<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>פליאו Archives - TEF</title>
	<atom:link href="https://www.healing-arts.co.il/tag/%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%95/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.healing-arts.co.il/tag/פליאו/</link>
	<description>שיטת טיפול בתזונה ורפואה מסורתית</description>
	<lastBuildDate>Wed, 23 Oct 2024 08:50:14 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=7.1.2</generator>
	<item>
		<title>הסכנה המסתתרת בשייק שלך: רעילות של אוקסלט במזונות נפוצים</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%98/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%98/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 19 Aug 2020 08:38:13 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[ללא קטגוריה]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים מקצועיים]]></category>
		<category><![CDATA[מצבים רפואיים]]></category>
		<category><![CDATA[Orlistat]]></category>
		<category><![CDATA[אבני אוקסלט]]></category>
		<category><![CDATA[אבנים בכליות]]></category>
		<category><![CDATA[אגוזים]]></category>
		<category><![CDATA[אוקסלט]]></category>
		<category><![CDATA[דגנים]]></category>
		<category><![CDATA[דיפינבכיה]]></category>
		<category><![CDATA[דלקת המעי]]></category>
		<category><![CDATA[חומעה]]></category>
		<category><![CDATA[חומצה אוקסלית]]></category>
		<category><![CDATA[כרוב עלים]]></category>
		<category><![CDATA[מזונות על]]></category>
		<category><![CDATA[מחלות מעי]]></category>
		<category><![CDATA[מיצים]]></category>
		<category><![CDATA[מלחי אוקסלט]]></category>
		<category><![CDATA[משקאות מוגזים]]></category>
		<category><![CDATA[ניתוחים בריאטריים]]></category>
		<category><![CDATA[פליאו]]></category>
		<category><![CDATA[קטניות]]></category>
		<category><![CDATA[קרמבולה]]></category>
		<category><![CDATA[קשיו]]></category>
		<category><![CDATA[ריבס]]></category>
		<category><![CDATA[שוקולד]]></category>
		<category><![CDATA[שייקים]]></category>
		<category><![CDATA[תבלינים]]></category>
		<category><![CDATA[תה]]></category>
		<category><![CDATA[תרופות הרזייה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/?p=4687</guid>

					<description><![CDATA[<p>גבישי אוקסלט נימצאים בתוך מזונות צמחיים רבים. גבישים אלו עלולים לגרום לפציעה מכאנית של רקמות הגוף. במקביל, אוקסלט בצורות יוניות מסיסות, ננו-גבישיות נספג בקלות דרך מערכת העיכול. הצטברות של אוקסלט ברקמות מתועדת היטב. גבישי אוקסלט ואוקסלט יוני קשורים להופעת כאב ולהפרעות תפקודיות וכרוניות בקרב מטופלים הצורכים מזונות עשירי אוקסלט. המודעות לבריאות בעידן זה מובילה אנשים [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%98/">הסכנה המסתתרת בשייק שלך: רעילות של אוקסלט במזונות נפוצים</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>גבישי אוקסלט נימצאים בתוך מזונות צמחיים רבים. גבישים אלו עלולים לגרום לפציעה מכאנית של רקמות הגוף. במקביל, אוקסלט בצורות יוניות מסיסות, ננו-גבישיות נספג בקלות דרך מערכת העיכול. הצטברות של אוקסלט ברקמות מתועדת היטב. גבישי אוקסלט ואוקסלט יוני קשורים להופעת כאב ולהפרעות תפקודיות וכרוניות בקרב מטופלים הצורכים מזונות עשירי אוקסלט.</p>
<p>המודעות לבריאות בעידן זה מובילה אנשים לבחירת במזונות הנחשבים לבריאים יותר. הגישות המודרניות לתזונה מדגישות את היתרונות הבריאותיים של ירקות, אגוזים, תבלינים ומזונות על, אך רבים ממזונות אלה עשירים באוקסלט, וכיום הם מופצים באמצעות מערכת גלובלית. במערכת הפצה גלובלית זו כבר אין מקום לעונתיות ולשימוש במזונות שונים לסירוגין, ולכן הסבירות כיום להופעת נזקים מאוקסלט שמקורו במזון היא גבוהה מתמיד. חוסר מודעות לסכנה זאת מהווה קרקע פורייה להופעת בעיות בריאותיות בקנה נירחב, דווקא בקרב שוחרי הבריאות.</p>
<h2>מבוא</h2>
<p>משבר הבריאות של ימינו נובע בין השאר מעלייה בפופולריות של מזונות מאיכות ירודה הגורמים לרעילות ולחוסרים במרכיבי תזונה חיוניים. לפיכך, בדרך כלל אנו חושבים על סוכר, על שומן טרנס ועל מזונות מלאכותיים ומתועשים בתור האשמים העיקריים בכך. אולם, אחד הרעלנים החזקים ביותר שאנשים צורכים באופן סדיר הוא החומצה האוקסלית ומלחי האוקסלט הקיימים במזונות טבעיים. האוקסלטים המצויים במזון פוגעים ברקמות הגוף באופן ישיר, ובמקביל מדלדלים את זמינות מרכיבי התזונה החיוניים מהמזון. מאמר זה נועד להגביר את המודעות לאוקסלטים במזונות ולהזהיר את הקוראים מפני קידום השימוש הסדיר במזונות עשירי אוקסלט.</p>
<h2><a href="https://shpringer.ravpage.co.il/more" target="_blank" rel="noopener">לקבלת עדכונים אודות סדנאות וקורסים בתחום התזונה לחצו כאן</a></h2>
<h2>הכרות עם חומצה אוקסלית, אוקסלטים וגבישי אוקסלט הסידן</h2>
<p>חומצה אוקסלית היא מולקולה קטנה המכילה שני פחמנים (נוסחה: C2H2O4). מולקולה זו תורמת פרוטונים בקלות וכך יוצרת יוני אוקסלט (<sup>&#8211;</sup>C2O4<sup>2</sup>) ומלחי אוקסלט. כיוון שהיא גורמת לכלציה (ספיחה) של קטיוני מתכת, היא יוצרת מלחים מסיסים עם יוני המתכות האלה: ליתיום (Li), נתרן (Na) אשלגן (K) ומלחים ברזליים. כל האוקסלטים האחרים (בייחוד אוקסלט הסידן) אינם מסיסים כשדרגת pH היא ניטרלית או בסיסית.</p>
<p>אוקסלט מסיס ויוני אוקסלט הינם רעילים לכל היונקים, והם חודרים קרומים שונים בקלות<sup>1–3</sup>. הצורות הטהורות שלהם גרמו למקרי מוות מהירים (בדרך כלל בשוגג) מאז תחילת המאה ה-19 <sup>4,5</sup>. כיוון שקשה לגלות חומצה אוקסלית אפילו במינונים שהורגים אדם במהירות, תרכובת זו ניצבה במוקד מחקר הטוקסיקולוגיה הראשון בעולם, אשר פורסם ב-1823 באנגליה בידי Robert Christison ו- Charles Coinde <sup>6</sup>.</p>
<p>יוני אוקסלט בצורה חופשית, מלחי אוקסלט מסיסים, אוקסלטים בלתי מסיסים וגבישי אוקסלט הסידן שהפכו למינרלים נמצאים בריכוזים שונים בצמחים באופן טבעי, כולל צמחים המשמשים למאכל האדם. אוקסלט נוצר גם בגוף האדם בכמויות קטנות כתוצר לוואי של חילוף חומרים. קבוצה של מחלות תורשתיות ששמה Primary Hyperoxalurias (להלן PH) גורמת לייצור עצמי מוגבר של אוקסלט עם תוצאות קטלניות<sup>7</sup>.</p>
<p>זה זמן רב ידוע שתזונה עשירה במאכלים המכילים אוקסלט בכמויות גדולות היא מסוכנת ולעתים קטלנית<sup>8</sup>. אוקסלט במזונות, כולל ריבס<sup>9–12</sup>, קרמבולה<sup>15-13</sup> וחומעה<sup>16</sup> מוזכר פעמים רבות כסיבה משוערת למוות של בני אדם. רעילות לא קטלנית של אוקסלט הינה מוכרת פחות, מעבר לכך שידוע כי היא גורמת לסיכוי מוגבר להופעת של אבנים בכליות<sup>17</sup>.</p>
<p><img fetchpriority="high" decoding="async" class="aligncenter size-medium wp-image-4711" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/-e1598011272107-300x200.jpg" alt="ריבס" width="300" height="200" /></p>
<h2>פציעה מכאנית על רקע אוקסלט הסידן במזונות צמחיים</h2>
<p>גבישים בלתי מסיסים של אוקסלט הסידן המצויים בצמחים מתאפיינים במגוון גדלים וצורות, כולל מופע של אגודות מחטים בעלות שני חודים הנקראות 'גבישים מחטניים'<sup>18</sup>. גבישי אוקסלט הסידן הם מינרלים יציבים יחסית. ארכאולוגים מגלים בהם עניין כשהם מגלים אותם בתור מיקרו-מאובנים במקומות שבהם הראיות לקיומם של משקעי צמחים אחרים כבר חדלו להתקיים<sup>19</sup>.</p>
<p>ידוע שגבישים מחטניים גורמים לגירוי בעור ולפציעת דרכי הנשימה העליונות<sup>20</sup>. הצמח דיפנבכיה הוא דוגמה דרמטית, והיא ידועה לחוקרים זה זמן רב (גם הלוף הארץ הישראלי, הערת המתרגם). בדו&quot;ח שיצא לאחרונה אודות מקרה הרעלה שהצריך אשפוז למשך תשעה ימים בגלל חשיפה קצרצרה לשרף של צמח הדיפנבכיה, מופיעות תמונות המספקות המחשה מצוינות של הנזק שנגרם לפה ולדרכי הנשימה העליונות<sup>21</sup>.</p>
<p><img decoding="async" class="aligncenter size-medium wp-image-4713" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דיפינבכיה-300x225.jpg" alt="צמח הדיפינבכיה" width="300" height="225" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דיפינבכיה-300x225.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דיפינבכיה-60x45.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דיפינבכיה.jpg 640w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /></p>
<p>צמח הדיפנבכיה נעזר במערכת שתוארה כ'רובה נשיפה מיקרוסקופי' המשמש להגנת הצמח, ובה חבילות מהודקות של גבישים מחטניים הנורות בעוצמה (בעזרת לחץ טורגור של תאי הצמח) למרחק של שניים-שלושה אורכי תא כאשר גורם כלשהו פוגע בתאים. 'אפקט המחט' של הגבישים המחטניים הודגם פעמים אינספור, והוא גורם לפציעות טראומטיות עקב הפרשת הגבישים המחטניים בשילוב עם ההשפעות של אנזימים מעכלי חלבון מסוג פרוטאזות, אוקסלטים מסיסים, ורעלנים נוספים אשר הגבישים נושאים על פני השטח ובחריצים שלהם ובכך יוצרים סינרגיה של אמצעי מגננה<sup>22</sup>.</p>
<p>בצמחים רבים, כולל צמחי מאכל רבים, קיימים גבישי אוקסלט הסידן, אולם המחקרים בנושא הצורות והכמויות הספציפיות של גבישים אלה במזונות הינם מוגבלים. גבישי אוקסלט קשים ובעלי קצוות חדים מופיעים בצורות רבות ובגדלים משתנים, לא רק בצורת גבישים מחטניים<sup>26-23</sup>. לגבישים אלו יכולת לגרום לפציעה מכאנית של העור<sup>20</sup>, השיניים<sup>27</sup>, וברקמה הרירית של צינור העיכול<sup>28</sup>. ייתכן שלגבישים אלו יש בתפקיד שעדיין לא זוהה, כגורם למחלות מעי שונות ומחלות הנובעות מתפקוד לא תקין של המעיים. רעילות אוקסלט מקומית מסוג זה כרוכה בפגיעה מכאנית ברקמות ואיננה קשורה בספיגת אוסלט אל הגוף והרקמות.</p>
<h2>קשר אפשרי בין אוקסלט ספיג לבעיות בריאות נפוצות</h2>
<p>אוקסלט בצורות יוניות, מסיסות ובצורה של ננו-קריסטלים נספגים בגוף בקלות, בשונה מהגבישים של אוקסלט הסידן, שהם גדולים יותר; עם זאת, כמה גורמים משפיעים על הזמינות הביולוגית<sup>30,</sup> <sup>31</sup>.  דו&quot;ח מחקר מ-2013 מאת Susan Marengo ועמיתיה עשה שימוש באוקסלט שסומן על ידי רדיו-איזוטופים והוחדר לחולדות. המחקר הדגים כיצד &quot;מינונים של אוקסלט שבדרך כלל נחשבים כזניחים עשויים להזיק לבריאות המטופל&quot;<sup>32</sup>. מחקרים אלה ואחרים<sup>34,33,29</sup>, מדגימים כי הכמויות הטיפוסיות של אוקסלט בתזונה שלנו עשויות לתרום בקלות להצטברות אוקסלט ברקמות גם כשהכליות בריאות וכשכמות האוקסלט בתזונה איננה חורגת מהיכולת של הכליות לטפל בה.</p>
<p>ההיווצרות של מיקרו-גבישים של אוקסלט הינה שכיחה בייחוד ברקמות של בלוטת התריס והשד<sup>36,35</sup>. במחקר שבדק 182 בלוטות תריס של מטופלים בריאים התגלה שאצל 85% מהאנשים שגילם מעל 50 קיימים גבישי אוקסלט בבלוטת התריס<sup>37</sup>. הצטברות אוקסלט ברקמות האדם משקפת מן הסתם את הכמויות המוגזמות של אוקסלט בתזונה הרגילה<sup>40-38</sup>. אוקסלט נחשד כגורם להסתיידות פתולוגית ברקמות<sup>43-41</sup>, פגיעה בעצמות<sup>46-44</sup> ורקמת חיבור<sup>47–49</sup>, פגיעה ביציבות השיניים<sup>54-50</sup>, הפרעה להחלמת רקמות<sup>55</sup> ועידוד יצירת רקמת צלקת פיברוטית<sup>56,41</sup>.</p>
<p>בנוסף לנזקי הצטברות אוקסלט ברקמות הגוף, החשיפה לאוקסלט יוני אף היא מזיקה וגורמת בין היתר לאובדן סידן וחוסר איזון אלקטרוליטי<sup>57</sup>. Castellaro ועמיתיו (2015) הדגימו כי חשיפה מתמשכת לאוקסלט יוני מתמירה תאי שד נורמליים לתאים סרטניים<sup><sub>58</sub></sup>. מחקרי מקרה רבים מצביעים על פגיעה במערכת העצבים המרכזית הנגרמת מאוקסלט גם ללא הצטברות של מיקרו-גבישים במוח<sup>59</sup>. רעילות אוקסלט קשורה בנזק לתפקוד העצבים ולמבנה שלהם<sup>6, 63-60</sup>.</p>
<p>מספר הולך וגדל של ראיות מצביע על כך שיונים וננו-גבישים של אוקסלט גורמים למגוון הפרעות חילוף החומרים או מחמירים את ההפרעות האלה, הקשורות לבעיות בריאות כרוניות<sup>66-64</sup>. הגברה ניכרת של אבני אוקסלט הסידן בכליות ובעיות תפקוד במערכת העיכול<sup>49</sup>, רעילות עצבית <sup>59, 61, 67–69</sup> המתבטאת באיכות השינה ובתפקוד המוח, דלקת<sup>48, 70–74</sup> העשויה להתבטא בכאב כרוני, מחלות אוטואימוניות, סטרס תאי, עייפות, שיגרון, וחוסר יציבות של רקמות חיבור<sup>46, 73, 75, 76</sup> המתבטא במצבים כגון אוסטיאופורוזיס ונטייה לפציעות. כל הראיות האלה עולות בקנה אחד עם חשיפה גוברת לרעילות של אוקסלט<sup>43, 77, 78</sup>. אולם, דווקא בעיות בריאות אלו בעיות בריאות אלו (בד בבד עם השמנת יתר ומגפת העמידות בפני אינסולין) מובילות מטופלים לבחירת מזונות הנחשבים לכאורה כמזונות בריאים יותר, כאשר בפועל רבים מהם עשירים באוקסלט החשוד בהחמרת מצבים אלה.</p>
<h2>קידום מזון בריא ו'מזונות על' והעונתיות האבודה</h2>
<p>גישות תזונה רבות, בייחוד תנועת real food (כולל גישת ancestral health, פליאו וגישות צמחוניות) מדגישות מאוד את היתרונות הבריאותיים של ירקות, אגוזים ותבלינים. התומכים בגישות אלה מדרגים איכות של מזונות על סמך ההנחה שכל המרכיבים המזינים המצויים במזונות אלו מועילים לגוף. חסרונות הקיימים בגישות אלו הם היעדר תשומת לב לזמינות הביולוגית של המרכיבים המזינים או לרעלנים המצויים במזון באופן טבעי<sup>79, 80</sup>.</p>
<p>כאילו לא די בנזק הזה, דווקא מזונות רבים בעלי תכולת האוקסלט הגבוהה ביותר קודמו למעמד האצילי של 'מזונות על' או מזונות בריאות, ביניהם: תרד, שקדים (ורוב האגוזים), סלק ומנגולד, אוסנה (סוג של פטל), תפוחי אדמה ובטטות, תה, שוקולד, קינמון וכורכום<sup>83</sup> (ראה טבלה 1). הזמינות של פריטי מזון אלה עולה והמומחים מהללים אותם כמרכיבי מזון בריאים, גם כשהם משולבים במזונות מעובדים וארוזים היטב בעלי חיי מדף ארוכים. מזונות אלה, העשירים באוקסלט, מקודמים כיום באמצעות מערכת שיווק מזון גלובלית הנעדרת התייחסות לעונות השנה ואף אין בה תמחור המשתנה עונתית.</p>
<p><img decoding="async" class="aligncenter size-medium wp-image-4710" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/כורכום-1-300x169.jpg" alt="אבקת כורכום" width="300" height="169" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/כורכום-1-300x169.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/כורכום-1-768x432.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/כורכום-1-60x34.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/כורכום-1.jpg 853w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /></p>
<p>מזונות עשירים באוקסלט זמינים כיום במידה שלא הייתה כמוה אי פעם. לדוגמה, תרד טרי ומוצרי שקדים כגון חלב ומשקאות צמחיים נמצאים ברוב השווקים בכל מקום, ברוב ימות השנה. סקר לא רשמי של שוק מוצרי המזון ברשתות לאומיות ובחנויות מקומיות של מזון בריאות מדגים בבהירות את השכיחות והזמינות הגבוהה של מזונות נפוצים וחטיפים המכילים מרכיבים עשירים באוקסלט.</p>
<p>השילוב של 'עונתיות אבודה' והאהדה הגוברת כלפי מזונות בריאות פופלריים היא מסוכנת במיוחד כשמדובר בצריכת אוקסלט ובסכנת הרעילות הנובעת ממנו. מבחינה זאת, הסכנה להיפגע מאוקסלט בתזונה היא אולי שכיחה יותר מבכל זמן אחר בתולדות האנושות.</p>
<p>על פי מחקרים אקדמיים, הצריכה האופיינית של אוקסלט מוערכת בדרך כלל סביב הטווח צר של 100–150 או 100–200 מיליגרם ליום<sup>84–87</sup>. התוצאות האלה מבוססות בדרך כלל על מדגמי נוחות קטנים. המחברים לא מתארים את פרטי התזונה, לא מפקפקים בנתונים או בשיטות שמהם נגזרו ההערכות האלה ולא מסבירים כיצד והאם ניתן להחיל את ההערכות האלה על אוכלוסיות אחרות. טווחים אלה אינם משקפים את המגמות הנוכחיות ההופכות את המזונות העשירים באוקסלט לפופולריים.</p>
<p>אמירות כוללניות בנושא צריכת האוקסלט הממוצעת מסווה את השונות ואת טבען הייחודי של בחירות תזונתיות היכולות להתבטא בתזונה העשירה מאוד באוקסלט (מדי פעם או באופן קבוע). ההנחה שרמת הצריכה של אוקסלט היא יציבה בקרב האוכלוסיה איננה מביאה בחשבון את הסכנות הכרוכות בצריכה מזדמנת של מזונות עשירים באוקסלט. אפילו ארוחה בודדת העשירה באוקסלט (למשל סלט תרד) עלולה לגרום להיווצרות אבני אוקסלט בכליות<sup>88</sup> ולגרום גם להופעת משקעי אוקסלט מחוץ לצינור העיכול<sup>32</sup>. ההתעלמות מההשפעה של עליות חדות וקצרות מועד בצריכת האוקסלט גורמת להסתרת היקף הסיכונים הכרוכים באוקסלט הנמצא בתזונה<sup>88</sup>.</p>
<h2>מזונות עשירים באוקסלט ומזונות חלופיים</h2>
<p>בטבלה 1 יש רשימה חלקית של מזונות פופולריים העשירים במיוחד באוקסלט<sup>81,</sup> ‏<sup>82, ‏84, ‏89–102</sup>. קטניות, דגנים, פירות וכמה תבלינים (כולל פלפל שחור) הושמטו למען הפשטות, למרות שרבים מהם מכילים ריכוזים גבוהים יחסית.</p>
<p>הרופאים מייעצים למטופלים עם אבנים בכליות להימנע מכל הירוקים, אך יש הרבה מזונות ירוקים המכילים אוקסלטים בריכוזים נמוכים<sup>82, 91, 92, 94, 94, 94, 95, 100, 102, 103</sup>. אין תועלת באיסור כולל על מזונות ירוקים, בייחוד כיוון שהמיתוס הזה אודות הסכנה בירקות ירוקים, המהווה הפשטת יתר של הנושא, ומטשטש את הדיון בדבר תכולת האוקסלט במזונות אחרים, שאינם ירוקים כגון תבלינים<sup>97</sup>, שוקולד <sup>89, 94</sup>,דגנים מלאים<span style="font-size: 13.3333px;"><sup>97</sup></span>, תפוחי אדמה<sup>91, 93, 94</sup>, קיווי<sup>82</sup>, תאנים<sup>97</sup> ואוסנה<sup>82</sup>.</p>
<p><img loading="lazy" decoding="async" class="aligncenter size-medium wp-image-4706" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/שוקולד-2-300x200.jpg" alt="" width="300" height="200" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/שוקולד-2-300x200.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/שוקולד-2-60x40.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/שוקולד-2.jpg 720w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /></p>
<p><em><strong>טבלה 1: מזונות עשירים באוקסלט שהציבור שוחר הבריאות משתמש בהם בדרך כלל</strong></em></p>
<table>
<tbody>
<tr>
<td width="138"><strong>ירקות</strong></td>
<td width="138"><strong>אגוזים וזרעים</strong></td>
<td width="138"><strong>'מזונות על'</strong></td>
</tr>
<tr>
<td width="138">סלק</td>
<td width="138">שקדים</td>
<td width="138">חרוב</td>
</tr>
<tr>
<td width="138">במיה</td>
<td width="138">קשיו</td>
<td width="138">שוקולד; קקאו</td>
</tr>
<tr>
<td width="138">לחך</td>
<td width="138">צ'יה</td>
<td width="138">קינמון</td>
</tr>
<tr>
<td width="138">תפוח אדמה</td>
<td width="138">בוטנים</td>
<td width="138">כמון</td>
</tr>
<tr>
<td width="138">תרד</td>
<td width="138">צנוברים</td>
<td width="138">תה שחור</td>
</tr>
<tr>
<td width="138">סלק עלים (מנגולד)</td>
<td width="138">פרג</td>
<td width="138">תה ירוק</td>
</tr>
<tr>
<td width="138">בטטה</td>
<td width="138">סומסום</td>
<td width="138">כורכום</td>
</tr>
<tr>
<td width="138">ריבס</td>
<td width="138"></td>
<td width="138"></td>
</tr>
</tbody>
</table>
<h2>המנהגים המודרניים מגבירים חשיפה ורגישות</h2>
<p>אמנם באלפי השנים האחרונות נתקלו בני האדם במזונות עשירים באוקסלט ואכלו אותם, אך צריכתם בכמויות מדי יום עלולה להתגבר על יכולתו של הגוף לטפל בהם ללא נזק לרקמות, הופעת סימני רעילות וללא הצטברות ביולוגית. הצריכה הרצופה שאנו רואים כיום איננה מאפשרת לגוף לקחת פסק זמן כדי לסלק את האוקסלט שהצטבר, בייחוד דרך השתן. הגוף עלול להעביר את עודפי האוקסלט אל המעי הגס, בייחוד כשהכליות כבר אינן יכולות לטפל בעומסי האוקסלט וכאשר יש נוכחות של החיידק הקומנסלי <em>Oxalobacter formigenes</em>‏<sup>104</sup>.</p>
<p>שימוש יתר באנטיביוטיקה<sup>105</sup>, בתוספים כימיים למזון (בייחוד חומרים מתחלבים הפועלים בתוך המעי כמו דטרגנט ומקרצפים את המוקוזה המגינה עליו)<sup>106</sup>, צריכת יתר של אוקסלט עצמו<sup>107</sup> וגורמים אחרים (ידועים ובלתי ידועים) משנים במידה ניכרת את המיקרוביום של המעי בבני האדם וגורמים לדלקות מעי כרוניות. השינויים שנגרמים  במיני החיידקים ובבריאות רירית המעי עלולים להגביר את ספיגת האוקסלט ולצמצם את יכולתנו להפריש אותו<sup>110-108</sup>. מתקפה מודרנית נוספת על בריאות המעי היא ניתוחים באריאטריים, אשר יצרו קבוצה חדשה הולכת וגדלה של מטופלים בעלי רגישות מיוחדת לאוקסלט הנובעת  מספיגה מוגברת. תרופות הרזיה המכוונות לקיבה ולמעיים ומונעת את פעולת האנזים מפרק השומן ליפאז, ובייחוד תרופה בשם Orlistat, מגבירות את ספיגת האוקסלט אף הן.</p>
<p>לכליות שלנו יכולת טבעית מרשימה אך מוגבלת לסילוק אוקסלטים. באורח החיים המודרני טמונות סכנות לבריאות הכליות: נזק עלול להיגרם להן בגלל תרופות ורעלנים<sup>115</sup>, צריכת יתר של משקאות מוגזים ממותקים בסוכר<sup>117,116</sup> ובפרוקטוז<sup>118–120</sup>, צריכת-חסר של אשלגן<sup>121–123</sup> ושל סידן<sup>124</sup>, עמידות בפני אינסולין<sup>125</sup> ותנאי התזונה וסגנון החיים המובילים לעמידות זו. אוקסלט עצמו הוא מקור לנזק לכליות המקל על האוקסלט לשקוע בהן, וכך נוצר מעגל קסמים שלילי<sup>126–128</sup> המפחית את היעילות של סילוק האוקסלט ומגדיל את הסבירות לנזק לרקמות בגלל האוקסלט, בכליות ומחוצה להן.</p>
<p><img loading="lazy" decoding="async" class="aligncenter size-medium wp-image-4709" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/משקה-קל-300x200.jpg" alt="משקה תוסס" width="300" height="200" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/משקה-קל-300x200.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/משקה-קל-60x40.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/משקה-קל.jpg 720w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /></p>
<h2>הצטברות של אוקסלט ברקמות</h2>
<p>מחקר אחד שבו השתמשו ב-50 גר' של שוקולד רגיל הראה שמינון רגיל של אוקסלט שמקורו במזון, אפילו כשהוא זמני, עלול להתבטא לגרום לעלייה בשיעור 235% בסילוק האוקסלט, עד רמות שמוצאים במקרים של מחלות תורשתיות כגון PH (ראו לעייל)<sup>130</sup>. חשיפה ברמה כזאת מספיקה בשביל לגרום ל'כשל' זמני בכליות ולהשאיר משקעי אוקסלט ברקמות הכליה<sup>34, 131</sup> ומחוצה לה<sup>32, 33</sup>. אירוע כזה מתרחש גם כשערכי האוקסלט בפלזמה הם בטווחים הנורמליים והכליות מתפקדות היטב. ידוע שאוקסלטים מצטברים ברקמות דלקתיות<sup>132</sup> ובפצעים<sup>133</sup>, שם האוקסלטים מעכבים את הריפוי או גורמים לנזק נוסף. כשהאוקסלטים נצמדים לרקמות פצועות, הם אינם מושפעים ממנגנוני הפינוי התאיים וכך מתאפשר למשקעים זעירים להצטבר ולשמש כאתרים להצטברות מתמשכת.</p>
<p>ובכל זאת, האוקסלט שכלוא בתוך רקמות עשוי עדיין להתפרק ולהיות מפונה מהרקמה כשצריכת האוקסלט פוחתת<sup>134, 135</sup>. לרוע המזל, בשוק המזון שלנו אין 'עונה ענייה באוקסלט' ומזה עשורים רבים לא קיימות תקופות של מחסור במזון העשיר באוקסלט. בתנאים כאלה, ייתכן שהנזק לתאים, בייחוד לתאי רקמות חיבור, הוא בלתי נמנע.</p>
<h2>תסמינים של רעילות אוקסלט</h2>
<p>אוקסלטים עשויים לגרום לתגובה דלקתית העלולה לבלבל את מערכת החיסון ולהוביל לתופעות אוטואימוניות<sup>78, 136, 137</sup>. האוקסלטים פוגעים בבריאות העצמות<sup>138, 139</sup>,<sup> </sup>בתפקודים נוירולוגיים<sup>68, 140</sup>, בתפקודים קרדיווסקולריים<sup>41–43</sup> ובתפקודי הכליות<sup>12, 141, 142</sup>.</p>
<p><img loading="lazy" decoding="async" class="aligncenter size-medium wp-image-4708" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/אוכמניות-300x169.jpg" alt="" width="300" height="169" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/אוכמניות-300x169.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/אוכמניות-768x432.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/אוכמניות-60x34.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/אוכמניות.jpg 853w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /></p>
<p>לעיתים קשה לזהות את התסמינים של הרעלת אוקסלט, בעיקר משום שהדפוסים משתנים מאד מאדם לאדם<sup>7</sup>. התסמינים הם לעתים קרובות קלים, משפיעים על מספר מערכות בגוף ולעתים קרובות מתפרצים באופן בלתי צפוי ובלתי סדיר, יתכן שעקב ניסיונו של הגוף להיפטר מהאוקסלט. תסמינים שכיחים ולא ספציפיים כוללים רגישות של הקיבה ומעיים, כאבי ראש, כאבי פרקים, כאבי גב, תחושה כללית רעה, חוסר מרץ והשתנה תכופה. כיוון שאי אפשר להסתמך על בדיקות אובייקטיביות של שתן<sup>141</sup> וביופסיית רקמות<sup>37</sup>, ייתכן שתסמינים הקשורים לאוקסלט לא יזוהו ככאלה. למרות דיווחים על מקרים רפואיים שהצביעו על כך שצריכה של מזונות עשירים באוקסלט כגון בוטנים<sup>8, 142, 143</sup>, מיצים ירוקים<sup>8</sup> ושייקים ירוקים<sup>144</sup>, תה<sup>145</sup>, אגוזים וחמאת אגוזים<sup>146</sup>, קשיו<sup>147</sup> ודיאטות הרזייה המורכבות מתרד, כרוב עלים, מפירות יער ומאגוזים אשר גרמו לכשל בכליות, האוקסלטים נשארו תרכובות שלא ידוע עליהן רבות ושאין בהן עניין מיוחד בקרב אנשי מקצועות הבריאות.</p>
<p><img loading="lazy" decoding="async" class="aligncenter size-medium wp-image-4707" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/בוטנים-300x186.jpg" alt="צלחת בוטנים" width="300" height="186" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/בוטנים-300x186.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/בוטנים-768x476.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/בוטנים-60x37.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/בוטנים-200x123.jpg 200w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/08/בוטנים.jpg 775w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /></p>
<h2>תור הזהב של המודעות להרעלת אוקסלט</h2>
<p>לא תמיד התעלמנו מבעית האוקסלט. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הייתה קיימת הכרה בכך שאוקסלטים קשורים בחולי הפוגע בכל הגוף ומתבטא בבעיות במערכת העיכול, בבעיות במערכת העצבים ובשיגרון<sup>149</sup>. במהדורה החמישית של ספרו המפורסם של Golding Bird, &quot;משקעי שתן, אבחנה, פתולוגיה והתוויות רפואיות&quot; , שיצא לראשונה ב-1857, נכתב: &quot;&#8230;אמרו לנו שאוקסלט הסידן מופיע באופן קבוע וכי אין לו חשיבות. רבים מדי הם האנשים הסובלים מהפרעות קליניות מסוימות שיכולים לקבוע בעצב שההיפך הוא הנכון&quot;. מהדורה חמישית (1857) עמוד 217<sup> 150</sup>.</p>
<p>אולם, יצירת קשר בין רעילות אוקסלטים חוץ כלייתית לתוצאות בדיקות קליניות אובייקטיביות של נוזלי הגוף (בייחוד שתן) נשאר בלתי אפשרי. כך, אנשים המשיכו להתייחס בביטול לרעיון שלאוקסלטים יכולה להיות רעילות מחוץ לכליות, בייחוד כשתפקוד הכליות נראה נורמלי. משום כך, חקירות עמוקות יותר של דיווחי מקרים או ניסויים ישירים בבני אדם הם מעטים מדי ופגומים לעתים קרובות.</p>
<p>בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, המדענים הכירו בכך שהתערבות תזונתית היא טיפול יעיל בקבוצת תסמינים הקשורים לעונת הריבס (צמח מאכל העשיר באוקסלט) או לטיפול בחילוף חומרים גרוע של אוקסלט. הידע שכבר נרכש סביב נושא זה נשכח בשל היווצרות של סביבת מחקר שמניעיה הם מימון ופרדיגמה רפואית שמחלקת את גוף האדם לחלקים ולמערכות נפרדות. במדעי התזונה, ובייחוד באפידמיולוגיה, שולטות הדעות הקדומות המגבילות את השאלות שחוקרים מוכנים לחקור. למשל, נתוני טוקסיקולוגיה על רעלנים המצויים בטבע ושמקורם הוא צמחים הם מוגבלים ביותר. במילותיו של הטוקסיקולוג Gerrit Speijers:</p>
<p>'ייתכן שאנשים היססו להזכיר אפילו ברמז את היבטי הבטיחות של רעלנים המצויים בצמחים במחקר חקלאי בנושא הכלאת צמחים, בשל הפחד שמזונות צמחיים חשובים ורבי ערך יהפכו לסיכון בריאותי בעיני צרכניים, גורמים אלה תרמו לפגיעה בידע אודות רעלנים אינהרנטיים המצויים בצמחים' (Speijers (‏1995), עמוד 224) <sup>79</sup>.</p>
<h2>תיקון הנזקים באמצעות תזונה</h2>
<p>אחרי שהגוף כבר אגר אוקסלטים, ייתכן שכדי לתקן את הנזק לא יהיה די בהקטנת הצריכה השוטפת של אוקסלט לרמה המקובלת של 100–150 מ&quot;ג ליום. לפי תאוריית ההפעלה והייצוב של Vermeulen‏<sup>113</sup> ודיווחים אנקדוטליים רבים (ועצם ההגדרה של תזונה ענייה באוקסלט), הצריכה מוכרחה לרדת מתחת לחשיפה 'מייצבת' זאת לרמה המאפשרת להפחית את היציבות של המשקעים ולפנותם, עד שהרקמות יתאוששו בסופו של דבר. מתגובת הפעלה/ייצוב זאת אפשר ללמוד שהשליטה ברעילות אוקסלט בקרב מטופלים שהפכו ל'צוברי אוקסלט' דורשת הפחתת האוקסלט בתזונה אל מתחת לסביבות 60 מ&quot;ג ליום. לשם השוואה, חצי כוס תרד לא מבושל מכילה כמה מאות מ&quot;ג של אוקסלט (330–520 מ&quot;ג)<sup>82, 90, 94</sup>.</p>
<p>להימנעות מאוקסלטים שמקורם במזון עשויה להיות תועלת טיפולית ומניעתית רבה, הכוללת שיפור תפקודי כליה<sup>87, 88, 146, 151–154</sup>. בנוסף, דיווחים שונים מצביעים על יתרונות נוספים כגון הפיכת השפעות האוקסלט על רעילות במערכת העצבים (ערפול המוח, הפרעות בתפיסה, בהתנהגות ובמצב הרוח ושיפורים באיכות השינה)<sup>155</sup>, השבת היציבות לרקמות החיבור<sup>89, 156</sup>,  והפחתת תסמינים אוטואימוניים<sup>136</sup>.</p>
<p>עם השיפור בתפקוד הכליות, מאגרי האוקסלט ברקמות יכולים להשתחרר (כפי שאפשר לראות לאחר השתלת כליות אצל חולי PH‏<sup>157, 158</sup>,  ובתסמינים שעליהם דיווחו אלפי אנשים שעברו לתזונה ענייה באוקסלט ללא תחלואה ב-PH‏<sup>155</sup>. אפילו כאשר פינוי האוקסלט מרקמות הגוף גורם להפרשה מוגברת תקופתית, השיפור בתפקודי הכליות ניכר<sup>153, 154</sup>.</p>
<p>הבטיחות של תהליך השחרור של האוקסלט תלוי בכך שקצב השחרור אינו עולה על יכולת איזון החומציות של הגוף ואינו חורג מקיבולת הכליות. אפילו כשרמת האוקסלט במחזור הדם עולה מדי פעם, היא עדיין יכולה לגרום להתפרצות זמנית של התסמינים, עם פוטנציאל לנזק לכליות, למערכת כלי הדם ולרקמות אחרות במהלך שלבי הניקוי האלה. ישנן גם ראיות בקרב חולי PH שאירועים כגון ניתוח או התאוששות ממנו<sup>49</sup>, ליתוטריפסיה (פירוק על קולי של אבני מרה)<sup>159</sup>, ולידה<sup>160</sup>, עשויים לשחרר אוקסלט ממשקעים פנימיים שקודם לכן היו שקטים<sup>161, 162</sup>. בדומה לכך, נזק אקוטי לכליות על רקע אוקסלט אירע לאחר השתלת איברים שאינם כליות אצל חולי סיסטיק פיברוזיס<sup>163</sup>.</p>
<p>איש מעולם לא עקב באופן רשמי אחר היפוך ההצטברות של אוקסלט. בקרב חולי PH, הזמן שנדרש לפתרון ההיפראוקסלוריה לאחר השתלות של כבד וכליות משתנה במידה ניכרת. רקמות ממשיכות לשחרר אוקסלט במשך שלוש שנים לפחות<sup>157</sup> והתהליך עשוי להימשך הרבה מעבר לשבע שנים<sup>162</sup>. הנתונים מוגבלים מסיבות אלה: אין הרבה חולים ב-PH ולפיכך הנתונים מוגבלים, שיעור ההישרדות נמוך ואין מעקב ובדיקות לטווח ארוך. עם זאת, התקופות הארוכות של שחרור האוקסלט עולות בקנה אחד עם דוחות של מטופלים שהקפידו על תזונה ענייה באוקסלט שנים רבות<sup>155</sup>.</p>
<p>התגובות לתזונה ענייה באוקסלט הן מגוונות, החל בשיפור פשוט בתסמינים וכלה בתופעות לוואי חמורות במקרים מסוימים<sup>155</sup>. קרוב לוודאי שאין זה מומלץ לעבור בפתאומיות מצריכת אוקסלט גבוהה לצריכת אוקסלט נמוכה בשל הסיכוי לשחרור מוגזם של האוקסלט מהרקמות<sup>155</sup>.</p>
<h2>חוסר מודעות לנושא בקרב צרכנים וצוות רפואי</h2>
<p>בקרב חוקרים בביו-רפואה ואנשי מקצועות הבריאות, קיימת מודעות נמוכה לסכנת הרעילות הגלומה בחשיפת יתר לאוקסלט. משום כך, לא מתייחסים לאוקסלט ולרעלנים טבעיים אחרים במזונות פופולריים מהצומח בתור גורם תחלואה. אפילו רשימות של תכולת אוקסלט של ה USDA (משרד החקלאות האמריקאי) ושל אוניברסיטאות גדולות מספקות נתונים חלקיים מאוד ורבי שגיאות<sup>89, 164</sup>. הפעולה שעלינו לנקוט היא להפסיק להרעיל את עצמנו<sup>165</sup> כאשר אין זה משנה אם הרעלן הוא טבעי או מעשה ידי אדם. רעלן יחיד העלול להפריע לתפקוד הרקמה החיבורית, למערכת החיסון, לעצבים, לבלוטות, לעיכול ולהפרשה בהחלט שראוי לתשומת לבנו<sup>80</sup>.</p>
<h2>סיכום</h2>
<p>למרות המסר השכיח שלפיו אין מגבלת בטיחות עליונה לצריכת מזון צמחי, לא כל הירקות והזרעים הם בריאים ובטוחים לאכילה באופן סדיר, כפי שהוכח במחקרים בטוקסיקולוגיה וכפי שמציגים דיווחי מקרים רבים. חשיפה לאוקסלט במינונים שאינם קטלניים תורמת למחלות, אם כי  בדרך כלל איננו שמים לב להשפעות שאינן קטלניות<sup>166</sup>.</p>
<p>שני הגורמים העיקריים למחלות הם רעילות ומחסור. חשיפה לרעלן באופן סדיר וחזרתי היא מעשה מזיק. צמחים הם רעילים מטבעם; אפילו צמחי מזון שומרים על רעילות במידות משתנות. ובכל זאת, הרעיון הזה זר לרוחם של אנשי מקצועות הבריאות ושל כלל הציבור כאחד.</p>
<p>בעולם התזונה המקוטב של ימינו, מופיעים שני סוגי מזונות דומיננטיים: מצד אחד מזונות מפנקים עשירים בסוכר ודלים במרכיבים מזינים, ומצד שני מזונות &quot;בריאות&quot; שפעמים רבות הינם עשירים באוקסלט. לכן, קידום מזונות עשירים באוקסלט עלול לגרום לתוצאה הפוכה מזו הרצויה. במקום שנהיה בריאים יותר, הנהייה האופנתית אחר 'מזונות על' עלולה לגרום לאסון נוסף בבריאות הציבור (בדומה למלחמת הקודש שהוכרזה נגד שומן רווי אשר גרמה לנזקים משלה). האסון הזה עלול להיות יקר ולא נעים ממש כמו מגפת הסוכרת והשמנת היתר המשתוללות כרגע. אנו, שמקדמים אכילה בריאה, חייבים לעצמנו ולאנשים שאנחנו מקווים לעזור להם את השאיפה לרכוש ידע נוסף אודות רעילות האוקסלט ולבחור באסטרטגיות תזונה המאפשרות לנו להימנע ממנה ובסופו של דבר להתאושש ממנה.</p>
<p>'<em>מנקודת מבט מעשית, עדיף להימנע ממזונות עשירים באוקסלט&#8230; בייחוד כשיש מקורות אחרים לירקות ירוקים העומדים לרשותנו'<sup>57</sup></em> (Hoover and Karunairatnam 1945).</p>
<p><a href="https://sallyknorton.com/" target="_blank" rel="noopener"><strong>Sally K. Norton</strong></a>: תזונאית קלינית אמריקאית יועצת תזונתית ומאמנת לאורח חיים בריא. עוסקת רבות בנזקים הבריאותיים של תזונה עשירה באוקסלט.</p>
<p><a href="https://sallyknorton.com/" target="_blank" rel="noopener">https://sallyknorton.com/</a></p>
<p>המאמר פורסם לראשונה בכתב העת: <a href="https://escholarship.org/uc/jevohealth" target="_blank" rel="noopener">Journal of Evolution and Health</a></p>
<p><strong>המאמר תורגם ע&quot;י <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%a8/" target="_blank" rel="noopener">אייל שפרינגר</a>, מייסד אתר TEF, מנחה <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d/" target="_blank" rel="noopener">הקורס למטפלים</a> בתזונה סינית-מאקרוביוטית וקורס <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1-%d7%90%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%9e/" target="_blank" rel="noopener">שירת הדם</a>. ממחברי הספר <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes-book-for-cancer/" target="_blank" rel="noopener">בישולחיים-תזונה למטופלי סרטן</a></strong></p>
<p>מוזמנים להצטרף אלי בעמוד <a href="https://www.instagram.com/eyal_shpringer_tef/?hl=en" target="_blank" rel="noopener">האינסטגרם</a> ובקבוצת <a href="https://www.facebook.com/groups/536225529743767" target="_blank" rel="noopener">תזונה ורפואה מסורתית</a> בפייסבוק או להאזין לי בפודקאסט &quot;רפואה מהותנית&quot; בערוצי ה <a href="https://open.spotify.com/show/6YxO7qwIGGgJXpSzDPBWQx?si=ef96a27ddc5c44c5" target="_blank" rel="noopener">Spotify</a> וה <a href="https://youtube.com/playlist?list=PL4CgHfQv-J1PCyZpjyCY_0ylUgQLxLDFr&amp;si=z8OmblLsR0y18w5r" target="_blank" rel="noopener">YouTube</a></p>
<p>&nbsp;</p>
<h2><a href="https://shpringer.ravpage.co.il/more" target="_blank" rel="noopener">לקבלת עדכונים אודות סדנאות וקורסים בתחום התזונה לחצו כאן</a></h2>
<p>מאמר נוסף אשר ידון תכני המאמר הנוכחי בראי הרפואה המסורתית יפורסם בקרוב.</p>
<h3>לעיון נוסף:</h3>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/yin-yang-2/" target="_blank" rel="noopener">Yin ו- Yang הבסיס לתזונה ורפואה מסורתיים</a></p>
<p>תזונ</p>
<h3><a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%aa%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%99/" target="_blank" rel="noopener"><strong>למקורות מאמר האוקסלט</strong></a></h3>
<p style="text-align: left;">
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%98/">הסכנה המסתתרת בשייק שלך: רעילות של אוקסלט במזונות נפוצים</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%98/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>&#034;שומן ומעיים&#034; &#8211; תזונתם המסורתית של הילידים האמריקאים</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%93/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%93/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 15 Jun 2020 18:13:18 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[ללא קטגוריה]]></category>
		<category><![CDATA[מאגר הידע]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים מעניינים מרחבי הרשת]]></category>
		<category><![CDATA[מסורות וגישות טיפול מרחבי העולם]]></category>
		<category><![CDATA[שיטות מסורתיות]]></category>
		<category><![CDATA[אינדיאנים]]></category>
		<category><![CDATA[בקר]]></category>
		<category><![CDATA[ווסטון פרייס]]></category>
		<category><![CDATA[ילידים]]></category>
		<category><![CDATA[עצמות]]></category>
		<category><![CDATA[פליאו]]></category>
		<category><![CDATA[ציד]]></category>
		<category><![CDATA[שומן]]></category>
		<category><![CDATA[תזונה מסורתית]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/?p=4579</guid>

					<description><![CDATA[<p>אין כל ספק בכך שתזונתם של הלקטים – ציידים האמריקאים הייתה תזונה בריאה. מתיעודו של ווסטון פרייס, ניתן ללמוד על מצב שיניים ומבנה גולגולת מושלם, ללא עיוותים, בקרב הילידים האמריקאים אשר חיו על פי אורחות חייהם של אבותיהם הקדמונים5.‎ אנשים אלו ניחנו במבנה פנים מאורך, שיניים ישרות ומבנה פיסי מוצק וחזק, עובדה זו הייתה נכונה [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%93/">&quot;שומן ומעיים&quot; &#8211; תזונתם המסורתית של הילידים האמריקאים</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>אין כל ספק בכך שתזונתם של הלקטים – ציידים האמריקאים הייתה תזונה בריאה.</p>
<p>מתיעודו של ווסטון פרייס, ניתן ללמוד על מצב שיניים ומבנה גולגולת מושלם, ללא עיוותים, בקרב הילידים האמריקאים אשר חיו על פי אורחות חייהם של אבותיהם הקדמונים<sup><em>5</em></sup>.‎</p>
<p>אנשים אלו ניחנו במבנה פנים מאורך, שיניים ישרות ומבנה פיסי מוצק וחזק, עובדה זו הייתה נכונה לגבי שבטי הצפון שחיו בטריטוריות של קולומביה הבריטית ויוקון וגם לגבי השבטים הדרומיים יותר באזור פלורידה.</p>
<p>שרידי שלדים של אינדיאנים באזור וונקובר, אשר נחקרו על ידי ד&quot;ר פרייס, מדגימים אף הם את אותו מצב של שיניים מושלמות ומפרקים ללא סימני דלקת או כל סוג אחר של מחלת עצמות.</p>
<p>בקרב ילידים אלה, אשר אכלו את התזונה המסורתית כאבותיהם, לא נמצאה שום עדות להופעת מחלת השחפת. בנוסף, נשות שבטים אלו ילדו בלידות בריאות, ללא הפרעה או פתולוגיה כלשהי.</p>
<h2>מה למדו פרייס וחוקרים אחרים על האינדיאנים</h2>
<p>פרייס ראיין את ד&quot;ר רומינג המוערך אשר מצהיר בראיון כך: &quot;במהלך 36 שנות עבודתי עם הילידים האמריקאים, מעולם לא נתקלתי במקרה אחד של מחלות ממאירות, אולם, מחלות אלו החלו להופיע לעיתים תכופות ברגע ששבטים אלו עברו מודרניזציה&quot;. ד&quot;ר רומינג סיפר לפרייס כי הוא מורה לאינדיאנים החולים <a href="https://www.healing-arts.co.il/3324-2/">במחלות ממאירות</a> בהם הוא מטפל לחזור לתזונת אבותיהם ואכן, ברוב המקרים, החזרה לתזונה פרימיטיבית מהווה נדבך חשוב בהחלמה של אנשים אלו<sup><em>6<sub>.</sub></em></sup></p>
<p>הבדל נוסף במצב הבריאותי של אוכלוסיות הילידים המסורתיות לעומת אלו שעברו מודרניזציה ניתן למצוא במספר המקרים האקוטיים שדרשו <img loading="lazy" decoding="async" class="size-medium wp-image-4587 alignleft" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/יליד-אמריקאי-אינדיאני-226x300.jpg" alt="אינדיאני חזק עם פנים רציניות" width="226" height="300" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/יליד-אמריקאי-אינדיאני-226x300.jpg 226w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/יליד-אמריקאי-אינדיאני-768x1018.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/יליד-אמריקאי-אינדיאני-773x1024.jpg 773w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/יליד-אמריקאי-אינדיאני-60x80.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/יליד-אמריקאי-אינדיאני.jpg 966w" sizes="(max-width: 226px) 100vw, 226px" />התערבות כירורגית בגלל פתולוגיות באיברים חיוניים כמו שלפוחית השתן, כליות, מעיים ותוספתן. מחלות אלו לא נטו להופיע אצל הילידים הפרימיטיביים אך היו מאוד נפוצים אצל אלו שעברו מודרניזציה.</p>
<p>ד&quot;ר רומינג טיפל רבות באוכלוסיית הילידים האמריקאים והסיק את מסקנותיו דרך צפייה ממושכת במגוון שבטים שעברו מודרניזציה, אשר רבים מהם חלו בשחפת שלעיתים קרובות החריפה וגרמה למותם.</p>
<p>חוקרים נוספים מהעבר, של שבטי ילידים אמריקאים, מתארים את מצבם הגופני של הילידים בדרך דומה ובעקביות עד השנים בהם החלה המודרניזציה של אוכלוסיות אלו:</p>
<p>החוקרת קאבזה דה וואקה, אשר חקרה את השבטים בטקסס מתארת את הגברים כך:</p>
<p>&quot;הם יכולים לרוץ במשך יום שלם אחרי צבי ולא להתעייף &#8211; גבר אחד אשר מתנשא לגובה 2 מטר רדף אחרי בופאלו בריצה והרג אותו באמצעות החנית והסכין שלו&quot;<sup><em>7</em></sup>. דה וואקה מספרת כי עד כמה קשה להרוג את אוכלוסיית הילידים: &quot; גבר אחד, אשר חץ פילח את גופו התאושש לגמרי מפציעתו&quot;.</p>
<p>תיאור נוסף של הכוח האינדיאני הגברי מגיע משבט הקרקאוואס, אשר חיו בסמוך לחוף: &quot; הגברים מסתובבים עירומים לגמרי, יש להם עגיל בשפה התחתונה ובפטמה שלהם, הם מורחים עצמם בשומן תנין בכדי להבריח יתושים, הם שמחים ונדיבים ויש להם יכולת גופנית מדהימה. הם הולכים עירומים בשמש הקופחת ובחורף הם יוצאים עם שחר לרחוץ את גופם במי קרח כאשר הם שוברים את הקרח בגופם&quot;.</p>
<h2><strong>שומן זה בריא?</strong></h2>
<p>איזה סוג של מזון גרם לילידים האמריקאים לפתח חוסן גופני שכזה?</p>
<p>תזונתם של האינדיאנים השתנתה לפי האיזור והאקלים ממנו הגיע השבט, אך בראש ובראשונה היא כללה כמויות גדולות של חלבון מהחי מכל סוג שהוא, בשר ציד כמו: צבי, תאו, כבש בר, עז בר, אנטילופה, אייל, אייל צפון, דוב וחזיר בר. חיות קטנות כגון: בונה, ארנב, סנאי, בואש, מוסקרט ודביבון. זוחלים, כגון: נחשים, לטאות, צבים ותנינים. דגים ורכיכות. עופות בר כולל ברווזים ואווזים. יונקים ימיים (רלוונטי לילידים אשר חיו באזורי החוף). חרקים, כגון: ארבה, עכבישים, כינים. ובנוסף &#8211; כלבים (זאבים וזאבי ערבות לא ניצודו בשל מעמדם הדתי)<sup><em>8</em></sup>.</p>
<p>לדברי ד&quot;ר איטון (ד&quot;ר איטון נחשב לאחד מעמודי התווך של הדיאטה הפליאוליטית העכשווית, תומך בחינוך לדיאטת פליאו מתונה וצמחונית), מזונות אלו סיפקו שפע של חלבון אך רק כמויות קטנות של שומן והשומן הזה היה עשיר בחומצות שומן רב בלתי-רוויות ודל בשומנים רוויים. שומן של בשר ציד, לדברי איטון, מורכב מ- 38 אחוז שומן רווי, 32 אחוז שומן חד בלתי רווי ו- 30 אחוז שומן רב בלתי רווי<sup><em>9</em></sup>. מידע זה עשוי לספק את מי שרוצה לקדם צריכת שמנים צמחיים, אך הוא פשוט לא מדוייק ואינו מסתדר עם תכולת השומן האמיתית של חיות בר.</p>
<p>הטבלה שלהלן מציגה תכולת שומן ברקמות שונות של מספר חיות בר שנמצאות בתזונתם של הילידים האמריקאים. שימו לב שרק שומן סנאי מכיל רמות חומצות שומן רב בלתי-רוויות שלטענת ד&quot;ר איטון אופייניות לבשר ציד. ביבשת כמו צפון אמריקה, שידועה בעושרה ובמגוון חיות הבר שלה, אין זה סביר כי סנאים סיפקו יותר מחלק זעיר מכלל הקלוריות שצרכו הילידים האמריקאים. אחוז שומן כלב הים, הנצרך על ידי אינדיאנים המתגוררים בסמוך לחוף הים, נע בין 14 ל- 24 אחוז שומן רב בלתי רווי. הרכב השומן של כל שאר החיות שהאינדיאנים צדו ואכלו מורכב מפחות מעשרה אחוז חומצות שומן רב בלתי רוויות, וחלקן אפילו מפחות משני אחוזים. החלק המוערך ביותר על ידי האינדיאנים היה שומן הכליות הפנימי של בעלי חיים מעלי גירה שמכיל עד 65 אחוז שומן רווי.</p>
<p><strong>מקורות לשומן בדיאטה הילידית האמריקאית<sup>10</sup></strong>:</p>
<table class=" aligncenter" width="779">
<tbody>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;"><strong>שם החיה</strong></td>
<td style="width: 188px;"><strong>שומן רווי</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>שומן חד בלתי רווי</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>שומן רב בלתי רווי</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">אנטילופה, שומן בכליות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>65.04</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>21.25</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>3.91</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">ביזון, שומן בכליות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>34.48</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>52.36</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>4.83</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">קריבו, מח עצם</td>
<td style="width: 188px;"><strong>22.27</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>56.87</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>3.99</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">צבי, שומן בכליות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>48.24</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>38.52</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>6.21</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">כלב, בשר שריר</td>
<td style="width: 188px;"><strong>28.36</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>47.76</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>8.95</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">כלב, כליות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>25.54</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>41.85</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>7.69</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">אייל קנדי, כליה</td>
<td style="width: 188px;"><strong>61.58</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>30.10</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>1.62</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">עז, כליות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>65.57</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>28.14</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>0.00</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">איילים, כליות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>47.26</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>44.75</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>2.11</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">חזיר בר, רקמות שומניות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>38.47</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>46.52</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>9.7</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">אייל צפון, רקמות שומניות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>50.75</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>38.94</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>1.25</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">כלב ים פוקת מפרץ, מאגרי שומן תת עוריים</td>
<td style="width: 188px;"><strong>11.91</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>61.41</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>13.85</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">כלב ים פוקת מפרץ, מחסן שומן</td>
<td style="width: 188px;"><strong>14.51</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>54.23</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>16.84</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">כלב ים נבלי, מאגרי שומן תת עוריים</td>
<td style="width: 188px;"><strong>19.16</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>42.22</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>15.04</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">כלב ים נבלי, בשר שריר</td>
<td style="width: 188px;"><strong>10.69</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>54.21</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>23.51</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">כבש הר, שומן בכליות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>47.96</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>41.37</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>2.87</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">כבשים לבנות פנים, שומן כליות</td>
<td style="width: 188px;"><strong>51.58</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>39.90</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>1.16</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">מעי כבש צלוי</td>
<td style="width: 188px;"><strong>47.01</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>40.30</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>7.46</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">נחש, בשר</td>
<td style="width: 188px;"><strong>26.36</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>44.54</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>0.09</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">סנאי חום, שומן</td>
<td style="width: 188px;"><strong>17.44</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>47.55</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>28.6</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">סנאי לבן, שומן</td>
<td style="width: 188px;"><strong>12.27</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>51.48</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>32.3</strong></td>
</tr>
<tr>
<td style="width: 188px; text-align: center;">שומן בשר ציד, לפי ד&quot;ר איטון</td>
<td style="width: 188px;"><strong>38</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>32</strong></td>
<td style="width: 188.727px;"><strong>30</strong></td>
</tr>
</tbody>
</table>
<h2>מנהגי הציד של האינדיאנים</h2>
<p>התומכים בדיאטת פליאו &quot;פוליטיקלי קורקט&quot; שוכחים את העובדה כי האינדיאנים נהגו לצוד חיות באופן סלקטיבי. החוקר וילהלמור סטפנסון, אשר בילה שנים רבות עם האינדיאנים, ציין כי &quot;הם העדיפו את בשרם של בעלי חיים מבוגרים על פני הגורים&#8230;זה נכון לגבי האינדיאנים שוכני היערות הצפוניים אשר איתם צדתי, וכנראה נכון לגבי כל האינדיאנים אשר צדו איילי צפון&quot;.</p>
<p><img loading="lazy" decoding="async" class="size-medium wp-image-4588 alignright" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/תאו-בטבע-300x200.jpg" alt="תאו רועה באחו ברקע יער" width="300" height="200" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/תאו-בטבע-300x200.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/תאו-בטבע-768x512.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/תאו-בטבע-1024x682.jpg 1024w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/תאו-בטבע-60x40.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2020/06/תאו-בטבע.jpg 1280w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" />האינדיאנים העדיפו את בעלי החיים הבוגרים מכיוון שהם פיתחו על גבם רקמת שומן עבה. אצל חיה אשר שקלה 450 ק&quot;ג רקמת השומן הזו יכולה להגיע למשקל של 22 ק&quot;ג. 14 ק&quot;ג נוספים של שומן רווי ביותר היו נלקחים מחלל הבטן של החיה. שומן זה נשמר על ידי האינדיאנים, נאגר בשלפוחית שתן או מעי גס של חיה ונצרך בהמשך ביחד עם פיסות בשר רזה. כאשר מתייחסים לדרך הזו בה נהגו האינדיאנים לצוד ולשמר את שומן הציד שלהם ניתן לומר כי שומן היווה כ-80% מהסך הכולל של הקלוריות אשר נצרכו על ידי האינדיאנים הצפוניים<sup><em>11</em></sup>.</p>
<p>בונה זכה להערכה רבה בקרב הילידים האמריקאים מכיוון שזנב הבונה עשיר בשומן. סטפנסון מוסיף כי בעלי חיים קטנים כמו ארנב וסנאי נאכלו רק כששום דבר אחר לא היה זמין מכיוון שבשרם דל בשומן. למעשה, בעלי חיים קטנים אשר ניצודו על ידי האינדיאנים זכו להכנה מיוחדת: הבשר הוצא מהעצמות, ניצלה ונחבט, העצמות יובשו ונטחנו לאבקה. לאחר מכן ערבבו את העצמות עם הבשר ועם כל השומן הזמין &#8211; הליך זה הוריד את אחוז חומצות השומן הרב-בלתי-רוויות בכמות גדולה בתוצר הסופי, תוך העלאת התוכן הכולל של שומן רווי<em><sup>12</sup>.</em></p>
<h2><strong>רעב ארנבים</strong></h2>
<p>כאשר מחסור בחיות ציד אילץ את האינדיאנים לצרוך רק בעלי חיים קטנים כמו ארנבים, הם סבלו מ&quot;רעב ארנבים&quot;.</p>
<p>&quot;קבוצות הילידים שחיו קרוב לים אשר תזונתם הסתמכה בעיקר על חיות בעלות שכבת שומן תת עורי (חיות ימיות: ליוויתן, כלב ים, אריה ים) היו בעלות מזל במיוחד יחסית לאחיהם אשר ביבשת בשל העובדה כי לעולם לא סבלו מ'רעב שומן'. האינדיאנים אשר חיו ביערות צפון אמריקה היו אלה אשר לרוב חלו בתופעות של 'רעב ארנבים' מכיוון שארנב היא החיה בעלת אחוז השומן הנמוך ביותר בצפון אמריקה – אוכלוסיות אלה, אם תזונתם לא מתוספת בבשר חיות אחרות כמו: בונה, אייל או דגים, יפתחו <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96/">שלשול</a> עם <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%96%d7%a8%d7%a2%d7%99-%d7%9b%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%a0%d7%94/">כאב ראש</a>, רפיון ואי נוחות מעורפלת.&quot;</p>
<p>&quot;כשיש המון ארנבים אך חיות אחרות לא זמינות לציד, יאכל האינדיאני ארנבים עד שביטנו תתפח, אך לא משנה כמה ארנבים הוא יאכל, הוא עדיין יסבול בסופו של דבר מתופעות רעב הארנבים. חלק מוסיפים ואומרים כי האינדיאני ימות גם אם יאכל המון ארנבים וגם אם פשוט ירעב מבלי לצרוך כלום אך לאמונה זו אין מספיק ראיות  בכדי לקבוע כי היא אמת. מוות מ'רעב ארנבים' או מאכילה של חיות בעלות אחוז שומן נמוך אחרות אינו נפוץ מכיוון שכולם מבינים את העניין ונוקטים פעולות מנע על מנת לא להגיע למצב של רעב שכזה&quot;<em><sup>13</sup>.</em></p>
<h2><strong>אכול את החיה על כל חלקיה</strong></h2>
<p>בעלי חיים מפריסי פרסה כמו: אייל קורא, איילי צפון, אייל קנדי, אנטילופה וכמובן תאו היוו את עמוד התווך של התזונה האמריקאית הילידית, כשם שבשר בקר הוא עמוד התווך של התזונה האמריקאית המודרנית – ההבדל הגדול בין השניים הוא, שאצל הילידים כל החיה נאכלה ולא רק בשר השריר.</p>
<p>Beverly Hungry Wolf מתארת את תהליך ההכנה והצריכה של פרה בדרכי הסבתות שלה, ומציינת כי סבתה הכינה את הפרה &quot;כפי שלמדה להכין תאו כשהייתה צעירה&quot;:</p>
<p>&quot;חלקי השומן הגדולים מהגב ומחלל הבטן הוסרו ועברו תהליך של המסה בחום האש ליצירת נוזל שומני טהור, חלקי השומן הנותרים נתלו לייבוש בכדי שהנוזלים יצאו מהם ולאחר מכן הוגשו למאכל ביחד עם פיסות בשר יבש. הבשר הרזה נחתך לרצועות ויובש או לחילופין, ניצלה ועורבב עם גרגרי יער ושומן בכדי להפוך להיות פמיקן (סוג של חטיף בשר מיובש מסורתי). מרבית הצלעות עושנו ואוחסנו לשימוש מאוחר יותר&quot;<em><sup>14</sup>.</em></p>
<p>&quot;כל האיברים הפנימיים: הקרביים, הלב, הכליות והכבד, עובדו על מנת להיאכל, ניצלו או נאפו או הונחו בשמש לייבוש. את הריאות לא נהגו לבשל, רק חתכו אותם ותלו לייבוש. את המעיים גם ייבשו. סאפוטסיס (Sapotsis) או מעי עורב הוא מעדן מיוחד אשר הוכן על ידי שבט ה-Blackfoot, את המעדן הכינו ממעיים של חיה אשר היו ממלאים בבשר וצולים על גחלים&quot;.</p>
<p>&quot;במקרה וצדו נקבה, צלו או בישלו את העטינים שלה, חלק זה לעולם לא נצרך נא. את המוח אכלו נא. אם צדו חיה בהריון, היו מבשלים את העובר ונותנים אותו לזקני השבט מכיוון שבשרו היה רך מאד, המעיים של העובר הוצאו ובושלו. הלשון תמיד הורתחה אם לא הייתה יבשה, 'אפילו לחיות מבוגרות יש לשון רכה' נזכרת בוורלי.&quot;</p>
<p>&quot;הפרסות הורתחו עד שכל הסחוס שבהן הפך להיות רך. גם בדם החיה השתמשו על ידי ערבוב עם קמח או הכנת נקניקיות במעיים&quot;.</p>
<p>&quot;הבטן השנייה נשטפה היטב ונאכלה נא. החלקים השונים של החיה בדרך כלל בושלו, חלק ניצלו וחלק יובשו&quot;.</p>
<h2>&quot;על האש&quot; כמו אינדיאני אמיתי</h2>
<p>מעדן נוסף אשר הוכן מרקמות החיה הוא ה- Blackfoot Pudding – המנה הוכנה מהחלק האחרון במעי הגס, תהליך ההכנה של המנה כלל קשירת קצה אחד של החלק ומילוי שלו בגרגירי יער יבשים ומים, קשירת החלק השני ובישול של סוף המעי במשך יום שלם במים.</p>
<p>לדברי John (Fire) Lame Deer אכילת המעיים התפתחה לתחרות: &quot;בימים עברו נהגנו לאכול את מעי הבופלו תוך כדי תחרות אחד עם השני, שני חברים תפסו עם פיהם חתיכת מעיים ארוכה מקצוות מנוגדים, היינו מתחילים ללעוס לעבר האמצע, ומתחרים מי יכול להגיע לשם קודם &#8211; זה אוכל!&#8230;מעי הבופאלו האלה! המלאים בעשב מותסס ועשבי מרפא מעוכלים למחצה, לא היית זקוק לכדורים וויטמינים כשהיית אוכל כך!&quot; <em><sup>15</sup>.</em></p>
<p>מח העצם היה מלא בשומן ונאכל בדרך כלל נא. הילידים ידעו כיצד להכות את עצם הירך כך שהיא תתפצל ותחשוף את הבשר הפנימי העדין. איטון וחוקרים אחרים מדווחים כי מח העצם עשיר בחומצות שומן רב בלתי -רוויות אך סטפנסון מתאר שני סוגים של מח עצם, סוג אחד מהרגל התחתונה בעל טעם עדין יותר &quot;כמו קרם טעים במיוחד&quot; ואחד אחר מעצם הזרוע והירך שהוא &quot; גס יותר וכבד בטמפרטורת החדר&quot;<em><sup>16</sup>.</em> לטענת Beverly Hungry Wolf, השומן שבתוך העצמות &quot;הוצא מחוץ לעצם ונישמר או שהעצמות הורתחו והשומן נאסף ונישמר ולאחר מכן הפך להיות סוג של חמאה מזוקקת קשה&quot; &#8211; עוד שומן רווי אשר ממנו התעלמו הפרופסורים!</p>
<p>חוקר בשם סמואל הרן, כתב בשנת 1768 על הכנת הקריבו: &quot;מכל המנות שבישלו האינדיאנים, ביטי (beeatee), כפי שהיא מכונה בשפתם, היא ללא ספק המנה הטעימה ביותר שניתן להכין מקאריבו בלבד, בלי כל מרכיב אחר. זהו סוג של מנה המזכיר קישקע המיוצר מכמה חלקים: הדם, כמות טובה של שומן גרוס לפיסות קטנות, חלק מהחלקים העדינים ביותר של הבשר וחתיכות מהלב והריאות &#8211; את כל זה דוחסים לתוך הקיבה של החיה אשר משופדת על מקל וניצלת על אש המדורה&#8230;זה בהחלט מנה טעימה ביותר, אפילו בלי פלפל, מלח או כל תיבול אחר&quot;<em><sup>17</sup>.</em></p>
<p>לפעמים האינדיאנים אכלו רק את החלקים השומניים של החיה, והשליכו את השאר. &quot;ביום העשרים ושניים של יולי&quot;, כותב סמואל הרן, &quot;פגשנו כמה זרים, והצטרפנו אליהם במרדף ציד אחר הקריבו, שהיו באותה תקופה בשפע עד כדי כך שקיבלנו מדי יום דיי והותר בשר קריבו בשביל הצרכים שלנו, האינדיאנים צדו קריבו רבים רק בכדי לאכול את הלשונות, המח והשומן שלהם&quot;.</p>
<p>בברלי וולף מספרת כי חלק מהאיברים של החיות שניצודו נחשבו למתאימים יותר עבור נשים וחלק מתאימים לגברים. &quot;איברי המין הגבריים, והצלעות הקדמיות אשר נקראו 'צלעות הכתפיים' או 'צלעות המנהיג' נחשבו למזון מיוחד עבור גברים. חלק מסוים במעי אשר היה מעובה יותר משאר המעי ומלא בצואה נחשב למזון מיוחד עבור נשים – סבתא שלי אמרה כי חלק זה של המעי ניתן לנשים בהריון בכדי לעזור להריון בריא ותקין, האינדיאנים האמינו כי צריכת חלק זה על ידי הנשים ההרות יגרום לתינוק לצאת עם ראש עגלגל ויפה. על נשים בהריון נאסר לצרוך כל חלק אחר של המעי כי זה עלול לגרום לפנים שלהם לאבד את צבעם&quot;<em><sup>18</sup>.</em></p>
<p>המאמר תורגם על ידי <a href="https://www.healing-arts.co.il/team/%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%91-%d7%99%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%a0%d7%99/">יריב ירקוני</a> עורך אתר TEF באדיבות The Weston A. Price Foundation.</p>
<p><a href="https://www.westonaprice.org/health-topics/traditional-diets/guts-and-grease-the-diet-of-native-americans/">למאמר המקור לחץ כאן</a></p>
<h2>לקריאה נוספת:</h2>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/the-umbelliferae-family/">כמו מטריות אחרי הגשם: איכויות המרפא של צמחים ממשפחת הסוככיים</a></p>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a3-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%98-%d7%94%d7%9e/">אורפול &#8211; חיזוק הגוף והתודעה על פי שבט המסאי</a></p>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/animal-based-protein/">מתכוני מזון מהחי</a></p>
<h2>ביביליוגרפיה</h2>
<ol>
<li>Boyd Eaton, MD with Marjorie Shostak and Melvin Konner, MD, PhD, <em>The Paleolithic Prescription: A Program of Diet &amp; Exercise and a Design for Living</em>, Harper &amp; Row</li>
<li>Loren Cordain, PhD and Boyd Eaton, “Evolutionary aspects of diet: Old genes, new fuels. Nutritional changes since agriculture,” <em>World Review of Nutrition and Dietetics</em>1997:81</li>
<li>Jean Carper, <em>USA Weekend</em></li>
<li>Elizabeth Somer, MA, RD, “Stone Age Diet,” SHAPE, October 1998</li>
<li>Weston A. Price, DDS, Nutrition and Physical Degeneration, Price-Pottenger Nutrition Foundation, (619) 574-7763, pages 73-102</li>
<li><em>Ibid</em>., p 91</li>
<li>The explorer Cabeza de Vaca is quoted in WW Newcomb, <em>The Indians of Texas</em>, 1961, University of Texas.</li>
<li><em>Ibid</em>.</li>
<li>Eaton, <em>op cit</em>, p 80</li>
<li>USDA data, prepared by John L. Weihrauch with technical assistance of Julianne Borton and Theresa Sampagna</li>
<li>Vilhjalmur Stefansson, <em>The Fat of the Land</em>, MacMillan Company, 1956</li>
<li>Frances Densmore, “Chippewa Customs,” <em>Bureau of American Ethnology</em>, Bulletin 86, page 43</li>
<li>Stefansson, <em>op cit</em></li>
<li>Beverly Hungry Wolf, <em>The Ways of My Grandmother</em>, pages 183-189</li>
<li>John (fire) Lame Deer and Richard Erdoes, <em>Lame Deer Seeker of Visions</em>, Simon and Schuster, 1972, page 122</li>
<li>Stefansson, <em>op cit</em>, page 27</li>
<li><em>The Journals of Samuel Hearne</em>, 1768.</li>
<li>Hungry Wolf, <em>op cit</em></li>
<li>Hungry Wolf,<em>op cit</em></li>
<li>Inez Hilger, “Chippewa Child Life,”<em>Bureau of American Ethnology</em>, Bulletin 146, page 96</li>
<li>William Campbell Douglass, MD, <em>The Milk Book</em>, Second Opinion Publishing 1994, page 215</li>
<li>Personal communication, Florence Shipek, expert on the Californian coastal Indians.</li>
<li>Mary Ulmer and Samuel E. Beck, <em>Cherokee Cooklore</em>, Museum of the Cherokee Indian, 1951</li>
<li>Cabeza de Vaca, <em>op cit</em></li>
<li>Samuel Hearne, <em>op cit</em></li>
<li>Frances Densmore, <em>op cit</em>, page 39</li>
<li>“Wildman” Steve Brill with Evelyn Dean, <em>Identifying and Harvesting Edible and Medicinal Plants</em>, Hearst Books, New York, 1994, page 220</li>
<li>Personal communication, Florence Shipek, <em>op cit</em></li>
<li>Mary Ulmer, <em>op cit</em></li>
<li>Keith Steinkraus, ed, H<em>andbook of Indigenous Fermented Foods</em>, Marcel Dekker, New York, 1983</li>
<li>Weston Price, <em>op cit</em>, page 31</li>
</ol>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%93/">&quot;שומן ומעיים&quot; &#8211; תזונתם המסורתית של הילידים האמריקאים</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%93/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>ניקוי באמצעות תזונה מסורתית</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 12 Jan 2018 11:16:35 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[ללא קטגוריה]]></category>
		<category><![CDATA[עקרונות טיפול]]></category>
		<category><![CDATA[אייל שפרינגר]]></category>
		<category><![CDATA[דאואיזם]]></category>
		<category><![CDATA[טפילים]]></category>
		<category><![CDATA[ניקוי]]></category>
		<category><![CDATA[פליאו]]></category>
		<category><![CDATA[קונפוציאניזם]]></category>
		<category><![CDATA[ריקון]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה סינית]]></category>
		<category><![CDATA[תולעים]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/?p=3136</guid>

					<description><![CDATA[<p>&#160; רעיון &#34;ניקוי הגוף&#34; הפך בשנים האחרונות לנפוץ מאוד בשיח הבריאותני. מה הוא בעצם תהליך הניקוי? מדוע יש צורך בניקוי? למי עשוי להתאים פרוטוקול ניקוי? מתי כדאי לערוך ניקוי? אם נחקור מעט ברפואות המסורתיות, נגלה שאין חדש תחת השמש וכי לא מעט מהרעיונות הרווחים בימינו באו לידי ביטוי בתפיסות עולם הקיימות כבר מאות ואלפי שנים. [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/">ניקוי באמצעות תזונה מסורתית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>&nbsp;</p>
<p>רעיון &quot;ניקוי הגוף&quot; הפך בשנים האחרונות לנפוץ מאוד בשיח הבריאותני. מה הוא בעצם תהליך הניקוי? מדוע יש צורך בניקוי? למי עשוי להתאים פרוטוקול ניקוי? מתי כדאי לערוך ניקוי? אם נחקור מעט ברפואות המסורתיות, נגלה שאין חדש תחת השמש וכי לא מעט מהרעיונות הרווחים בימינו באו לידי ביטוי בתפיסות עולם הקיימות כבר מאות ואלפי שנים.</p>
<p>במאמר זה המסכם את הרצאתו של המטפל אייל שפרינגר בכנס 'ברא' 2017, ננסה לשפוך מעט אור על המקורות העתיקים לתפיסות הניקוי. בהמשך הסקירה נתאר פרקטיקות ניקוי שונות הקיימות ברפואה הסינית, כפי שהתפתחו לאורך ההיסטוריה בזיקה לתפיסות העולם שבבסיס הרפואה הסינית.</p>
<h2><u>היררכיה סדר ומשטור</u></h2>
<p>ביסוד הרפואה הסינית עומדות שתי אסכולות בעלות תפיסות עולם השונות מאוד האחת מן השניה, הן בהיבט העיוני והן בהשלכות המעשיות שנובעות מהן. האסכולה הראשונה אשר התפתחה החל מהמאה השישית לפני הספירה ניקראה  Huang-lao. אסכולה זו שילבה בין שתי תפיסות המדגישות את הסדר החברתי ההיררכי: התפיסה הקונפוציאנית והתפיסה הליגאליסטית. תפיסת עולם משולבת זו, בה האדם והחברה האנושית מהווים אלמנט מרכזי בבריאה, קנתה לה מקום בממשל ובתרבות הסינית ב200 השנים לפני ואחרי הספירה. תפיסה זו הדגישה את השמירה על הסדר החברתי הקיים וריסונם של כוחות המאיימים על יציבות החברה. תפיסת הHuang-lao שירתה בעיקר את האליטה הסינית ושימשה לשימור הכוח הפוליטי, לשליטה על החברה ומניעת כאוס ואנרכיה.</p>
<p>רעיונות אלו חלחלו אל תוך עולם הרפואה הסינית. &quot;ספר הקיסר הצהוב&quot; אשר מוכר לכל הבקיא מעט ברפואה הסינית הינו מייצג מובהק של גישה זו. למרות שממבט ראשון נראה כי הספר מכיל אלמנטים  דאואיסטים (הסבר על תפיסת ה'דאו' בהמשך), הספר מציג למעשה את תפקוד הגוף ואת הדרכים לשמירת בריאותו על פי ערכים קונפוציאניים-ליגאליסטים. על פי ספר הקיסר הצהוב, העולם פועל באופן מדויק כמו שעון שוויצרי, ועל האדם המהווה רכיב משמעותי במנגנון זה מוטלת החובה להזהר ולשמר את האיזון הקיים בהתאם לחוקי הטבע השונים, כדי להימנע מ'עונש' בדמות מחלות, אובדן פוריות וקיצור תוחלת החיים. שמירה על החוקים והימנעות מעונש בהקשר הבריאותי, תואמת את הנורמות בחברה הקונפוציאנית-ליגאליסטית לפיהן כל תושבי המדינה על כל מעמדותיהם מחוייבים לשמור על הסדר החברתי ועל חוקי המדינה כדי למנוע אנרכיה וענישה חמורה.</p>
<p>התפיסה הקונפוציאנית-ליגאליסטית מציגה לעולם תפיסה של רפואה תבניתית, סמכותנית, מיועדת לעשירים (<strong>הקיסר</strong> הצהוב), עוסקת בחשיבות הבחירה, ובשכר ובעונש המתלווים לבחירה. גם כיום, תפיסות מודרניות של שכר ועונש, מזון טוב ומזון רע, רעלים שיש לסלק, הדגשת הבחירה הגורלית במיני מזון שונים והשכר או העונש הנילווים לכאורה לבחירות אלו, לצד משטור של האדם דרך פרוטוקולי תזונה מגבילים בשם חזרה לכאורה אל הטבע, מזכירים קולות מימים רחוקים.</p>
<p><img loading="lazy" decoding="async" class="alignnone wp-image-3144" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Korean_Confucianism-Chugyedaeje-01-300x225.jpg" alt="" width="323" height="242" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Korean_Confucianism-Chugyedaeje-01-300x225.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Korean_Confucianism-Chugyedaeje-01-768x576.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Korean_Confucianism-Chugyedaeje-01.jpg 1024w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Korean_Confucianism-Chugyedaeje-01-60x45.jpg 60w" sizes="(max-width: 323px) 100vw, 323px" /></p>
<h2><u>הדאו של אי הסדר</u></h2>
<p>נקודת המבט השניה בבסיס הרפואה הסינית היא זו של התפיסה הדאואיסטית, השונה מהותית מהקונפוציאניזם-ליגליזם. על פי תפיסה זו האדם איננו מרכז היקום אלא מהווה חלק קטן מכלל הבריאה כך שאיננו חשוב יותר מנמלה או דג. מובן מכך שבהקשר הפוליטי, גם הקיסר וחצרו אינם בעלי משמעות גדולה יותר מכל אדם. תפיסות דאואיסטיות שימשו לכן כחלק ממצע אידאולוגי של קבוצות מורדות שונות בהיסטוריה הסינית ועד היום רבים רואים בדאואיזם תפיסה אנרכיסטית.</p>
<p>מכיוון שהאדם איננו עד כדי כך חשוב על פי הדאו, גם מצבים של מחלה ואפילו מוות אינם נתפסים כאיומים ונוראיים בהכרח. השימוש בצמחי מרפא ובפרקטיקות רפואיות על פי התפיסה הדאואיסטית איננה להרפא במובן של מניעת מחלה או כאב, אלא לחוות החיים והעולם במלואם. האדם יכול לבוא לידי מגע עם העולם והחיים דרך שימוש בצמחים שונים, המזון אותו הוא אוכל או מדיטציה. לדוגמה, ספר ה Bencao Jing קלאסיקה העוסקת בצמחי מרפא משקף במידה רבה תפיסות דאואיסטיות. על פי ספר זה, צמחים המטפלים במחלות זוכים לדירוג נמוך. הצמחים הנעלים ביותר הם אלו המאפשרים חווית מציאות אחרת ודינמית המתבטאת בתקשורת עם רוחות, ויכולות גופניות ורוחניות משופרות המאפשרות בסופו של דבר התעלות מעל להבלי העולם עד כדי הגעה למישורי קיום אחרים.</p>
<p>הדיאלוג בין שתי גישות אלו מתבטא גם בנושא הניקוי. הבחירה בניקוי יכולה לבטא תפיסה דואלית של המציאות המחולקת לטוב ורע, רצוי ואסור, בריא ולא בריא שכר ועונש. גישה כזו מגלמת חרדה עמוקה מאובדן שליטה על הגוף ובריאותו ובחירה באקט ממשטר לצורך שמירה על הבריאות. גישה אחרת לניקוי ברוח הדאואיזם יכולה לבטא רצון בהתנסות שונה, יוצאת דופן, המאפשרת יציאה מחיי היום יום ומפגש עם חווית חיים אחרת שאחת מתוצאותיה עשויה להיות בריאות משופרת.</p>
<h2><u>שלושת הטפילים ו-9 התולעים</u></h2>
<p>הרעיונות השונים לגבי ניקוי ברפואה הסינית הם רבים ומגוונים ומשלבים בתוכם אלמנטים מתוך שתי תפיסות העולם שתוארו. אחד הרעיונות המרכזיים הנובע מהתפיסה הדאואיסטית הוא המושג &quot;שלושת הטפילים&quot; (Sanshi 三尸). טפילים אלו מתוארים כשדים או רוחות רעות המקננות בגוף האדם בשלושת המחממים. טפילים אלו פוגעים באדם גופנית ומנטלית ומדרדרים אותו לתפיסה שגויה של המציאות בדמות מחשבות שווא רעות הגורמות לאובדן היכולת לחוות את החיים בצורתם המלאה.</p>
<p>לשלושת הטפילים מיוחסים עוזרים בצורת &quot;תשע התולעים&quot; (Jiuchong 九蟲). אלו הם טפילים שונים שהינם ספק פיזיים ספק רוחניים, אשר מדרדרים אף הם את האדם מבחינה מוסרית וגופנית, ואט אט גורמים לו לאיבוד צלם אנוש. תפיסה זו גורסת שעל מנת להטהר ולמעשה לחזור להיות אדם, יש להשמיד טפילים אלו ולסלקם מן הגוף. לשם כך נוצרו פרקטיקות רפואיות שונות: תזונתיות, כאלו הכוללות צמחי מרפא, פרקטיקות מדיטטיביות (כמו צ'י קונג) וטקסיות-דתיות. אמצעי נוסף שהוצע בעבר למטופלים אשר רצו לפגוע בתולעים אלו הוא השימוש בחומרים רעילים כמו כספית, שנועדו לטהר בעיקר את איזור ה<a href="https://www.healing-arts.co.il/anma-ampuku-2/">דאן טיין</a> שבבטן התחתונה.</p>
<p>דרך נוספת להתמודדות עם הטפילים על פי התפיסה הדאואיסטית היא צום. הצומות המדוברים נמשכו לפרקי זמן שונים: 30 יום – לפגיעה בתולעים העליונות (ששוכנות במחמם העליון), 60 יום כנגד התולעים האמצעיות (מחמם אמצעי) ו-100 יום או 90 ומעלה בשביל התולעים התחתונות (מחמם תחתון). לפי המקורות, במהלך הצום האחרון שהוזכר צורכים צמחי מרפא מסוימים ומבצעים תרגילי נשימה, וכך בעצם עוברים טרנספורמציה שלמה שבסופה הופכים לישויות גבוהות יותר מאדם רגיל.</p>
<p><img loading="lazy" decoding="async" class=" wp-image-3145" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Chinese_woodcut_Daoist_internal_alchemy_4_Wellcome_L0038974-200x300.jpg" alt="" width="328" height="493" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Chinese_woodcut_Daoist_internal_alchemy_4_Wellcome_L0038974-200x300.jpg 200w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Chinese_woodcut_Daoist_internal_alchemy_4_Wellcome_L0038974-768x1152.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Chinese_woodcut_Daoist_internal_alchemy_4_Wellcome_L0038974-683x1024.jpg 683w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Chinese_woodcut_Daoist_internal_alchemy_4_Wellcome_L0038974-60x90.jpg 60w" sizes="(max-width: 328px) 100vw, 328px" /></p>
<h2><u>&quot;פליאו&quot; של סינים</u></h2>
<p>תזונה ואורח חיים בסגנון פליאו המנסים לשחזר את אורח החיים של האדם הקדמון מתאפיינת בצמצום עד הימנעות מדגנים, ושיטות תזונה דומות כגון &quot;אפס-פחמימות&quot; או תזונה קטוגנית תופסים תאוצה המגובה במחקרים המצביעים על מניעת מצבים רפואיים שונים, ביניהם בעיות נוירולוגיות ומטאבוליות שונות. מפליא אולי לגלות שכמו לא מעט מנהגים הרווחים כיום, גם לגישות אלו המציעות הימנעות מדגנים קיימות מקבילות בעולם העתיק. בכתבים סיניים מהמאות הראשונות לספירה ישנו עיסוק במושג הנקרא Bi Gu 辟穀 – הימנעות מדגנים<sup>1</sup>. טענה שעולה מהכתבים היא שאפילו אחרי צום של 100 יום יש צורך בצום של 30 ימים נוספים, זאת על מנת לנקות קרום רירי שמצטבר על גבי האיברים הפנימיים כתוצאה מאכילת דגנים. אותו קרום חושף את האיברים למחלות, ועל כן יש להמנע מאכילת הדגנים על מנת לנקות את הגוף.</p>
<p><img loading="lazy" decoding="async" class="size-medium wp-image-3146" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Kitchen-Kitchen-Interior-Bank-Banks-Cereals-609243-300x201.jpg" alt="" width="300" height="201" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Kitchen-Kitchen-Interior-Bank-Banks-Cereals-609243-300x201.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Kitchen-Kitchen-Interior-Bank-Banks-Cereals-609243-768x514.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Kitchen-Kitchen-Interior-Bank-Banks-Cereals-609243-60x40.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2018/01/Kitchen-Kitchen-Interior-Bank-Banks-Cereals-609243.jpg 960w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /></p>
<p>מעניין לראות שלהמנעות מדגנים שהומלצה בטקסטים דאואיסטים השלכות נוספות, חברתיות וכלכליות מעבר לאלו הרפואיות. עם הפסקת צריכת הדגנים פוחת גם ההכרח שבמסחר, בכסף ובחקלאות הנדרשים להשגת הדגנים, ולמעשה ישנה הפחתה משמעותית בצורך להיות במגע עם החברה. הפחתה בצרכים החברתיים והכלכליים סייעו בידי איש הדאו, השואף להתנתק מהחברה האנושית לפתח לו עולם רוחני משלו. עוד היבט להמנעות מדגנים הוא הפחתה בתדירות האכילה. בשל המבנה הפחמימתי של הדגנים, נוצר צורך באכילה לפחות 3 פעמים ביום כדי לשמור על רמת סוכר יציבה בדם. לעומת זאת, עם השינוי בתזונה מתאפשרת לאדם הסתפקות בארוחה אחת בלבד ביום. לכן לפי הדאואיזם הקלאסי צריך להמנע מתזונת האנשים הרגילים, ולעבור לתזונה של אדם החי בטבע, בהרים. תזונה כזו משלבת שורשים שונים וצמחים אדפטוגניים המהווים מזון מאוד מרוכז, כזה שמאפשר לדאואיסט לאכול פחות ולפנות את הזמן והמשאבים למדיטציה.</p>
<h2><u>Gui</u><u>, </u><u>Gu </u><u>ופתגונים חיצוניים</u></h2>
<p>רעיון נוסף הקשור בניקוי אשר הופיע תחילה ברפואה הסינית העממית ובגישות רפואיות דאואיסטיות הינו הופעת מחלות הניגרמת בהשפעת שדים אשר נקראו Gui. מקור נוסף למחלות היה רעלים מסוג Gu, שהם רעלנים אשר יוצרו על ידי טכניקת רקיחה מיוחדת והיו קשורים בדרך כלל בנסיונות התנקשות או בפגיעה בבריאות של אנשים שנואים במיוחד<sup>2</sup>. רעלים אלו היו אמורים לפגוע  בגופם של הקורבנות אט אט ולהזיק להם נפשית וגופנית. הטיפול בגורמי מחלה אלו כלל טקסים, תפילות, שימוש בדיקור ובצמחים.</p>
<p>עם הזמן ההתנסחות בכתבים הפכה יותר &quot;סטנדרטית&quot; באופן שמזכיר את השפה הרפואית המוכרת לנו כיום. במקביל, גורמי המחלה הרוחניים (המופיעים אף היום בתרבות הסינית) הפכו לפתוגנים סביבתיים כגון חום, חום קיץ, קור, יובש, לחות ורוח. ברוח התפיסה הקונפוציאנית-ליגאליסטית אשר עם השנים קנתה לה אחיזה גם ברפואת הצמחים, ניתפסו הפתוגנים ככוחות זרים המאיימים על הגוף המשול למדינה, והרפואה משמשת כאמצעי להדוף פולשים אלו ולהגן על הגוף.</p>
<h2><u>אסכולת הריקון</u></h2>
<p>החל מן האלף השני לספירה, בעיקר בזמן שושלות JIN וYUAN, פעלו ארבעה רופאים מפורסמים הנחשבים למייסדי ארבע אסכולות מרכזיות של הרפואה הסינית. שלושת הראשונות הן רכות יותר: אסכולת קירור, אסכולת חיזוק טחול-קיבה ואסכולת הזנת ה-Yin.</p>
<p>הרופא האחרון, זאנג קונג-ז'נג (Zhang Cong-Zheng) פיתח אסכולה קשה יותר הנקראת אסכולת הריקון<sup>2</sup>. ז'אנג גרס כי רוב המחלות נגרמות על ידי פתוגנים אותם הגוף נוטה לאגור ולבסוף נפגע מהם, ועל כן יש צורך בהוצאתם מן הגוף. הוא עסק בששת הפתוגנים המוכרים בעולם הרפואה הסינית, אך הציג אותם כבעלי ביטוי שמיימי וארצי. הביטויים השמיימיים הם: רוח, קור, חום-קיץ, לחות, יובש וחום. הביטויים הארציים הפתוגנים הם: ערפל, טל, גשם, ברד, קרח ובוץ.</p>
<p>דבר נוסף שקונג-ז'נג הזהיר מפניו הוא עודף בטעמים, ולאו דווקא מפני עודף בטעם המתוק כפי שעלולים לחשוב, אלא עודף של כל אחד מן הטעמים על פני האחרים. אכילה לא-מאוזנת המדגישה את אחד הטעמים, עלולה ליצור עודף בסוג הצ'י הקשור באותו הטעם, עודף שיהיה צורך לסלקו.</p>
<h2><span style="text-decoration: underline;">שלושת טכניקות הריקון:</span></h2>
<p>קונג-ז'נג הציג שלוש טכניקות ניקוי, כשכל אחת מהן מהווה אב טיפוס לטכניקות משנה רבות:</p>
<ol>
<li><strong>הזעה</strong>: בתוכה נכלל כל מה שכולל הוצאה של פתוגן מהעור החוצה. טכניקות נוספות הנכללות בקטגוריה זו הן שימוש בצמחים, מוקסה, דיקור, עיסוי, אידוי של הגוף, שטיפה של הגוף ותרגול גופני הגורם להזעה.</li>
<li><strong>הקאה</strong>: במסגרת טכניקה זו ניכלל כל אמצעי טיפול המניע פתוגן ממרכז הגוף דרך איזור החזה, המחמם העליון והראש. טכניקות נוספות הנכללות בקטגוריה זו הן דימוע, ריור ועיטוש.</li>
<li><strong>ריקון</strong>: כוללת את כל הטכניקות המניעות פתוגנים מטה ומעודדות אותם להיות מופרשים מפלג הגוף התחתון. כוללות שלשול, שיתון ושחרור גזים.</li>
</ol>
<p>סיכום זה מציג את החלק הראשון</p>
<p>המאמר מבוסס על החלק הראשון הרצאה מכנס &quot;ברא&quot; בהרצאתו של אייל שפרינגר בכנס ברא בנושא ניקוי, שנת 2017.</p>
<h2>המרצה:</h2>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%a8/"><strong>אייל שפרינגר</strong></a>, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d/">קורס התזונה למטפלים</a> על פי שיטת TEF, ואת קורס &quot;<a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1-%d7%90%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%9e/">שירת הדם</a>&quot;-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes-book-for-cancer/">בישולחיים</a> – תזונה למטופלי סרטן.</p>
<p>מוזמנים להצטרף אלי בעמוד <a href="https://www.instagram.com/eyal_shpringer_tef/?hl=en" target="_blank" rel="noopener">האינסטגרם</a> ובקבוצת <a href="https://www.facebook.com/groups/536225529743767" target="_blank" rel="noopener">תזונה ורפואה מסורתית</a> בפייסבוק או להאזין לי בפודקאסט &quot;רפואה מהותנית&quot; בערוצי ה <a href="https://open.spotify.com/show/6YxO7qwIGGgJXpSzDPBWQx?si=ef96a27ddc5c44c5" target="_blank" rel="noopener">Spotify</a> וה <a href="https://youtube.com/playlist?list=PL4CgHfQv-J1PCyZpjyCY_0ylUgQLxLDFr&amp;si=z8OmblLsR0y18w5r" target="_blank" rel="noopener">YouTube</a></p>
<p><span style="font-size: 14pt;"><strong>מוזמנים <a href="https://lp.healing-arts.co.il/" target="_blank" rel="noopener">להצטרף אלי ל&quot;זרם&quot;</a> ו</strong><strong>ליהנות משפע של ידע עמוק ומשנה חיים בנושא תזונה ורפואה מסורתית.</strong></span></p>
<p><strong>הפניות ומראי מקום:</strong></p>
<ol>
<li dir="ltr">
<p style="text-align: left;"><a href="https://www.jcm.co.uk/zhang-congzheng-and-the-attack-and-drain-school.html"> https://www.jcm.co.uk/zhang-congzheng-and-the-attack-and-drain-school.html</a>,</p>
<p style="text-align: left;">&#8211;<a href="https://www.philadelphia-acupuncture.com/zhang-zi-he-school-of-attacking-and-purging/">https://www.philadelphia-acupuncture.com/zhang-zi-he-school-of-attacking-and-purging/</a></p>
<p style="text-align: left;">-Shawn, Arthur. 2009. &quot;Eating Your Way to Immortality, Early Daoist Self-Cultivation Diets&quot; <em>Journal Of Daoist Studies 2</em></p>
</li>
<li dir="ltr" style="text-align: left;"><a href="https://classicalchinesemedicine.org/gu-syndrome-in-depth-interview-with-heiner-fruehauf/">https://classicalchinesemedicine.org/gu-syndrome-in-depth-interview-with-heiner-fruehauf/</a></li>
</ol>
<h3>לעיון נוסף:</h3>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f/">מזונות מלחלחים לתמיכה במטופלי סרטן</a></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/">ניקוי באמצעות תזונה מסורתית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
