הכנת גהי רפואי

מאת אייל שפרינגר

ברפואה ההודית קיימות דרכים מגוונות לרקיחת צמחי מרפא ולשימוש בהם. לחמאה המזוקקת שמור מקום מיוחד בתרבות ההודית.
איכותו של הגהי היא מתוקה, קרירה, כבדה, ועם איכות מיוחדת (prabhava): היכולת להיכנס ולהזין את כל שבע הרקמות.

השפעותיו המיטיבות של הגהי על פי האיורוודה: טעם מתוק, עם אפקט מתוק לאחר העיכול, מפעיל את אש העיכול (agni), מזין את שבע הרקמות, מגביר את הojas (התמצית החיונית האחראית לחיוניות ולחוסן), מרגיעה מצבי חום (pitta), משמן את הרקמות, מלחלח את רקמות החיבור, מרגיע מצבים של יובש ותנועת יתר (vata), מחדש נעורים, מיטיב עם העיניים, מנקה רעלים, יוצר חזות בוהקת,מאריך את החיים, משפר אינטיליגנציה, מחזק את המוח ומערכת העצבים, ומעודדת את הapana vayu, האחרית לכל התהליכים בגוף שכיוונם כלפי מטה. היחידים שצריכים להיזהר בשימוש בגהי הם אנשים בעלי מחלות מסוג kapha (ליחה וקור), המתבטאת בהפרשות לבנות או שקופות וחסימה בערוצים בשל ליחה.

הרפואה ההודית עושה שימוש בחומרים שונים המשמשים לעיבוד צמחי מרפא וכנשאים של הצמחי לרקמות השונות (anupan). הבחירה בנשאים השונים משתנה על פי אופי הפעילות הרפואית שנרצה להשיג, רקמת המטרה, וצמח המרפא עצמו.

גהי רפואי (siddha ghrta) משמש להזנה עמוקה במיוחד של הרקמות, ובמיוחד של מערכת העצבים. בשל אופיו הקריר והמלחלח של הגהי, הוא יתאים לשימוש במחלות של חום ויובש.

הכנה:
מרתיחים יחידה אחת של צמח, ב16 יחידות מים, עד שנישארות 4 יחידות נוזל.
מערבבים את הנוזל בנפח שווה של גהי, וממשיכים לבשל עד שכל המים מתאדים.
ניתן לעשות את כל התהליך ברתיחה אחת כאשר מרתיחים יחדיו יחידה אחת של צמח, 16 יחידות מים, ו4 יחידות גהי, עד להתאדות המים.

גהי_רפואי_2

צמחים נפוצים לשימוש בגהי רפואי:
Brahmi
panchatikta
ashwagandha

מינון לטיפול חזק: 6-12 גר', פעמיים ביום.
מינון לטיפול תומך ארוך טווח: ככפית ליום.

נכתב על ידי אייל שפרינגר, מייסד המרכז לרפואה מסורתית, מנחה קורס המטפלים לתזונה סינית מקרוביוטית.

לעיון נוסף:
צמחים מזונות ותבלינים
מתכוני מטבחים מסורתיים
מרפאת המרכז לרפואה מסורתית

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!