הכנת קפיר

מאת דיאנה בוטבה גארטנר

בשנים האחרונות מגלה המדע יותר ויותר את מה שאבותינו יודעים כבר שנים- פלורת חיידקי מעי מאוזנת הנה חיונית לחיוניות… 🙂 ומזונות מותססים דוגמת קפיר מסייעים לשירה על שלמות הפלורה.  מהו הקפיר? מהם שורשיו? כיצד ניגשים להכנתו?

רבים מן העוסקים בבריאות מדברים לאחרונה על חשיבות המיקרוביום. בתרגום ישיר מורכבת המילה מ 'מיקרו'- משמעותו זעיר, ומ'ביו'- משמעותו חיים. הכוונה היא לפלורת החיידקים החיים השוכנת בגוף האדם, ובפרט במעיים.

מחקרים רבים עוסקים בחשיבות הימצאות חיידקים אלו ,ובתרומתם הישירה לחיזוק מערכת החיסון, לבלימת התרבות יתר של פטריות, לבריאות דרכי השתן ואפילו לויסות מצבי רוח ודכאון.

ישנן דרכים רבות לצרוך חיידקים פרוביוטיים. הידועה ביותר בימינו היא צריכת תוסף תזונה פרוביוטי. היתרון של מוצר שכזה הוא ללא ספק זמינות וקלות בצריכה (בולעים את הכדור ונגמר הסיפור), אך החסרון הוא בכך שכמות ומגוון החיידקים הנמצאים במוצר מוגבלים מאוד. בנוסף אסור לשכוח שחיידקיםם הם ייצורים חיים והזמן בו הם פעילים בתוך המוצר הקנוי מוגבל מאוד.

דרך נוספת (ומועדפת…) לצריכת חיידקים פרוביוטיים היא דרכם של אבות אבותינוו – באכילת מזונות אשר עברו תהליך של התססה, כגון ירקות מותססים, קפיר, קומבוצ'ה, יוגורט, קימצ'י, קוואס, מיסו, טמפה ועוד רבים…

שימוש מסורתי:
רוב התרבויות העתיקות פיתחו דרכים להתססת המזון כדרך לשמרו. בימים קדומים בהם לא היו מקררים זמינים, נהגו להתסיס את המזון בכדי להאריך את 'חיי המדף' שלו. חלב הפכו ליוגורט או לקפיר, ירקות שהיו זמינים רק בעונות מסיומות הותססו ואפילו בשר נהגו לשמר ע"י התססה עם מלח.

הידע סביב מוצאו הראשוני של הקפיר די מעורפל. יש הטוענים שגרגרי קפיר חלבי הופיעו לראשונה באיזור של הרי צפון קווקאז לפני מאות שנים. הידע על הכנת הקפיר והקפיר עצמו הועבר במשפחה ונשמר בסוד כי רבים האמינו שברגע שהסוד יתגלה ההשפעות המיטיבות של הקפיר יעלמו. האנשים רכשוו הערכה גדולה לתרביות החיידקים, גם טרם ידעו על קיומם דרך המיקרוסקופ. הן שימשו להכנת מאכלים ששמם הלך לפניהם כ"סם החיים".

איכויות הקפיר:
שימוש בקפיר היה נפוץ לבעיות עיכול,בעיות במעיים או בקיבה, ואפילו לשחפת. לקראת המאה ה- 19 בוצע מחקר מדעי ברוסיה אשר לפיו החיידקים הנמצאים בקפיר משפיעים על אריכות ימים בשל השפעתם על פלורת החיידקים במעי הגס, המשפיעה ישירות על בריאותנו.

קפיר- חומר הגלם:
קפיר מיוצר מגרגרי הקפיר, גרגרים קטנים דמויי ג'לי אשר למעשה מורכבים מחיידקים ומפטריות החיים בהרמוניה. אי אפשר להכין קפיר ללא הגרגרים. בקהילות חובבי התססה בעולם נהוג לחלק את הגרגרים בחינם מתוך אמונה שיש לתת לכל אחד הזדמנות להכין ולצרוך קפיר. כמובן שישנן גם חברות אשר ראו את היתרון העסקי בנושא זה והחלו למכור את הגרגרים מיובשים או את המשקה עצמו.
עם גרגרי הקפיר ניתן להכין מגוון משקאות מותססים בהתאם לנוזל שאנו בוחרים להשתמש. הידועות ביותר הן: קפיר מי קוקוס, קפיר חלב וקפיר על בסיס מים. כמובן שאפשר לנסות להתסיס כל נוזל אחר.

כאן נדגים הכנת קפיר על בסיס מים:
לפני שמתחילים חשוב להבין שבהכנת קפיר אנו נעזרים בייצורים חיים (במובן מסויים זה כמו לגדל חיית מחמד…) ויש צורך לטפל בהם יום יום. בתהליך ההתססה גרגרי הקפיר מתרבים ומהר מאוד תגלו שמכפית אחת של גרגרים פתאום יש לכם חצי כוס. ניתן לאכסן את הגרגרים העודפים בלי נוזל בתוך כלי זכוכית אטום במקרר לכמה חודשים, או להקפיא אף  לכמה שנים, וכמובן רצוי לחלוק אותם עם חברים…

מרכיבים:
2-3 כפיות גרגרי קפיר
ליטר מים באיכות המתאימה לשתייה
2 כפיות סוכר

כלים:
כלי מזכוכית בגודל ליטר
כפית פלסטיק
מסננת מפלסטיק
בד כותנה לכיסוי, גומיה

אופן ההכנה:
1. ממלאים את הכלי במים בטמפרטורת החדר.
2. מוסיפים את גרגרי הקפיר ואת הסוכר, מערבבים. מכסים בבד כותנה ומניחים במקום חמים ללא קרני שמש ישירה (למשל מעל המקרר או על השיש).
3. המשקה יהיה מוכן לאחר 12 עד 24 שעות בהתאם למזג האויר. יש לטעום ולהרגיש שהמתיקות של הסוכר נעלמה לגמרי. בתהליך ההתססה הגרגרים ניזונים מהסוכר ובתמורה מייצרים עוד חיידקים ופטריות.
4. כאשר המשקה מוכן יש לסנן עם מסננת מפלסטיק (גרגרי הקפיר לא אוהבים מתכת) לתוך כלי זכוכית נוסף, את הגרגרים יש לשטוף תחת מים זורמים, להחזיר לכלי הזכוכית שנשטף גם ולחזור על התהליך מהתחלה.
1

5. את הנוזל המוכן ניתן לשתות ככה או להעביר התססה שניה (מומלץ)

2

6. התססה השניה נועדה בעצם להוסיף טעמים לקפיר וכמובן לחזק את איכות וכמות החיידקים. מוסיפים למי קפיר חתיכות פרי כלשהו: תפוח, תותים, מנגו, לימון, ג'ינגר מכסים ומשאירים להתססה במשך 12-24 שעות. ניתן לאחסן בבקבוק זכוכית במקרר לפחות שלושה שבועות ויותר.

14153c85-4750-4980-8375-80717880797b

מבט איכותי: הקפיר הנו משקה בונה ומחמם, הפועל על שכבת ה Yang-Ming- שכבה המאגדת בתוכה את פעילות הקיבה והמעי הגס, ומקושרת לשפע בייצור הצ'י והדם. באבחנה מתאימה, ניתן לתת את הקפיר במצבים של אנמיה, חולשה, רזון, קשיי עיכול, חולשה של מערכת החיסון, מחלות מעי דלקתיות לאיזון תזונה צמחונית ועוד.

מקורות:
1. סדרת סודות הבריאות, פרוביוטיקה, ד"ר ארל מינדל, הוצאת פוקוס
2. How to make a kefir – a beginners guide, by Patricia Robertson
3. Culture your life, Kefir and Kombucha for every day nourishment, by Louise Kane Buckley

דיאנה בוטבה גארטנר– בוגרת לימודי 'איורוודה' בברושים ובוגרת קורס המטפלים בתזונה סינית מקרוביוטית בהנחיית אייל שפרינגר. שהות ממושכת בהונג קונג חשפה את דיאנה למסורת של התססת מזונות ומשקאות. מייסדת Sprouts- 'בית של בריאות' מקיימת סדנאות בישול בריא uהכנת מזונות ומשקאות מותססים, מייעצת ותומכת בשינוי תזונתי ליחידים ולמשפחות' מייעצת בצ'י קונג טיפולי ומלמדת צ'י גונג. לדף הפייסבוק של דיאנה. ליצירת קשר [email protected] 0544324048

למאמרים ומתכונים נוספים של דיאנה
למעבר למתכון דג כבוש
למעבר למאמר מזון מותסס- פרוביוטיקה של הטבע

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!