שבע דרגות האכילה במקרוביוטיקה

או כיצד אנו בוחרים את מזוננו, על פי המקרוביוטיקה

מאת אייל שפרינגר

ג'ורג' אוהסאווה, מאבות המקרוביוטיקה המודרנית נהג לאפיין תופעות שונות בעולם על פי חוק שבעת השלבים של התפתחות. מאמר זה מציג את גישתו לדרכים האפשריות בהן אדם בוחר את מזונו.
הדרך בה אנו אוכלים הינה משל לדרך בה אנו באים במגע עם החיים. תהליך העיכול הינו מקביל לדרך בה גירויים חיצוניים נקלטים על ידינו ומשפיעים עלינו. ישנן דרכים רבות ומגוונות לפיהן אנשים בוחרים את מזונותיהם ואוכלים אותם, כאשר לכל דרך יש את היתרונות והחסרונות האופייניים לה.

1.אכילה מכאנית
אכילה ללא רצון אמיתי או תשוקה למזון מסוים. במקורה זהו אופן ההזנה של עובר ברחם אימו, אשר איננו בוחר את מזונו, אלא סופג מרחם אמו את המזונות הנחוצים לו. אנשים בוגרים האוכלים כך, בוחרים את מזונם באופן מקרי ולא מודע. למשל: מצבים בהם אדם חוזר הביתה וחוטף את הדבר הראשון בו הוא נתקל במקרר. דוגמה נוספת היא אכילה בזמנים קבועים למרות שלא חשים בתחושת רעב. גם אכילה תוך כדי קריאה או צפייה בטלוויזיה, הן דוגמאות לאכילה מכאנית בה איננו שמים לב למה שאנו אוכלים, והאם אנו זקוקים בכלל למזון זה.

2.אכילה המונחית על ידי החושים
לאחר הלידה חושינו מתחילים להתפתח ונוצרת העדפה לטעמים ריחות מרקמים וצבעים מסוימים. יכולת זו של השימוש בחושים הינה חיונית. בעבר כאשר אנשים אכלו מזון טבעי ופשוט יותר, הייתה התאמה בין המשיכה למזון מסוים ותועלת בריאותית שהייתה טמונה בו. בטבע, טעם ריח צבע ומרקם מרמזים על המרכיבים החיוניים הקיימים במזון, כך שצריכה של מזון מלוח אמורה לספק מינרלים לגוף, מזון מתוק מספק אנרגיה, וכן הלאה.  כיום משיכתנו הטבעית לאותם צבעים, מרקמים, ריחות וטעמים, מנוצלת לרעה על ידי תעשיות המזון, המייצרות מזון אשר מושך את החושים אך אינו מספק לגוף את צרכיו, ולעיתים אף מכיל חומרים מזיקים הפוגעים בגוף.

3.אכילה רגשית-חברתית
אכילה המשמשת לפורקן של רגשות כגון מתח, עצב , התרגשות או דיכאון. גם אכילה בסיטואציות חברתיות מתאימה להגדרה זו. למשל, אכילה באירוע משפחתי בו אוכלים מה שהמארחת מגישה כי לא נעים לסרב, או אכילה רומנטית לאור נרות. העובדה המשמעותית בצורות אכילה אלו, היא שאנו אוכלים בלי לשים לב לאיכות המזון עצמו, ומאפשרים לאירועים החיצוניים לבחור עבורינו את מזוננו.

4. אכילה אינטלקטואלית
 אכילה המאפיינת אנשים שדווקא רוצים להיות בסדר. בוחרים במאכל זה או אחר בשל המלצות של מחקרים, ספרות ואנשים המהווים סמכות רפואית. הנקודה הבעייתית בסוג זה של אכילה, היא שעקרונותיה מבוססים על אמיתות ומדדים נוקשים, והיא איננה מתאימה לצרכים הפיזיים והרגשיים של כל אדם, המשתנים למעשה מיום ליום ומשעה לשעה.

5.אכילה  מתוך אידיאולוגיה חברתית-סביבתית
הייתה נפוצה בעבר בחברות סוציליסטיות, וכיום נפוצה בקרב קבוצות כמו שומרי איכות הסביבה . קשורה ברעיון כי הבחירה שלנו במזונות שונים, מכילה השלכה רחבה יותר פרט להשפעה על מצבנו הבריאותי. על פי שיטות אלו, עלינו לבחור מזונות אשר צריכתם לא תפגע במערך הכלכלי, החברתי או האקולוגי סביבנו. שיטה זו מעניינת משום שהיא הופכת את אקט האכילה למעשה המתחשב גם בסביבה, ולא מתייחס רק לטובתנו האישית.  זוהי גם חולשתה של גישה זו, אשר יכולה למנוע מאדם מזונות להם הוא זקוק בשם תפיסה אידיאולוגית.

6.אכילה אידאולוגית-דתית
מופיעה במספר דתות כמו היהדות, האיסלאם, זרמים מסוימים בבודהיזם, ג'ייניזם דת ההינדו ועוד. מדובר במערכות של היתרים ואיסורים, אשר נקבעו לפני מאות ואלפי שנים, ומטרתם לעודד התקדמות רוחנית של המאמינים. יחשוב להדגיש כי התקופה, האזור, הצרכים ואפשרויות התזונה בהם הוגדרו חוקים אלו, היו שונים לעיתים מאלו בהם אנו מתקיימים כיום. בקרב רבים מהמאמינים, בולט הניגוד הקיצוני בין שמירה קפדנית על איסורי הדת הנוגעים למזון, לבין חוסר תשומת לב משווע לאיכות המזון והשפעתו על החוסן הנפשי של המאמין.
דוגמאות: במנזרי זן מסוימים נמנעים מבשר בהתאם לעקרונות הבודהיזם, אך תזונת האורז המלא והירקות הוחלפה באורז לבן, בסוכר ובמזון מעובד. כך נשמרים עקרונות הבודהיזם אך המטרה של התקדמות רוחנית נפגעת. גם ביהדות ישנם מגזרים, המקפידים לשמור את חוקי הכשרות, אך בשל חוסר תשומת לב וקושי כלכלי, מבססים את תזונתם על לחם לבן, ריבה, ושאר מוצרים מזוקקים אשר אינם מספקים את הדלק הראוי לעבודה הרוחנית.

7. אכילה חופשית
אכילה חופשית הינה השאיפה האמיתית של המקרוביוטיקה. אין כאן כוונה לאכול מכל הבא ליד, אלא להרגיש חופשיים לעשות שינויים והתאמות של מזוננו בהתאם לצרכים משתנים, ולמצוא את האיזון בין השיקולים והכוחות השונים הפועלים בדרכינו לבחירה במזון. הנקודה הבעייתית בכל אופני האכילה שתוארו לעייל, טמונה בכך שאין באופני האכילה הללו כשלעצמם חופש אמיתי. בכולם אנו כבולים לדבר מה: הרגל, תשוקה, מוסכמה חברתית, רעיון מדעי או אידיאולוגי.
באכילה חופשית אמיתית ובוגרת, אנו מנסים להרחיב את נקודת המבט שלנו הכוללת את מצבנו הבריאותי, מטרותינו בחיים, האקלים והאזור בו אנו גרים, וזאת בלי להתעלם מהמשיכה הטבעית שלנו למזונות מסוימים, והרקע החינוכי והאידיאולוגי שלנו. תזונה שכזו מהווה בחירה מחודשת מארוחה לארוחה, בדרך חיים של התבוננות וחיפוש אחר הדברים אשר מיטיבים איתנו באמת.

ברפואה הסינית, ממנה צמחה המקרוביוטיקה, מלמדים כי הלשון, הרקמה הראשונה הבאה במגע עם מזון, הינה הרחבה של הלב. מכאן אנו למדים כי בחירותנו במזון חייבות להיות קשורות ללב,כלומר לצד הנפשי והמנטלי שלנו. עלינו להיות נוכחים ולהפעיל מודעות מלאה בשלב הבחירה במזון ובשלבים בהם חומר זר משתנה והופך להיות חלק מאיתנו.

לעיון נוסף
מושגים ורעיונות ברפואה המסורתית
רשימות

אייל שפרינגר.Dip.Ac.CH
מטפל ברפואה סינית עתיקה ובתזונה סינית מקרוביוטית, הרבליסט קליני, מייסד המרכז לרפואה מסורתית, מנחה קורס המטפלים לתזונה סינית מקרוביוטית.
[email protected]

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!