<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>הטעם המר Archives - TEF</title>
	<atom:link href="https://www.healing-arts.co.il/tag/%d7%94%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a8/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://www.healing-arts.co.il/tag/הטעם-המר/</link>
	<description>שיטת טיפול בתזונה ורפואה מסורתית</description>
	<lastBuildDate>Thu, 09 May 2019 06:57:36 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=7.1.2</generator>
	<item>
		<title>הנתיב המר- דרך הריבס &#124; Rhubarb</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%a8-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%a1/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%a8-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%a1/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 29 Apr 2019 19:15:32 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[ללא קטגוריה]]></category>
		<category><![CDATA[צמחים מזונות ותבלינים]]></category>
		<category><![CDATA[DA HUANG]]></category>
		<category><![CDATA[הטעם המר]]></category>
		<category><![CDATA[צמחי מרפא]]></category>
		<category><![CDATA[ריבס]]></category>
		<category><![CDATA[שלשול]]></category>
		<category><![CDATA[שלשולים]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/?p=3997</guid>

					<description><![CDATA[<p>מי אתה ריבס? דרך המשי, אותה דרך-ללא דרך מפוארת, שייתכן ולא הייתה אלא מארג שלם ואמורפי לרוב של חילופין בין אזוריים, נתפסת פעמים רבות כדרך מסחרית סואנת עליה נישאו בעיקר מוצרי חמדה רבי יחוס כגון מתכות יקרות, מחצבים נדירים, תבלינים אקזוטיים וכמובן &#8211; משי. בעוד שדימוי זה נכון במידה זאת או אחרת למקרים וזמנים שונים, [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%a8-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%a1/">הנתיב המר- דרך הריבס | Rhubarb</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h2>מי אתה ריבס?</h2>
<p>דרך המשי, אותה דרך-ללא דרך מפוארת, שייתכן ולא הייתה אלא מארג שלם ואמורפי לרוב של חילופין בין אזוריים, נתפסת פעמים רבות כדרך מסחרית סואנת עליה נישאו בעיקר מוצרי חמדה רבי יחוס כגון מתכות יקרות, מחצבים נדירים, תבלינים אקזוטיים וכמובן &#8211; משי.</p>
<p>בעוד שדימוי זה נכון במידה זאת או אחרת למקרים וזמנים שונים, הרי שאחד המוצרים הנחשקים ביותר לאורך דרכי המסחר ההסטוריות אינו זהב, אבני חן או גלימות יוקרה בוהקות, אלא שורש מצומק, אפרורי למראה ולחלוטין לא מרשים.</p>
<p>ריבס, (מפרסית: רוונד. <em>大黄 ,Dàhuáng</em>), הוא סוג צמחים ממשפחת הארכובתיים והוא בעל כשישים מינים.</p>
<p>רבים ממינים אלו מנקדים בעליהם הרחבים את אזורי הספר של חגורת הצומח האיראנו-טוראנית, ואף אזורנו שלנו התברך בזוג מינים, ריבס החרמון, וריבס המדבר (<em>Rheum Palaestinum</em><em>)</em>, כאשר האחרון שבהם מקובל ברפואה העממית הערבית לטיפול בחוליים כגון אבני כליות, <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96/">שלשול </a>והסדרת פעילות הכבד. כיום השימוש בו אינו מקובל כמעט ברפואה המודרנית, אך מחקרים עדכניים שנערכים בו בודקים התכנות של השפעתו על ריפוי <a href="https://www.healing-arts.co.il/3324-2/">תהליכים סרטניים</a>, דימומים פנימיים ושאר חוליים.</p>
<p>למרות השימושים המקומיים, לתהילת עולם מוחלטת זכו מבחינה הסטורית מינים מזרחיים של הסוג, ובראשם אלה המגיעים ממרכז אסיה המזרחית ומערב סין. הריבס נחשב לאחד מצמחי הרפואה העתיקים ביותר בשימוש בתרבות הסינית.</p>
<h2>השימוש הרפואי בשורש הריבס</h2>
<p>השימוש הרפואי המתועד המוקדם ביותר בריבס מתוארך ל&quot;קלאסיקת עשבי המרפא של שנונג&quot; של שושלת האן הסינית (206-BC-220 AD) והוא מוכר בשמו הסיני דא חואנג (大黃 מילולית: &quot;הצהוב הגדול&quot;), שם המתייחס למין ריבס סיני (<em>Rheum Palmatum</em>) ומספר מינים קרובים שתפוצתם בעיקר במדבריות מערב סין, טיבט ורמת מונגוליה.<img fetchpriority="high" decoding="async" class="size-medium wp-image-4023 alignleft" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/ריבס-יבש-300x300.jpeg" alt="" width="300" height="300" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/ריבס-יבש-300x300.jpeg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/ריבס-יבש-150x150.jpeg 150w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/ריבס-יבש-60x60.jpeg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/ריבס-יבש-180x180.jpeg 180w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/ריבס-יבש-600x600.jpeg 600w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/ריבס-יבש-170x170.jpeg 170w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/ריבס-יבש.jpeg 640w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /></p>
<p>בתרבות הרפואית הסינית, בה הצמח נחשב כקר יבש ומריר, נעשה שימוש בשורשי הצמח כשלעצמם או בשילוב עם צמחים נוספים <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%94%d7%95%d7%91-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a8/">לטיפול בשלל מצבים, בהם כאלה הקשורים במערכת הדם והעיכול, ובתוך כך גם כמשלשל יעיל</a>. שורש ריבס כתוש אף נחשב בהסטוריה הסינית הארוכה כמזור למגיפת דבר, וכן כסם מוות לשם נטילת חיים.</p>
<p>מסין התפשט השימוש בריבס לארצות האסלאם, וגם בהן מיצב את עצמו כחומר רפואי חשוב, וכבר במאה התשיעית הומלץ על ידי הרופא ואיש הרוח החריף אל כינדי כמזור לטירוף, אפילפסיה ומחלות קור. איש רפואה אחר, אל חווארי, מתאר מיני ריבס מקומיים לאיראן, אך קובע בנחרצות כי הריבס הסיני הוא המשובח בכולם.</p>
<p>בנוסף לשימוש רפואי, מוכר במרכז אסיה גם שימוש באבקת השורש המיובש כצבען צהוב-ירקרק למיני אריגים מצמר וסיבים צמחיים.</p>
<p>במערב היו מוכרות תכונותיו הרפואיות של הריבס כבר למן התקופה הקלאסית. שם הסוג בלטינית נגזר משמו של נהר הוולגה בשפה זאת (Rha), שכן בהעדר ידע גאוגרפי מספק נחשב מקור החומר מן הארצות שלצידו המזרחי של הנהר. השימוש בריבס במערב התבסס על זן מכלוא קדום, אשר פטטורות עליו האדומות משמשות לעשיית מיני לפתנים, קינוחים ואף יין והם מקובלים מאוד בתרבות המערב עד ימינו.</p>
<p>למרות החשיבות הגוברת של שורשי הריבס ברפואה המערבית למן ימי הביניים המוקדמים ואילך והכתרים שנקשרו בו כחומר ריפוי ראשון במעלה לשלל תחלואים, נותר מקורו של הריבס מסתורי ומוגבל להשערות בלבד.</p>
<h2>ראשית המסחר בריבס</h2>
<p>בראשית המאה ה-13 פרצו גדודי המונגולים מן הערבה וכבשו את כל המקומות בכל הארצות אליהן הגיעו פרסות הסוסים. &quot;חרון האל&quot;, כפי שכונה הכיבוש המונגולי בידי סופרי המערב, שכך, ולאחר מכן הגיעה תקופת שלום יחסי ויציבות חסרת תקדים מן הים הצהוב ועד מזרח אירופה.</p>
<p>ניתוץ הגבולות התרבותיים העתיקים חילצו את המערב מבדידותו ובנוסף לסחורות, אנשים ומגיפות, החל לטפטף מערבה ידע גאוגרפי ותרבותי על הארצות המסתוריות שממזרח. מסעות חסרי תקדים של אנשי מערב לאורכה של יבשת אסיה, עודדו צבירת ידע גאוגרפי ומסחרי על האימפריה המונגולית והארצות שתחת מגפה, כפי שאף העיד נוסע אחד בשם מרקו פולו:</p>
<p><em>&quot;המחוז הנרחב הזה&#8230;נקרא טנגוט (אזור גנסו, שבמערב סין של ימינו נ.ב), וברחבי כל אזורי ההרים שבו, מופק הריבס הטוב ביותר בכמויות גדולות. הסוחרים משיגים אותו כאן ומובילים אותו לכל קצוות תבל&quot;</em></p>
<p>הכרות גוברת של סוחרים אירופאים, ארמנים ומרכז אסיאתים עם צרכי השוק מחד וכן עם מקור הסם הנחשק מאידך הביאו להתגברות משמעותית בהיקף הסחר בשורשי הריבס. התשואה הרבה שהניבו, הביאו למאבק גלוי על מה שבשיא ימי הביניים היו עשויים להתכנות &quot;דרכי הריבס&quot;, לא פחות משכונו &quot;דרכי המשי&quot;.</p>
<div id="attachment_4027" style="width: 310px" class="wp-caption aligncenter"><img decoding="async" aria-describedby="caption-attachment-4027" class="wp-image-4027 size-medium" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/מבנה-במדבר-300x225.jpg" alt="" width="300" height="225" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/מבנה-במדבר-300x225.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/מבנה-במדבר-768x576.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/מבנה-במדבר-1024x768.jpg 1024w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/מבנה-במדבר-60x45.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/מבנה-במדבר.jpg 1080w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /><p id="caption-attachment-4027" class="wp-caption-text">מבנה קרוואנסראיי (חאן), ששהות בו מיוחסת למרקו פולו במסעו בפמיר בדרכו לסין של שושלת יואן ׁׁׁ(שנות ה70 של המאה ה-13). גבול אפגניסטאן.</p></div>
<h2>&quot;טירוף הריבס&quot; האירופאים מגלים את הריבס</h2>
<p>אחד הגורמים שיצאו וידם על העליונה במרדף הריבס היא האמפריה הרוסית הצומחת ולמן המאה ה-16 שלטו הרוסים בנתח גדול משוק הריבס הטרנס-אסייאתי, כאשר תחנת השיירות הנכלולית שבקיאחטה שימשה לניקוז המלאי הסיני הצפוני אל ידי אורחות המסחר הרוסיות ומשם מערבה לשווקי אירופה. כמויות גדולות זרמו אמנם החוצה בדרך הסחר הימי של נמל קנטון, אך זה לא זכה לחצי היוקרה לה זכה הריבס ה&quot;רוסי&quot; של מדבריות צפון סין.</p>
<div id="attachment_4025" style="width: 310px" class="wp-caption alignright"><img decoding="async" aria-describedby="caption-attachment-4025" class="wp-image-4025 size-medium" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/אורחת-גמלים-300x225.jpg" alt="" width="300" height="225" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/אורחת-גמלים-300x225.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/אורחת-גמלים-768x576.jpg 768w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/אורחת-גמלים-1024x768.jpg 1024w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/אורחת-גמלים-60x45.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/אורחת-גמלים.jpg 1080w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" /><p id="caption-attachment-4025" class="wp-caption-text">אורחה על גבול אפגניסטאן- טג'יקיסטאן</p></div>
<p>במהלך המאה השמונה עשרה, &quot;טירוף ריבס&quot; פשט באירופה ושלח בוטנאים, חוקרים, סוחרים ואנשי צבא לאתר את מקור הריבס ה&quot;אמיתי&quot;, בניגוד לסוגים נחותים או אף זיופים של ממש המצויים בשוק.</p>
<p>דחף זה אף שלח את אוניות חברת הודו המזרחית האימתנית לנגוס בפה מלא בסחר הריבס בין מזרח ומערב, והחברה בססה את עצמה כאחד הגורמים המשמעותיים בסחר הריבס המערבי. הסינים היו כמובן ערים לטירוף הריבס המתדפק על גבולותיהם וניסו להגביל ולעיתים אף לאסור כליל את הסחר בו.</p>
<p>באופן מעניין מה שנכנס כאן לכדי פעולה, הוא תפיסות רפואיות מנוגדות של חומרי רפואה בין הרפואה המזרחית למערבית. בעוד שבסין נחשב ה&quot;דא חואנג&quot; לסם חזק בעל פוטנציאל נזק ניכר והשימוש בו בתקופות רבות נעשה במשורה ובזהירות מירבית,<a href="https://www.healing-arts.co.il/chinese-medicine-and-unani-tibb/"> ברפואת המערב מבוססת תורת הליחות</a> נחשב הריבס כמעט למרפא-כל המפנה עודפים מן הגוף, והשימוש בו נעשה בכמויות נדיבות יחסית. יחד עם זאת, מסורת הרפואה המערבית עשתה לרוב שימוש בריבס לאחר השריה ממושכת, באופן שניטרל, לפחות חלקית, את טעמו המר ואכויותיו ה&quot;משחררות&quot; של הסם.</p>
<p>מסורות השימוש השונות בריבס נדמות אולי כאנקדוטות הסטוריות משעשעות או שוליות, אך למעשה היו להן השפעות מרחיקות לכת. המונופול הרוסי הכמעט מוחלט במסחר בריבס, וחשיבותו לכלכלת רוסיה הביא להשערות שווא סיניות בנוגע לחשיבותו התרבותית ברוסיה:</p>
<p>&quot;<a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%aa%d7%90%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%9c%d7%96/">הרוסים אוכלים כמות עתק של דגים</a>, וזקוקים לסם-שכנגד לסתירת רעלי הדג. למרות היות הריבס חומר צמחי, הוא מביא הקלה עצומה לאוכלוסיה&quot;.</p>
<h2>הקשר בין &quot;מלחמות האופיום&quot; למסחר בריבס</h2>
<p>לכל אורך סף התקופה המודרנית, מאבקים משפטיים ומסחריים בגבול הסיני-רוסי, וכן הברחות מצטברות של כמויות עתק של ריבס צפוני משובח אל מעבר לגבול הרוסי, חזקו אצל שושלת צ'ינג את אמונתם בחשיבות הריבס בתרבות המערב אותה תפסו במידה רבה כמקשה אחת.</p>
<div id="attachment_4024" style="width: 351px" class="wp-caption alignleft"><img loading="lazy" decoding="async" aria-describedby="caption-attachment-4024" class="wp-image-4024" src="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/תחנת-המסחר-הסינו-רוסי-בקיאחטה-300x204.jpg" alt="" width="341" height="232" srcset="https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/תחנת-המסחר-הסינו-רוסי-בקיאחטה-300x204.jpg 300w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/תחנת-המסחר-הסינו-רוסי-בקיאחטה-60x41.jpg 60w, https://www.healing-arts.co.il/wp-content/uploads/2019/04/תחנת-המסחר-הסינו-רוסי-בקיאחטה.jpg 650w" sizes="(max-width: 341px) 100vw, 341px" /><p id="caption-attachment-4024" class="wp-caption-text">תחנת המסחר הסינו &#8211; רוסית בקיאחטה</p></div>
<p>עד כדי כך היה רב הרושם, שהשושלת איימה על הקיסרות הבריטית בהפסקת ייצוא הריבס כתגובה ניצחת לתעשיית האופיום הבריטית שעשתה שמות בחברה הסינית של המאה ה-19.</p>
<p>חוסר ההבנה הסינית של המערכת התרבותית, הפוליטית והמסחרית של המערב העולה, ו&quot;פוליטיקת הריבס&quot; שנהלו מולו, היא הראשונה במערכת הכשלים האזורית שהובילה בסופו של דבר למלחמות האופיום הנוראיות, לקריסת שושלת צ'ינג, ואף לתקומת סין המודרנית, כאשר הדי ההשפלה ההסטורית מהדהדים באדמת סין ובתפיסתה העצמית עד ימינו אנו.</p>
<p>צמח הריבס הנשכח והצנוע למראה, מייצג לכאורה עוד פרט מצהיב ברשימות מסחר נושנות של אורחות גמלים אשר צעדיהן דממו מזמן, אך בעידנים נשכחים שימשו שורשיו כמוצר הנחשק ביותר על דרכי המשי המחברות את שתי קצותיה של אסיה.</p>
<p>בנוסף, הוכיח את עצמו הסטורית בן העפר המוזר הלז, לא רק כמחבר נאמן בין מזרח למערב בדרכי המסחר והידידות, אלא גם כמבשרו של פער תרבותי בלתי ניתן לגישור, אשר מקורותיו עמוקים כשורש, השלכותיו רחבות כעלים פרושים, וטעמו מר כשכחה.</p>
<h3>ביביליוגרפיה:</h3>
<div><span class="yiv5312243407gmail-name"><span class="yiv5312243407gmail-surname">Che-Chia</span>, <span class="yiv5312243407gmail-given-names">Chang</span></span>, ‘<span class="yiv5312243407gmail-article-title">Origins of a misunderstanding: the Qianlong emperor’s embargo on rhubarb exports to Russia, the scenario and its consequences</span>’, <span class="yiv5312243407gmail-source">Asian Medicine: Tradition and Modernity</span>, <span class="yiv5312243407gmail-volume">1</span>, <span class="yiv5312243407gmail-issue">2</span>, <span class="yiv5312243407gmail-year">2006</span>, pp. <span class="yiv5312243407gmail-fpage">335</span>–<span class="yiv5312243407gmail-lpage">354</span></div>
<div><span class="yiv5312243407gmail-lpage"> </span></div>
<div><span class="yiv5312243407gmail-lpage"><span class="yiv5312243407gmail-name"><span class="yiv5312243407gmail-surname">Foust</span>, <span class="yiv5312243407gmail-given-names">Clifford M.</span></span>, <span class="yiv5312243407gmail-source">Muscovite and mandarin: Russia’s trade with China and its setting, 1727–1805</span>, <span class="yiv5312243407gmail-publisher-loc">Chapel Hill, NC</span>: <span class="yiv5312243407gmail-publisher-name">University of North Carolina Press</span>, <span class="yiv5312243407gmail-year">1969</span>,  <br clear="none" /></span></div>
<div><span class="yiv5312243407gmail-lpage"> </span></div>
<div><span class="yiv5312243407gmail-lpage"><span class="yiv5312243407gmail-name"><span class="yiv5312243407gmail-surname">Hellie</span>, <span class="yiv5312243407gmail-given-names">Richard</span></span>, <span class="yiv5312243407gmail-source">The economy and material culture of Russia, 1600–1725</span>, <span class="yiv5312243407gmail-publisher-loc">Chicago, IL</span>: <span class="yiv5312243407gmail-publisher-name">University of Chicago Press</span>, <span class="yiv5312243407gmail-year">1999</span>, </span></div>
<div><span class="yiv5312243407gmail-lpage"> </span></div>
<div><span class="yiv5312243407gmail-lpage"> <i>The Travels Of Marco Polo</i>. Translated by Paul Smethurst. Barnes &amp; Noble, Inc. 2005<br clear="none" /></span></div>
<div><span class="yiv5312243407gmail-lpage"> </span></div>
<div><span class="yiv5312243407gmail-lpage"><span style="font-family: sans-serif;">L. J. Newby, The Empire And the Khanate: A Political History of Qing Relations With Khoqand C1760-1860, </span>2005.</span></div>
<h3><strong>המאמר נכתב על ידי נועם בקנר: </strong></h3>
<p>בוגר האוניברסיטה העברית -לימודי סין ותרבות האסלאם. מתמחה במערב סין ובקשרי האזור עם עמי מרכז אסיה וטיבט. חי ביוננאן כארבע שנים,עוסק בתיירות חינוכית, מבעלי &quot;אורחות -נתיבים למרכז אסיה&quot;, ושותף ב&quot;דרך האמצע&quot;, טיולי עומק לסין.</p>
<p>&quot;דרך האמצע&quot; &#8211; <a href="https://www.midpath.co.il">https://www.midpath.co.il</a></p>
<p>דף הפייסבוק של &quot;אורחות&quot; &#8211; <a href="https://www.facebook.com/innerpathsasia">https://www.facebook.com/innerpathsasia</a></p>
<p>הבלוג האישי של נועם &#8211; <a href="https://sukhavatiyuha.wordpress.com">https://sukhavatiyuha.wordpress.com</a></p>
<h2>לקריאה נוספת:</h2>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%94%d7%95%d7%91-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a8/" target="_blank" rel="noopener">המלך הצהוב, על השימוש בריבס (Da huang) ברפואה הסינית</a></p>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/cancer-lower-jiao/">התאמת תזונה לטיפול בסרטן בפלג הגוף התחתון- סרטן המעי הגס</a></p>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/curcumin/">מהו הכורכומין הכי יעיל?</a></p>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/likut/">מתכונים מצמחי ליקוט פראיים</a></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%a8-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%a1/">הנתיב המר- דרך הריבס | Rhubarb</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%94%d7%9e%d7%a8-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%a1/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>בריא ומר לו- על הטעם המר ברפואת הצמחים המערבית</title>
		<link>https://www.healing-arts.co.il/the-bitter-taste-at-western-herbology/</link>
					<comments>https://www.healing-arts.co.il/the-bitter-taste-at-western-herbology/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[tefadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 19 Apr 2015 07:30:54 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[מסורות וגישות טיפול מרחבי העולם]]></category>
		<category><![CDATA[עקרונות טיפול]]></category>
		<category><![CDATA[Swedish bitter]]></category>
		<category><![CDATA[הטעם המר]]></category>
		<category><![CDATA[היפוקרטס]]></category>
		<category><![CDATA[הנהגת הבריאות]]></category>
		<category><![CDATA[הרבליזם]]></category>
		<category><![CDATA[יעל כנען]]></category>
		<category><![CDATA[מעי דליף]]></category>
		<category><![CDATA[מר]]></category>
		<category><![CDATA[מרות]]></category>
		<category><![CDATA[עיכול]]></category>
		<category><![CDATA[פיטותרפיה]]></category>
		<category><![CDATA[רמב"ם]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה אנתרופוסופית]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://www.healing-arts.co.il/the-bitter-taste-at-western-herbology/</guid>

					<description><![CDATA[<p>מדוע לטעם המר יש כזו קונטציה שלילית, ומה הן סגולותיו? סקירת הרצאתה של יעל כנען, הרבליסטית קלינית ומרצה לרפואת צמחים, ממושב התזונה אשר התקיים בקונגרס הבינלאומי לרפואה סינית' ה- ICCM 2015. רפואת הצמחים המערבית את הרצאתה, לקהל שרובו 'סיני', החלה יעל כנען עם סקירת שורשיה של רפואת הצמחים המערבית, המכונה גם הֶרבליזם/ הרבולוגיה/ פיטותרפיה: רפואת הצמחים [&#8230;]</p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/the-bitter-taste-at-western-herbology/">בריא ומר לו- על הטעם המר ברפואת הצמחים המערבית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl">מדוע לטעם המר יש כזו קונטציה שלילית, ומה הן סגולותיו? סקירת הרצאתה של <strong>יעל כנען</strong>, הרבליסטית קלינית ומרצה לרפואת צמחים, מ<a href="https://www.facebook.com/events/341815539337632/" target="_blank" rel="noopener">מושב התזונה</a> אשר התקיים בקונגרס הבינלאומי לרפואה סינית' ה- ICCM 2015.</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;">רפואת הצמחים המערבית</span></h3>
<p>את הרצאתה, לקהל שרובו 'סיני', החלה <strong>יעל כנען</strong> עם סקירת שורשיה של <strong>רפואת הצמחים המערבית</strong>, המכונה גם <strong>הֶרבליזם/ הרבולוגיה/ פיטותרפיה</strong>:<br />
רפואת הצמחים הנה בין שיטות הטיפול העתיקות בעולם, ונוכחת בכל התרבויות. בכל אזור התפתחה גישה טיפולית הקשורה לתרבות ולפילוסופיה במקום, כאשר עד היום כ- 80% מאוכלוסיית העולם מסתמכת על <strong>צמחי מרפא</strong> לטיפול רפואי. הרפואה המערבית והמדע כפי שאנו מכירים אותם כיום, כמו גם הנטורופתיה, ההומיאופתיה והרפואה האנתרופוסופית, שורשי כולם ברפואה היוונית אשר התפתחה במאה החמישית לפנה&quot;ס, ובראשה היפוקרטס (מאות 4-5 לפנה&quot;ס) ופיתוחיו.</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>רפואה יוונית-ערבית: עקרונות</strong></span></h3>
<p>הרפואה היוונית-ערבית מבוססת על תמיכה בכח הריפוי הטבעי, ועל אבחנה וטיפול בהתאם לתיאוריית ארבע הליחות. רפואה נכונה תנסה לאזן בין הליחות הנ&quot;ל, ולהתאים לכל אדם על פי מזגו את אורח החיים הנכון לו (מבחינת מזון, שתיה, שינה, ערות, פעילות, מנוחה וכן הלאה). למעוניינים להרחיב בנושא זה נמליץ לקרוא את סדרת המאמרים <a href="https://www.healing-arts.co.il/chinese-medicine-and-unani-tibb/" target="_blank" rel="noopener">קרוב רחוק- על המשותף לרפואה הסינית ולרפואה הערבית- יוונית</a>, גם כן מפרי עטה של יעל כנען.</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>מערכות הגוף ברפואה היוונית-ערבית</strong></span></h3>
<p>הרפואה היוונית-ערבית מחלקת את הגוף לשלוש מערכות על (פקולטות):<br />
<strong>המערכת החיונית</strong>, מרכזה בחלל החזה: אחראית על נשימה, מחזור הדם, אנרגית החיים, חיסון.<br />
<strong>המערכת הנפשית</strong>, מרכזה במוח: אחראית על חושים, תפיסה, חשיבה, דמיון, מודעות.<br />
<strong>המערכת הטבעית</strong>, מרכזה בחלל הבטן: אחראית על עיכול, מטבוליזם, הזנה וגדילה.</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>תפיסת מנגנון העיכול (Pepsis) ברפואה העתיקה </strong></span></h3>
<p>האיבר הראשי של המערכת הטבעית הוא הכבד (האיבר הגדול בגוף- Liver מלשון live), כאשר הקיבה משרתת אותו (איבר חלול, Stomach גזורה מהמילה Stoma- פה). ארבע מערכות משולבות בתהליך העיכול, באחריות כל אחת מן המרות: בישול (אש) / משיכה- ספיגה (אויר)/ הפרשה (מים)/ החזקה (אדמה).</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>שלבי העיכול</strong></span></h3>
<p dir="rtl">&quot;&#8230;העיכול שיהיה באצטומכה הוא מין ממיני ההשתנות וכן גם כן ההשתנות אשר בכבד וגם כן ההשתנות אשר בכל אחד מהאיברים. ואחר זה ההשתנות השלישי יש השתנות אחד, רביעי, יאמר לו &quot;הידמות&quot;&#8230;&quot; (<strong>פרקי משה</strong>, מאמר ראשון, 58-59).<br />
תהליך העיכול עובר ארבעה שלבים:<br />
עיכול ראשוני :במערכת העיכול.<br />
עיכול שניוני: בכבד- מייצר 4 לחויות מחומרי ההזנה.<br />
עיכול שלישוני: הזנת האיברים על ידי הלחויות.<br />
עיכול רביעוני: הלחויות מוטמעות ברקמות.</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>חשיבות העיכול על פי הרמב&quot;ם</strong></span></h3>
<p>&quot;<em>דע כי רוב החוליים וביחוד הגדולים ביותר שבהם, מתחדשים בעבור רוע הבישול באצטומכה. כי המאכל, כאשר ייפסד בישולו באצטומכה, יהיה ההפסד ההוא גם כן הולך בבישול השני אשר בכבד ובבישול השלישי אשר בשאר האיברים</em>.&quot; (ברפואת הטחורים, השער הראשון, 1)<br />
הרמב&quot;ם ממליץ על הרגלי אכילה למניעת הפסד הבישול:<br />
&quot; <em>לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב</em>&quot; (הרמב&quot;ם, הלכות דעות, ד)<br />
&quot;<em>צריך האדם שיאכל השיעור המספיק לו לשמור על בריאותו והוא כדי מחייתו ודי לו, בזה השיעור לא יביא לידי חוליים רעים&#8230;.ועל זה צריך שלא ישבע מן המאכל אלא יאכל כשיעור שתוכל לעכל אותו האצטומכה</em>&quot;<br />
&quot;<em>כמות המאכל הוא משתנה באישי האדם כמו שהם משתנים במזגיהם, לפי שאתה תמצא בבני האדם מי שהאצטומכה שלו גדולה ועיכולו חזק ויסבול מן המאכל שיעור גדול. ומהם מי שהאצטומכה שלו קטנה ועיכולו חלש בטבע ולא יסבול מן המאכל אלא שיעור מועט</em>&quot; (צרי הגוף, רבי נתן בן יואל פלקירה)</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>כל המוסיף גורע</strong></span></h3>
<p>&quot;..<em>והרופאים כולם מסכימים, כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים יותר מעט נזקו מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים&#8230; כי האדם, כאשר יאכל מן המאכלים הרעים ולא ישבע מהם הנה יתבשלו בישול טוב ויזונו האיברים מהם בכל מה שיועיל, ויתחזק הכוח הדוחה וידחה מותריהם הרעים ולא יתחדש מזה נזק כלל או יחדש מה שלא יהיה נזק ניכר&#8230; ואולם השובע ואפילו יהיה מן הלחם מתוקן-המלאכה והבשר הטוב, לא יתבשל בישול טוב בשום פנים</em>&#8230;&quot; (הרמב&quot;ם, הנהגת הבריאות, השער הראשון, 1)</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>המלצות נוספות מאת הרמב&quot;ם</strong></span></h3>
<p>&quot;<em>צריך אדם לאכול בימות החמה שני שלישים ממה שהוא אוכל בימות הגשמים</em>&#8230;&quot;<br />
&quot;<em>ושתית המים אחר המאכל- רע, יפסיד הבישול</em>&#8230;&quot;<br />
&quot;<em>בימות החמה אוכל מאכלים קרים ולא ירבה בתבלינים ואוכל את החמוץ. ובימות הגשמים אוכל מאכלים חמים ומרבה בתבלינים</em>&#8230;&quot;<br />
&quot;<em>לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה, או שיתחיל גופו להתחמם או שיעשה מלאכה או יתייגע בייגע אחר</em>&#8230;&quot;<br />
&quot;<em>לעולם אל ישהה נקביו אפילו רגע אחד</em>&#8230;&quot; (הרמב&quot;ם, הלכות דעות ד')</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>הטעם המר</strong></span></h3>
<p>טעם שרוב האנשים לא אוהבים&#8230; המילה 'מר' נקשרת על פי רוב כאסוציאציה לא נעימה המסמלת כאב, סבל, קושי:<br />
'ניסיון מר'<br />
'גורל מר'<br />
'מר נפש'<br />
'טעות מרה'<br />
'אמת מרה'<br />
'מר ונמהר'<br />
'שפך מרי ליבו'<br />
על אף הקונוטציה השלילית, יש לזכור כי הטעם המר חיוני לבריאותנו וכי צמחי מרפא רבים טעמם מר&#8230;</p>
<p>&quot;..<em>אישה אחת חלתה חולי שהזיק באצטומכה עד שבטלה תאוותה למאכל ונטתה למות מחוזק חולשתה ומיעוט התעוררה למאכל. והתעסקו בה במלאכת הרפואה ולא הצליחו. וצויתי לקחת לה משקה האפסנתין ומיד ששתתה אותו, נתחזקה האצטומכה ונתאוותה למאכל מיד בשעתה</em>&quot; (פרקי משה, מאמר כד, 25)</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>צמחים מרירים ( Bitters) ומערכת העיכול</strong></span></h3>
<p>ברפואת הצמחים המערבית, מרירות אינה רק תכונה אלא גם <span style="text-decoration: underline;">פעילות</span>.  צמחים מרים גורמים לגירוי חזק של רצפטורים לטעם המר באחורי הלשון. הטעם המר <strong>ממריץ את פעילות מערכת העיכול</strong> לכל אורכה: הוא מגביר הפרשת רוק, מעלה את רמות הורמון הגסטרין המעורר להפרשת חומצת קיבה (ספיגת ברזל, חלבון וB12), מגביר הפרשת הפפסין (פירוק חלבונים), מחזק את סוגר הוושט, מונע ריפלוקס, מגביר ייצור והפרשת מרה (עיכול שומנים, פינוי חומרי פסולת מהכבד, זרימת מרה טובה אשר מונעת <a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%98-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%94-%d7%a1%d7%99/" target="_blank" rel="noopener">היווצרות אבנים</a>), מגביר הפרשת אנזימי לבלב, מגביר הפרשת ריר מרירית דרכי העיכול (שיפור עיכול, ספיגה, סיכה והגנה מפני חומצות וממזהמים שונים) ומגביר פריסטלטיקה.</p>
<p><strong>הצמחים המרים</strong> ממריצים את פעילות מערכת העיכול ע&quot;י <strong>הגברת התיאבון</strong> מחד (ובכך מסייעים למצבי רזון, חולשה, תת תזונה) <strong>והרגעת השתוקקות למזון</strong> (Craving) מאידך. הם משפרים את <strong>פירוק המזון</strong> (שומנים וחלבונים בעיקר) ומשפרים <strong>ספיגה</strong>, מונעים <strong>מעי דליף</strong> (Leacky Gut), מטפלים <strong>בעצירות</strong>, מנטרלים השפעת <strong>סטרס </strong>על מערכת העיכול, משקמים את <strong>רירית מערכת העיכול</strong> ואת <a href="https://www.healing-arts.co.il/phlegm-misting-the-mind-h/" target="_blank" rel="noopener"><strong>פלורת המעי</strong></a> התקינה ומונעים <strong>זיהומים </strong>בצינור העיכול.</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>הטעם המר- השפעות כלליות</strong></span></h3>
<p>&quot;והמר פותח ומנקה המעברים וממרק ומדקדק ומחתך הליחות בלי חום מבואר&quot; (פרקי משה, מאמר כא, 57)<br />
הטעם המר ממריץ את פעילות הכבד והמרה ועל ידי כך מונע <strong>אבני מרה</strong>. הוא משפיע על פעילות הלבלב ודרך פעולתו על האינסולין והגלוקגון מאזן <strong>רמות סוכר בדם</strong>. הטעם המר מסייע במניעת <strong>אלרגיות ורגישיות למזון</strong>, מפנה לחות, <a href="https://www.healing-arts.co.il/phlegm-misting-the-mind-a/" target="_blank" rel="noopener">ליחה</a>, חום ורעילות מן הגוף, <strong>מייבש ומנקז</strong>, ומחזק את <strong>העצמות</strong>, את <strong>החיסוניות</strong>, ומצבי <strong>אנמיה.</strong></p>
<h3><span style="text-decoration: underline;">מרירות בתזונה</span></h3>
<p>בשיטות התזונה המסורתיות של תרבויות רבות נוהגים לשלב מזונות מרירים. מזונות המכונים 'ביטר מזינים' הינם מזונות בעלי מרירות עדינה הנעימה למאכל, אשר מכילים בנוסף מינרלים, ויטמינים ועוד. דוגמאות למזונות שכאלו: <strong>עולש, חרחבינה, מרוות ירושלים, חרדל, גרגיר הנחלים, <a href="https://www.healing-arts.co.il/lettuce/" target="_blank" rel="noopener">חסה</a>, אנדיב, שן ארי, </strong><strong>זיתים, צנון, <a href="https://www.healing-arts.co.il/recipes/%d7%9e%d7%9e%d7%a8%d7%97-%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a7/" target="_blank" rel="noopener">ארטישוק</a>, burdock</strong>. כפי שציינו מקודם, המזונות המרירים נהוגים לשימוש במצבים של <strong>חוסר תאבון, בעיות ספיגה, עצירות, כבד שומני, קנדידה, תולעים, טפילי מעיים, אי סבילות למזון, אלרגיות, חולשה, אנמיה, אנורקסיה, כאבי ראש, מיגרנות, דלקות עור, דלקות מפרקים, היפוגליקמיה, היפרגליקמיה, גסטריטיס כרוני וכיבים</strong> על רקע <strong>היפוכלורידיה </strong>(בזהירות! יש לאבחן נכון את הגורם לגסטריטיס ואת שלב התקדמות התופעה).</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>השפעת צמחים מרים על מערכת העצבים</strong></span></h3>
<p>באופן מסורתי נחשבו צמחים מרים כתומכים גם <strong>במצבים נפשיים</strong>. מחקרים עכשווים קושרים בין מצב נפשי לבין <strong>פלורת המעיים</strong>, ואף נמצא שוני באוכלוסיית חיידקי המעי בילדים אוטיסטים. האם יתכן שצמחים מרירים משפרים פעילות מערכת העצבים על ידי עידוד פלורת מעיים טובה ו/ או על ידי הפרשת סרוטונין במעיים?</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>Bitter Deficiency Syndrome</strong></span></h3>
<p>את המושג, המעורר חיוך, טבע ההרבליסט ג'יימס גרין, אשר גורס כי <strong>מחסור בטעם מר בתזונה המודרנית</strong>, גורם למגוון תסמינים נפוצים כגון <strong>חולשת עיכול, חוסר איזון הורמונלי, PMS, כאבי ראש ומיגרנות, בעיות כבד וכיס מרה, השמנת יתר, תסמונת מטבולית, היפוגליקמיה, סוכרת</strong> ועוד. יעל הדגימה את השימוש המסורתי בטעם המר דרך פורמולה עתיקה המכונה '<strong>Swedish bitter</strong>', פורמולת צמחים בת המאה ה-16, המיוחסת לפראצלזוס, ונתגלתה מחדש במאה ה-18 ע&quot;י רופא שוודי. הפורמולה הפכה פופולרית מאד בזכות ההרבליסטית האוסטרית <strong>מריה טרבן</strong> (Maria Treben), ולה שימושים קליניים רבים (עיכול, עור, מתח ועוד), הן בשימוש פנימי והן בשימוש חיצוני.</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>השימוש בצמחים מרירים כתרופה</strong></span></h3>
<p>את הרצאתה המשיכה יעל כנען בכיוון פרקטי, והחלה להסביר כיצד מומלץ לעבוד עם הטעם המר ואף להדגים את סוגי הצמחים הזמינים באזורנו. ההנחיות לעבודה עם הטעם המר כללו את ההמלצה <span style="text-decoration: underline;">לחוש את הטעם בפה, להשגת ההשפעה</span>, ההבנה כי המרירים העדינים יותר משמשים כמזון, בעוד <span style="text-decoration: underline;">שהמרירים החזקים יותר- משמשים כתרופה</span>, וההמלצה להתאים בין המינון לבין המטרה: כאשר מינון נמוך- <span style="text-decoration: underline;">פותח תיאבון ומשפר עיכול</span>, מינון בינוני- <span style="text-decoration: underline;">מנקז מטה ומעודד יציאות</span>, ומינון גבוה- <span style="text-decoration: underline;">גורם להקאה</span>. (ואזהרה אחת קטנה: יש להיזהר בדלקות אקוטיות בקיבה! שכן לטעם המר נטייה לגרום לעליה בחומצות הקיבה&#8230;)</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>דוגמאות לסוגי צמחים מרירים</strong></span></h3>
<p><span style="text-decoration: underline;">מרירים עדינים</span>&#8211; <strong>בבונג, מליסה, שן ארי</strong><br />
<span style="text-decoration: underline;">מרירים חזקים</span>&#8211; <strong>ורבנה, לענה, ג'נטיאן<br />
</strong>(קונטראינדיקציות: עודף חומציות, כיבים אקוטיים, שימוש ממושך במצבי קור- יובש)<br />
<span style="text-decoration: underline;">מרירים מלחלחים</span>&#8211; <strong>חילבה, גדילן, אלוורה</strong>  (עשירים במוצילאג' או בשומנים)<br />
<span style="text-decoration: underline;">מרירים אלטרטיבים, 'מנקי דם'</span>&#8211; <strong>שינן, עולש, ארטישוק, רומקס, לפה<br />
</strong>(משפרים מטבוליזם בכבד וברקמות, ומסייעים לפינוי פסולת ורעילות מהגוף)<br />
<span style="text-decoration: underline;">מרירים היפוגליקמיים</span>&#8211; <strong>שינן, עולש, ארטישוק, כורכום, קצח, זית</strong><br />
(מורידים רמות סוכר בדם)<br />
<span style="text-decoration: underline;">מרירים ארומטיים</span>&#8211; <strong>קצח, לענה, אנג'ליקה, טיון השמש, הל, אקורוס<br />
</strong><span style="text-decoration: underline;">מרירים קרמינטייבים</span>&#8211; <strong>כמון, אניס, שומר, מרווה, קורנית, הל, זנגביל, קינמון<br />
</strong>(מסייעים למערכת העיכול)<br />
<span style="text-decoration: underline;">מרירים התומכים במערכת העצבים</span>&#8211; <strong>קמומיל, מליסה, לבנדר, ורבנה, סקטולריה, לאונורוס<br />
</strong>(מרגיעים, מרפים)<br />
<span style="text-decoration: underline;">מרירים אסטרינג'נטים</span>&#8211; <strong>אלת המסטיק, פיליפנדולה, ורד, גרניום, כורכום<br />
</strong>(עפיצים, סופחים)<br />
(למעוניינים להרחיב לגבי השם והאיכות הסיניים של הצמחים הנ&quot;ל, נמליץ לפנות למאמרים <a href="https://www.healing-arts.co.il/traditional-herbs/" target="_blank" rel="noopener">מאגר צמחים ברפואה המסורתית</a> ו- <a href="https://www.healing-arts.co.il/food-energetics/" target="_blank" rel="noopener">טבלת איכויות של מזונות על פי הרפואה הסינית</a>).</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>בחירת הצמחים</strong></span></h3>
<p>כאשר ניגשים לעבוד עם צמחים מרירים, בדומה לעבודה עם כל צמח, יש לבחון את עוצמת פעילותו של הצמח, מזגו (חם/ קר/ לח/ יבש), עד כמה הוא מפנה ועד כמה הוא בונה, ומהי השפעתו על מערכת העיכול בכלל ועל הקיבה בפרט, כמו גם מהי השפעתו על מערכות הגוף הנוספות.</p>
<p>&quot;<em>מהדברים היותר מועילים לאצטומכה ומה שיהיה בין המרירות והקביצות כמו ענפי הסנה (פטל) וענפי הגפן, וכל הדברים הקובצים מועילים לאצטומכה ברוב העניינים</em>&quot; (פרקי משה, כא, 31)</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>סיכום ערב לחך 🙂</strong></span></h3>
<p>את הרצאתה סיכמה יעל כנען תוך דגש על חשיבותו של הטעם המריר באיזון מחלות הנפוצות בעת הזו, כגון <strong><a href="https://www.healing-arts.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%aa/" target="_blank" rel="noopener">סוכרת</a>, תסמונת מטבולית, השמנה</strong>, וכנראה גם לתמיכה <strong>במערכת העצבים</strong>&#8230;</p>
<p dir="rtl" style="text-align: center;">&quot;What seems to us as bitter trials<br />
are often<br />
blessings in disguise&quot;<br />
(Oscar Wilde)</p>
<p dir="rtl" style="text-align: right;">את ההרצאה חתמנו עם <strong>מתכון למרור מקומי לליל הסדר</strong>&#8211; עשה חשק!</p>
<h3><strong><span style="text-decoration: underline;">רכיבים</span>: </strong></h3>
<p>1 בצל סגול<br />
צרור עלי עולש<br />
מעט שמן בכבישה קרה<br />
מלח<br />
לימון</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>אופן ההכנה: </strong></span></h3>
<p>1. שוטפים את העלים<br />
2. מבשלים בסיר מים כ  5-10 דקות, בהתאם למידת המרירות הרצויה<br />
3. מסננים, סוחטים וקוצצים<br />
4. מטגנים בצל, מוסיפים את העלים ומבשלים כ-10 דקות<br />
5. מוסיפים מלח<br />
6. (ניתן להגיש עם מיץ לימון לעידון הטעם ולשיפור ספיגת המינרלים)<br />
7. בתאבון!!!</p>
<p>ההרצאה הועברה על ידי <strong>יעל כנען</strong>&#8211; מטפלת בצמחי מרפא ובתזונה, מרצה לרפואת צמחים במכללת אלקאסמי ובמכללת מדיטבע, ומנחה סדנאות וסיורים להכרת צמחי המרפא והשימוש בהם, במסגרת '<a href="https://www.facebook.com/events/341815539337632/" target="_blank" rel="noopener">מושב התזונה</a>' של המרכז לרפואה מסורתית בקונגרס הבינלאומי לרפואה סינית, ה 2015 ICCM.<br />
ההרצאה הועלתה לכתב ע&quot;י <a href="https://www.healing-arts.co.il/sharon-benraf/" target="_blank" rel="noopener">שרון בנרף</a>&#8211; מטפלת המרכז ועורכת האתר.</p>
<h3><span style="text-decoration: underline;"><strong>לעיון נוסף:</strong></span></h3>
<p>למעבר ל<a href="https://www.healing-arts.co.il/traditional-herbs/" target="_blank" rel="noopener">מאגר צמחים ברפואה המסורתית<br />
</a>למעבר לסדרת המאמרים <a href="https://www.healing-arts.co.il/chinese-medicine-and-unani-tibb/" target="_blank" rel="noopener">קרוב רחוק- על המשותף לרפואה הסינית ולרפואה הערבית יוונית<br />
</a>למעבר למתכון המריר 🙂 <a href="https://www.healing-arts.co.il/fenugreek-paste/" target="_blank" rel="noopener">פסטו נבטי חילבה</a></p>
<p><a href="https://www.healing-arts.co.il/pi-wei-lun/" target="_blank" rel="noopener">על השימוש בחמשת הטעמים ברפואה הסינית</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://www.healing-arts.co.il/the-bitter-taste-at-western-herbology/">בריא ומר לו- על הטעם המר ברפואת הצמחים המערבית</a> הופיע לראשונה ב-<a href="https://www.healing-arts.co.il">TEF</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://www.healing-arts.co.il/the-bitter-taste-at-western-herbology/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
