נוטים להשתחרר ולהיפרק דרך נתיבי הפינוי כגון העור, הלוע, דרכי הנשימה, העיניים ולעיתים גם דרך השתן והצואה. במידה וצברנו "לחות" רבה בחורף או שמנגנוני הפינוי שלנו אינם יעילים, תהליך הפינוי עלול להיתקע, ואנו עשויים למצוא עצמינו עם עודפי לחות חמה הגורמת לשלל תופעות.
לחות חמה בסוף הקיץ: לחות חמה עלולה לפגוע בנו גם בסוף הקיץ. בעונה זו האקלים הופך ללח וחם, בעיקר באזורים השוכנים ליד מקווי מים כגון מישור החוף והכינרת. בנוסף, רבים מאיתנו מגיעים לתקופה זו אחרי קיץ שלם במהלכו אכלנו מזון מקרר ומלחלח כגון פירות, מיצים, מוצרי חלב וגלידה.
שילוב הלחות הפנימית שהצטברה בקיץ במקביל לעלייה בלחות ובחום החיצוניים עלול להוביל להחמרת הסימפטומים של לחות חמה. מצב זה עלול להחמיר ככל שסוף הקיץ הופך לסתיו, משום שהחיוניות בסתיו נוטה להתכנס ולכלוא בתוך הגוף עודפים של לחות וחום מסוף הקיץ אשר לא השכלנו להיפטר מהם.
מאפייני מזונות מייבשים ומקררים להתמודדות עם לחות חמה
הטיפול בלחות חמה עשוי לכלול הנחיות לשימוש במזונות, תבלינים וצמחי מרפא שונים, טכניקות בישול מתאימות, הימנעות ממזונות מסויימים והנחיות הקשורות בלבוש, דפוסי שינה, תרגול גופני ועוד.
תזונה קרירה ויבשה מתאפיינת לרוב במזונות בעלי מרקם יבש או פריך, ודגש על שילובי טעמים המכילים מרירות, עפיצות ארומה המזכירה לימון, שומר או מנטה, מעט חריפות או סתם טעמים תפלים.
כאשר סוקרים את תכולתם של מזונות קרירים ויבשים ניתן לראות כי יש הם מכילים תמהיל מסויים מאוד של רכיבי תזונה: מזון קר ויבש יכיל בדרך כלל יותר סיבים לא מסיסים, אשלגן, מגנזיום, כלורופיל, ויטמין K1, חומצה פולית, סידן, וויטמין C, תרכובות ארומטיות לצד נוגדי חימצון רבים דוגמת פוליפנולים וטאנינים.
מזון קריר ויבש יכיל בדרך כלל פחות מים, שומן, חלבון, עמילן, סיבים מסיסים, עמילן, אבץ, זרחן סלניום ו-B12.
בעמוד זה אציג בעיקר את המזונות המוגדרים ברפואות המסורתיות כבעלי איכות קרירה ומייבשת, או כאלה אשר אחת מהאיכויות (קרירות או יובש) מודגשת ואילו השנייה איננה דומיננטית, כך שניתן לשלבם במסגרת תזונתית קרירה ומייבשת. חשוב לציין כי מזונות אלו נותנים מענה כללי בלבד ללחות חמה. במסגרת טיפולית בוחרים את המזונות הללו בצורה מדוייקת יותר על פי השפעתם הספציפית וכיוון התנועה המיוחס להם כדי לטפל ברקמות הגוף ובאזורי הגוף השונים.
מזונות קרירים ויבשים
שיטות הבישול
בריא-בריא אך בקטע של ייבוש וקירור
שיטות הבישול קרירות והיבשות הן בדרך כלל אלה אשר יפחיתו את כמות הנוזלים או שלפחות לא יוסיפו נוזלים או שומן למזון. בנוסף שיטות בישול קרירות ויבשות הן שיטות בהן זמן הבישול קצר, החשיפה לאש מועטה, והמזון בדרך כלל שומר על צבעו או פריכותו.
טכניקות הבישול הקשורות במיוחד לתזונה קרירה ויבשה הן סלט, אידוי, הקפצה (במיוחד במים) וייבוש ירקות. גם שייקים, במיוחד על בסיס ירקות נחשבים כמזון מקרר ומייבש בשל תכולת הסיבים הגבוהה, והאפקט המשלשל והמשתן. במידה והשייק מועשר גם בפירות ובמקורות לחלבון ושומן, איכותו הופכת לרוב ללחה וקרה. כדי לקרר ולייבש רצוי להימנע לגמרי מטיגון, צלייה ואפייה ולצמצם אכילת מרקים.
לעיתים ניתן להשיג אפקט מקרר ומייבש גם בשימוש בשיטות בישול אחרות, אך האפקט נובע במקרים אלו מהבחירה בחומרי הגלם המקררים והמייבשים ופחות בשל הבחירה בשיטת הבישול.
דגנים
הדגנים הקרירים והיבשים ביותר הם גריסי פנינה המופקים מזרעי השעורה. גם הקינואה, למרות שאיננה זוכה להתייחסות בספרות העתיקה (מכיוון שהינה ייבוא חדש יחסית ממרכז ודרום אמריקה) נחשבת לדגן מקרר ומייבש. תכונות אלה מיוחסות לקינואה בשל ריבוי הסיבים שבה, טעמה המריר והתחושה ה"קלילה" שהיא יוצרת ההופכת אותה למלווה של מתכוני קיץ רבים.
במצבים בהם אין צורך בטיפול קיצוני שכולו מכוון לקירור וייבוש, נוכל להשתמש בדגנים מחממים ומייבשים (כגון כוסמת, דוחן ושיפון) או קרירים ומלחלחים (כמו חיטה) אשר יחד עם תמהיל המזונות הקר והיבש עדיין יאפשרו לנו להשיג את האיכות היבשה והמקררת. תירס יבש נחשב אף הוא למקרר ומייבש, אם כי במצבים מסויימים המאופיינים כלחות כגון מחלת הסוכרת לא נשתמש בתירס בשל הערך הגליקמי הגבוה יחסית שלו.
קטניות
קטניות בכללותן נחשבות כמקררות ומייבשות, ולכן מתאימות מאוד לתזונה מקררת ומייבשת. יש הגיון באכילתן באביב כדי להפחית מצבים של חום ולחות המתבטאים לעיתים בעונה זו. עם זאת יש לזכור כי עבור מטופלים רבים האיכות הקרירה והמייבשת הופכת את הקטניות לקשות לעיכול ועל כן יש לעבד אותן היטב לפני האכילה עם תבלינים דוגמת כמון, כורכום ושומר אשר אינם פוגעים באפקט הרצוי של קירור וייבוש.
הקטנית שהכי מתאימות ליצירת השפעה מייבשת ומקררת היא שעועית מאש ואפונה ירוקה יבשה, אם כי גם סוגי קטניות אחרים יצלחו למשימה (פרט אולי לאורד-דאל, קטנית הדורשת מאמר משל עצמה).
יש להיזהר בשילוב קטניות במצבים מעורבים בהם קיימת התבטאות של חום ולחות (למשל בעור, או בדרכי הנשימה) לצד מצבי קור (למשל במערכת העיכול). מצבים שכאלה דורשים מענה מקצועי.
מאש – תמיד מגיעים אליו בסופו של דבר
ירקות
רוב הירקות המקררים והמייבשים הם ירקות עליים או ירקות ממשפחת המצליבים (משפחת הכרוב) או המורכבים (משפחת החסה).
הירקות המקררים ומייבשים ביותר הם: עלים וגבעולי סלרי, כוסברה, ארטישוק ירושלמי, קולרבי, כרובית, כרוב, כרוב ניצנים, קייל, ברוקולי, אנדיב, חסה, ארטישוק, עולש, עלי גפן נבטים ומיוחד אלפלפא, נבטי כוסמת ונבטי מצליבים. יש הכוללים ברשימה זו גם את האספרגוס, הצנון, הלפת, החציל, פלפל אדום מתוק ורוב הפטריות.
הירקות המקררים והמייבשים יהיו המובילים בתזונה כאשר ניתן במצבים הדורשים טיפול פחות חזק לשלב או לתמוך בהם עם ירקות מקררים או נייטראליים אך לא מייבשים (כגון מנגולד או תרד), וירקות מייבשים שאינם מקררים (פטרוזיליה למשל) ליצירת אפקט כולל של ייבוש וקירור.
מזונות מהחי
האיכות הכללית של מזון מהחי היא חמה ומלחלחת. כאשר ישנם מזונות מהחי אשר הינם יבשים וחמים יחסית (עוף למשל) או קרים ולחים (חלב ניגר לדוגמה). עם זאת לא קיים מזון מהחי שהינו מקרר ומייבש. לכן כאשר מעוניינים להשיג במהירות השפעה מקררת ומייבשת, רצוי להימנע לחלוטין ממזונות מהחי או לצמצם מאוד את נוכחותם בתפריט. במקרים בהם אין צורך בהשפעה טיפולית קיצונית, ניתן לבחור מעט מזונות מהחי מתוך התזונה המחממת והמייבשת (אם הדגש הוא על ייבוש) או מתוך התזונה המקררת ומלחלחת (כאשר הדגש הוא על קירור).
זרעים שומניים
שמנים נוזליים וזרעים שומניים מטבעם הינם לחים ומחממים בשל תכולת השומן הגבוהה שבהם. על כן יש להפחית את חלקם בתפריט כאשר מעוניינים בתזונה מקררת ומייבשת.
עם זאת חלק מהזרעים הינם בעלי איכות יבשה יותר ופחות מחממת. שמנים וזרעים שומניים שהינם בעלי איכות קרירה או פחות לחה הם: שמן זית, גרעיני דלעת ושמן זרעי דלעת, זרעי פשתן וזרעי צ'יה.
תבלינים וחליטות
רוב התבלינים והחליטות מכילים מטבעם מעט חומר, הרבה סיבים והרבה מרכיבים "מניפולטיביים" המעודדים תנועה ותפקוד. לפיכך רוב התבלינים הינם מייבשים ואף מחממים, וחלקם קרירים או בעלי איכות מתונה ומייבשים.
התבלינים והחליטות המתאימים לתמיכה בתזונה מייבשת ומקררת: נענע, זוטא, תה ירוק, מליסה, זרעי כוסברה, עשב לימון, לואיזה, עלי כפיר ליים, גרידת ליים, פרחי עוזרר, וורבנה רפואית, חליטת פסיפלורה, אכיליאה, שן הארי, סרפד, עלי ארטישוק, עולש, חרצית ועלי זית.
לעיתים כאשר הצורך בייבוש הוא המרכזי, נשלב בתזונה קרירה וימייבשת גם תבלינים מייבשים אשר השפעתם המחממת איננה קיצונית, או כזו שניתן למתן על ידי ההשפעה הכוללת של התפריט. לדוגמה: שומר, כמון, כורכום והל.
עולש בפריחתו. משתמשים בפרח, בעלים או בשורש לחליטה או לאכילה
דיוק בתזונה קרה ויבשה
לעיתים יש לדייק את השימוש במזון קר ויבש. הצורך במיקוד שכזה עולה במצבים מורכבים בהם איננו מעוניינים לקרר ולייבש את כלל הגוף ובמיוחד את מערכת העיכול העלולה להיפגע מההשפעה הכללית של הקור והיובש, אלא למקד את הטיפול באיזור מסויים.
לדוגמה, לעיתים נרצה להדגיש קירור וייבוש בטיפול במחלות עור או במצבים לחים וחמים של דרכי השתן מבלי לפגוע במערכת העיכול. טיפול שכזה דורש בחירה מדוייקת יותר של חומרי הגלם השונים בהתאם להשפעתם הספציפית, והגדרה מדוייקת של כמויות, מינונים, שלבי חשיפה של המטופל לחומרי הגלם המקררים והמייבשים ודפוסי אכילה. לפיכך רצוי תמיד להתייעץ עם מטפל/ת האמונים כאשר אינכם בטוחים בדרך ליישום הטיפול או שהנכם מעוניינים לטפל במצבים ספציפיים.
אורח החיים המקרר והמייבש
כאשר אני רושם כותרת בסגנון "אורח חיים מקרר ומייבש" אני מרגיש חוסר נוחות מסויימת. למרות שקירור וייבוש נחוצים לעיתים לטיפול במצבים של ליחה וחום, הטיפול המקרר והמייבש יהיה לרוב נקודתי כדי לצלוח עונה חמה ולחה או כדי לטפל במצב פתולוגי עד להחלמה. לרוב נזהר מלבקש לעצמנו קירור וייבוש כאורח חיים מתמשך, משום שאיכויות אלו קשורות לרוב לזיקנה ולכילוי משאבי הגוף. גם כאן יש להפעיל שיקול דעת ולהתאים את הטיפול למגבלות אישיות ולמצב רפואי, ובמידה ואינכם בטוחים, יש להתייעץ עם המטפל/ת שלכם.
פרקטיקות בעלות השפעה מקררת ומייבשת:
אימון גופני: בעיקר אימוני אירוביים בעצימות בינונית אך לאורך זמן (מגבירים איכות של יובש), תרגולי נשימה ממושכים, תרגול רוחני מדיטטיבי, עבודה אינטלקטואלית בתחומי מדעי הרוח.
רחצה: החלפת הרחצה בשפשוף הגוף במטלית לחה.
שינה וקימה: הקפדה על קימה מוקדמת- עדיף עד 6:00, ובסמוך אליה הליכה או תרגילי נשימה כמוצג לעיל.
מתי יש להיזהר בשימוש בתזונה קרה ויבשה?
יש להיזהר בשימוש בתזונה קרה ויבשה במיוחד בעונות הסתיו והחורף. בנוסף, מטופלים חלשים, רזים, שבריריים, מטופלים ששערם הלבין או כאלה המתאפיינים בסימפטומים, גם אם מקומיים של קור ויובש אמורים להיזהר בשימוש בתזונה שכזו.
מצבים רבים עשויים להתאפיין בקור ויובש: הפרעות שינה, אוסתיאופורוזיס, לחץ דם נמוך, חרדות, תחושת בדידות, עייפות, אנמיה, שלשולים, עצירות, נוקשות מפרקים ומעי רגיש. במצבים כגון אלה יש להימנע או לדייק את השימוש בתזונה קרה ויבשה. במידה וסימפטומים הקשורים לקור ויובש מופיעים או מחמירים עם השימוש בתזונה זו, יש למתן את התזונה הקרה המייבשת או להתייעץ עם איש מקצוע.
לא להתמכר לתחושת הצלילות
שימוש בתזונה ואורח חיים המגבירים קור ויובש מכוונים להגברת הצלילות, הנקיון, ופיתוח נקודת מבט מעט מרוחקת ביחס להתרחשויות. בחברה שלנו רבים תופסים תזונה קרה ויבשה הכוללת הרבה סלטים, ומזון חי ולא מבושל הדל בחלבון מהחי כתזונה בריאה. להבנתי יש לדעת להשתמש בגישה תזונתית שכזו במתינות, ולהימנע מהתמכרות לתחושת הצלילות, השליטה והנקיון שהיא מביאה איתה. כמו בכל אסטרטגיית טיפול מסורתית, יש להתאים את אורח החיים הזה לעונות השנה, שעות היום והמצב האישי של כל אדם באופן אישי.
המידע המוצג בעמוד זה מבוסס על עבודת התיזה שלי בנושא מודל הצלב המשותף לרוב הרפואות המסורתיות (חם, קר, לח ויבש):
CMDAT versus Tzameret: An Exploratory Predictive Study to Test a Categorical and a Quantitative Dietary Analysis Method
אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.
האם המאמר עניין אתכם? רוצים להמשיך ללמוד איתי? מוזמנים להשאיר פרטים כאן
לעיון נוסף:
