"תסבול עכשיו ותרוויח אחר כך"

על הדרך בה אנו לוקחים 'ביס' מהחיים

מאת אייל שפרינגר

הבטן כואבת, המזון הופך למפחיד. מפגש עם חולי קרוהן וקוליטיס. השאלה החוזרת על עצמה כל הזמן היא האם זה יעבור טוב? האם המזון יגרום לכאב, להחמרת הסימפטומים, או יצא בשלום מהקצה השני?

עיכול המזון- עיכול החיים
פעמים רבות אני מוצא עניין באנלוגיה בין תהליך העיכול של המזון, לחווית החיים של המטופל. המפגש עם המזון שקול בעיני למפגש עם אתגרי החיים, אשר טומנים בחובם אפשרות להזין אותנו, לחזק אותנו או לחילופין, לגרום לנו לכאב בטן. מחלות כגון קרוהן וקוליטיס הפכו לנפוצות מאוד. פעמים רבות הסובלים מהן הם אנשים צעירים בתחילת החיים, בדיוק בשלב בו הם מנסים 'לקחת ביס' גדול במיוחד מהחיים. דווקא אז משהו מתקלקל ביכולת לקחת ביס מהמזון ולעכל אותו כראוי.

מצבים של "אין ברירה" שפשוט "חייבים להעביר"
כאשר מגיע אלי מטופל צעיר כזה הסובל ממחלת מעי דלקתית, הדיון על "איך המזון עבר במעי" חוזר על עצמו כל פגישה מחדש ומהווה סמן להתקדמות הטיפול. שמתי לב שפעמים רבות, מחלות אלו פורצות בתקופות של לחץ שלילי, חוויה לא נעימה, מתמשכת, אשר עברה על המטופל והוא נאלץ 'להכיל אותה' מתוך תפיסה של 'אין ברירה'. חוויות שונות של 'אין ברירה' מסוג זה, יכולות להיות שירות צבאי אשר המטופל לא ממש רצה בו ונאלץ 'להעביר אותו', תקופת מבחנים קשה בתחום לימודים משעמם שפשוט היה צריך 'להעביר אותה', או התמחות קשה במשרד יוקרתי ש'פשוט צריך לעבור' כדי לטפח את ה'רזומה'. המשותף לכל ההתנסויות הללו הוא המחשבה (או האשליה?) שעכשיו סובלים, אבל בעתיד זה ישתלם.

תסבול עכשיו ותרוויח אחר כך
המחשבה הזו דומה מאוד למחשבה שדוחפת אנשים לדפוסי אכילה לא סדירים כמו "עכשיו אין זמן לאכול, אבל לא נורא, אוכל בערב", או לחילופין- "עכשיו אין זמן כי אני בעבודה, לכן אוכל קצת מזון זבל, אבל לא נורא, אפצה את עצמי עם מזון טוב יותר בבית/בסוף השבוע". למעשה אותם אנשים הנמצאים באותן מסגרות עבודה או לימודים לוחצות, נדחפים פעמים רבות לדפוסי האכילה הללו שפשוט משקפים את ההתפשרות על איכות החיים, באופן זהה להתפשרות על איכות המזון.

מערכת העיכול מנסה 'להעביר את זה'
המניע של אנשים הבוחרים במצבים כאלה היא מחשבה של 'בואו נעביר את זה' . כלומר- מה שאני עושה עכשיו הוא מגעיל, פוגע בי, לא נעים, אבל צריך רק לעבור את זה, כי אחר כך אזכה במשהו טוב (או בסתם חיים נורמליים). דפוס נפשי שכזה מקביל בעיני למצב בו מערכת העיכול, המערכת האמורה לבוא במגע עם המזון/החיים כואבת, דלקתית "מפחדת" מהמזון/החיים. במצב שכזה כל מה שמערכת העיכול עושה זה 'להעביר את זה'. להעביר את המזון כמה שיותר מהר במורד מערכת העיכול והוצאתו החוצה בצורה של שלשול לא נעים.

הדפוס החסר
האם מטרתה העיקרית של מערכת העיכול הוא להעביר את המזון? האם מטרתם של חיינו היא לעבור אותם? הדפוס החסר כאן הוא ספיגה, היטמעות של המזון ושל החיים בקיומנו באופן מזין ומספק. לכן, אם יש למטופל מחלה שכזו, בה הגוף רק מנסה "להעביר את המזון", אחד הדברים שניתן לעשות הוא להתבונן על החיים, ולנסות לבחון כיצד ניתן לחיותם במלואם, כיצד ניתן להפסיק עם הדפוס של 'להעביר את החיים', להפסיק עם הרעיון של "לסבול עכשיו ולהרוויח אחר כך".

לא להתפשר גם בגיל צעיר
זה חשוב במיוחד עבור אנשים צעירים. גם כשבוחרים את הבחירות הראשונות של החיים, אפשר לנסות להימנע מבחירות הדורשות הקרבה קשה בהווה כדי לזכות באפשרות להרוויח משהו בעתיד. טוב הרבה יותר לבחור לימודים, מקצוע, או תרומה לחברה בה יש כמה שפחות הקרבה וכמה שיותר אהבה וסיפוק.

להזין את החיים כל הזמן
הרפואה הסינית עוסקת במושג הניקרא YANG SHENG– הזנה וטיפוח בלתי פוסק של החיים. בכל פעם שאנו בוגדים ברעיון טיפוח החיים, מזינים דבר אחד במחיר נבילתו של אחר, אנחנו נעשים חולים. אין הכוונה לבחור בחירות מושלמות או להימנע מפשרות, אבל עדיין, כל בחירה שניבחר, רצוי שתיתן לנו בלב תחושה של רווחה, של שמחה בבחירה, של סיפוק. אם אתם מוצאים את עצמכם מנסים 'להבריז' או שואלים את עצמכם 'מה אני עושה פה?', אז כנראה שאתם לא נימצאים במקום הנכון. אתם נימצאים במקום של 'להעביר את זה', המקום שמקביל למערכת עיכול שפסקה מלספוג, והתחילה רק להעביר את המזון, כאשר האדם עצמו הולך ונחלש. מצבים כאלה המערבים נפש שכבר אין מקשיבים לקולה, עם מערכת עיכול שכבר איננה סופגת, נפוצים מאוד.  ודפוס זה איננו רק נחלתן  של מחלות מעי דלקתיות. רבות מהפרעות העיכול הקלות יותר, לצד בעיות ספיגה שונות המתבטאות באנמיה, חולשה ועייפות, קשורות בשורשן לדפוסים כאלה, בהם האדם איננו מצליח לבוא במגע מזין ומספק עם החיים. הקושי הזה מבתבטא באותם מקרים גם באופן גופני בחוסר יכולת לבוא במגע תקין עם המזון ולהפיק ממנו את הנחוץ לקיום.

לעיון נוסף:
בלוג "מחשבות על תזונה ורפואה מסורתית"

נכתב ע"י אייל שפרינגר, מייסד המרכז לרפואה מסורתית ומנחה קורס ההתמחות למטפלים בתזונה סינית-מאקרוביוטית.

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!