איסטיס – אנטיביוטיקה סינית

מאת אייל שפרינגר

מסורת ידועה היא שלכל סממן מרפא סיני קשורים סיפורים המסייעים בזכירת אופיו והאינדיקציות הטיפוליות שלו. הסיפור הראשון  למאמר זה מתאר שימוש ב Lanyezhi, המיץ הטרי המופק מצמח הLan (אינדיגו) לטיפול בעקיצות עכבישים: הסופר Liu Yuxi מספר על השופט Zhang Jian אשר נעקץ בצווארו על ידי עכביש ארסי וצבעוני. לאחר לילה אחד הופיעו שני קוים אדומים ברוחב של מקלות אכילה באזור הנשיכה. הקווים האדומים הקיפו את הצוואר וירדו אל החזה והאפיגסטריום. לאחר שני לילות המטופל סבל מנפיחות רבה בפנים בראש ובבטן. השופט המבוהל הודיע כי זה אשר יוכל לרפאו, יזכה בפרס של 500,000 מטבעות.

לאחר שטובי הרפואים נכשלו, הופיע רופא אלמוני אשר טען כי הוא יוכל לרפא את השופט. השופט לא האמין ודרש מהרופא להוכיח את מיומנותו. הרופא אמר: מכיוון שהצלת חיי החולה היא החיונית ביותר לא אסתיר את דרך הטיפול שלי. ניגש הרופא למלאכה והזמין מיד קערה מלאה בLanzhi, הנוזל הנסחט מצמח הLan, והניח עכביש בקערה המלאה בנוזל. העכביש מת מיד בבואו במגע עם הנוזל. לאחר מכן הרופא הוסיף לקערה מעט Shexiang (מושק (Moschus- ו XiongHuang(Realgar) והכניס לקערה עכביש נוסף. הפעם העכביש התמוסס כליל בנוזל. במהלך היומיים הבאים התמיסה נמרחה על הפצע והמטופל החלים תוך יומיים כמעט ללא צלקת.

המטמון החבוי ברפואת הצמחים הסינית

רפואת הצמחים הסינית טומנת בחובה מספר אבני חן המחכות להיחשף בפנינו. מטרתו של מאמר זה, מעבר לחשיפת מופעיו השונים של  צמח האיסאטיס (Isatis) נועדה להציג חלק מהעושר הקיים ברפואת הצמחים הסינית, לעורר את קהל הקוראים לשאוב השראה מתרבות זו ולהמשיך בדרך של פיתוח תרבות של רפואת צמחים עשירה ומקומית.

קיימים מספר תחומים בהם אנו יכולים להפיק תועלת מרפואת הצמחים הסינית:
1.    מגוון רחב של צמחים: המטריה מדיקה הסינית מכילה אוצר בלום של צמחים וסממני מרפא אשר רבים מהם עדיין לא נחקרו במערב. צמחים אלו מציעים פתרונות אפשריים למצבים רפואיים רבים וסבוכים המופיעים בקליניקה המודרנית.
2.     מידע מפורט על כל צמח: במשך 2600 השנים האחרונות עסקו רופאים סינים באיסוף מידע רב העוסק בהשפעה הספציפית של כל סממן מרפא, רמת בטיחותו, שילובים מומלצים עם צמחים אחרים, ושילובים מסוכנים או לא מתאימים.
ברפואת הצמחים הסינית קיים גם מידע רב העוסק בהגדרת איכות חומרי הגלם. המושג הסיני: didao yaocai מתייחס לרעיון הזמן והמקום של הצמח כלומר: המיקום הגיאוגרפי והזמנים האידיאליים לשתילת הצמח ומועד איסופו. צמחים אשר לא עומדים בסטנדרטים אלו נחשבים לחומרי גלם נחותים. לעיתים שינוי בבית הגידול של הצמח קשור בשינוי ההתוויות של הצמח לטיפול.
3.    צורות הכנה ועיבוד מגוונות: חלק גדול מסממני המרפא של הרפואה הסינית עוברים עיבוד מיוחד לפני השימוש בהם. תהליך העיבוד ניקרא בסינית Pao Zhi.  משמעותו של Pao- שימוש באש, Zhi משמעותו שימוש במים. על ידי שימוש בPao Zhi, הכולל מגוון רחב של טכניקות עיבוד, ניתן להקנות לחומרי הגלם תכונות תרפויטיות מגוונות ומדויקות יותר. לעיתים לחומר הגלם אין כלל משמעות טיפולית או שלא ניתן להשתמש בו מחמת רעילותו עד שעבר עיבוד באמצעות Pao Zhi.
4.   אסטרטגיות טיפול מיוחדות: ברפואה הסינית קיימות דרכים מופלאות לתיאור תפקוד הגוף ותפקודו. ספרים קלאסיים כדוגמת הShang Han Lun, Pi Wei Lun, Wen Bing, מספקים מידע רב ערך אודות אסטרטגיות טיפול, פורמולציות, מודיפיקציות של פורמולה, התאמת הצמחים לשלבים שונים של מחלה ושימוש בצמחים בהתאמה לעונות השנה השונות.

כיום מתפשטת במערב מגמה ברוכה של אפיון צמחים ברוח הרפואה המסורתית על פי תכונות מנוגדות כגון צמחים מחממים /מקררים ומיבשים/מלחלחים. למרות השימוש המבורך במושגים אלו, חשוב להבין  כי הגדרת ההשפעה הרפואית של הצמחים על פי המודלים הסיניים מורכבת יותר, ומציעה אפשרויות שימוש מדויקות יותר בצמחים.

מהו האיסאטיס?

התשובה למעשה איננה ברורה כל כך! שיטת הקטלוג ברפואת הצמחים הסינית מתבססת על שמות של סממני מרפא על פי ההתוויות הטיפוליות שלהם, ולא על חלוקה בוטאנית של צמחי המרפא. כלומר, לסממן מרפא ספציפי יכולים להיות מספר מקורות צמחיים, מינרליים או מהחי. במאמר זה מוצגים מספר סממני מרפא החולקים תכונות תרפויטיות דומות, אשר חומרי הגלם המשמשים להכנתם מופקים מסוגים שונים של צמח האיסטיס (Isatis).  הכתוב יכלול מידע העוסק בשימוש בצמחים אלו בקליניקה לצד מידע פיקנטי יותר העוסק בסממני המרפא הללו מתוך המקורות הסיניים.

Ban Lan Gen – השורש שמטפל בגרון

BAN_LAN_GEN

משמעות השם: המילה Gen, משמעותה שורש. Lan הוא שם כללי לקבוצת הצמחים מהם היו מכינים את צבע האינדיגו.
המילה Lan נכתבת בסינית בצורת שתי סימניות הניצבות אחת מתחת לשנייה: העליונה מייצגת עשב ואילו התחתונה מייצגת פיקוח. ההסבר לצורת כתיבה זו נעוץ בתקופה בה נאסר איסוף מוגזם של הצמח, ואכיפת הנחיה זו נשמרה בקפדנות על ידי פקידי הקיסר.
מקורות מהם מופק סממן המרפא: Baphicacanthus cusia (Nees) Brem.,Isatis tinctoria L., I. indigotica Fort. רשימת הצמחים ממנה מפיקים את ה Ban Lan Gen מדגימה את הרעיון כי סממן המרפא איננו מופק בהכרח ממין או מסוג יחיד של צמח, אלא יכול להיות מופק מצמחים המגיעים ממשפחות שונות. במקרה זה ה Baphicacanthus שמקורו ממשפחת ה Acanthaceae ומיני האיסאטיס השונים השייכים למשפחת המצליבים, מהווים כולם מקור לסממן המרפא הנקרא Ban Lan Gen.
מועד האיסוף: תחילת החורף לאחר הכפור הראשון. מועד האיסוף הנ"ל מדגים את עקרון הdidao yaocai  העוסק במיקום ובזמן: איכות חומר הגלם נקבעת במידה רבה על פי איזור הגידול של הצמח ומועד איסופו. ההקפדה על עיקרון זה כה חשובה ברפואה הסינית, עד שלאותו סוג של צמח הגדל במקומות שונים ניתנים לעיתים שמות פרמקולוגיים שונים ומיוחסות לו איכויות מרפא שונות. איסוף הצמח עם הכפור הראשון מדגיש כנראה את האיכות של המקררת של הצמח.
איכויות: מר וקר. משפיע על המרידיאנים/איברים: Heart, Lung, Stomach

פעילות ואינדיקציות: צמח מקרר בעיקר ברמת הצ'י וברמת הדם. מותווה לחום פתוגני אקוטי, המשפיע על הגרון והפה בדמות טונסליטיס אקוטית, דיפטריה, אפתות וחזרת. מותווה גם לזיהומים וירליים המתאפיינים בסימני חום דוגמת הפטיטיס A בשלב האקוטי. בסין המודרנית הצמח משמש לטיפול במגוון מצבים אלרגיים וסוגי סרטן אשר האבחנה המבדלת שלהם כוללת חום דוגמת לוקמיה.
קונטרה אינדיקציות: כצמח מקרר, יש להיזהר במתן למטופלים אשר האבחנה שלהם איננה כוללת חום ורעילות, או מטופלים חלשים מאוד.
מינונים: במרתח (דרך ההכנה המסורתית) 15-30 גר' ליום למצבים אקוטיים. טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 8-4 מ"ל TID . תמצית יבשה: 5:1, 1000-500 מ"ג TID
דוגמאות לשילוב עם צמחים בודדים: בסין נפוץ השימוש העממי בצמח כקוביות למציצה להקלת דלקת גרון.

-עם Xuan shen(Radix Scrophulariae Ningpoensis)  וZhi Mu(Rhizoma Anemarrhenae Asphodeloidis)-לנפיחות וחום בגרון דלקת שקדים אקוטית ודיפטריה.

-עם Niu Bang Zi(Fructus Arctii Lappae)+Bai Jiang Cao(Herba cum Radice Patriniae) לחזרת ונפיחות בגרון.

DA QING YE, עלה גדול וירוק

עלה

פירוש השם: עלה (Ye) גדול (Da), ירוק/כחול (Qing). כלומר, עלה גדול ירוק כחול. חשוב לציין כי בפולקלור הסיני למילה Qing יש משמעות מיוחדת משום שהצבע הירוק כחול הינו הצבע הקשור להתבטאות החיים במלוא הדרם.
מקורות מהם מופק סממן המרפא:   Baphicacanthus cusia (Nees) Brem.,Isatis tinctoria L., I. indigotica Fort.,Poligonum tinctorium Ait.,Clerodendron cyrtophyllum Turcz.
גם כאן מודגם ההבדל בין התרופה הסינית בעלת השם הספציפי Da Qing Ye והצמחים השונים הדרושים להפקתה.
מועד איסוף: את הDa Qing Ye-ניתן לאסוף מספר פעמים בשנה במיוחד בקיץ ובסתיו. בספר ה Ben Cao Gang Mo אף ניכתב כי בימי קדם הקיסרים חוקקו חוק האוסר לאסוף מהצמח לצורך הכנת צבע האינדיגו באמצע הקיץ, משום שתקופה זו היא זמן הצמיחה העיקרי בו הצמח פגיע במיוחד.
איכויות: מר ומאוד קר, קר יותר מה  Ban Lan Gen.
משפיע על המרידיאנים/איברים:   Heart,Lung,Stomach בדומה ל Ban Lan Gen.
פעילות ואינדיקציות: מסלק חום ומקל על רעילות(רעילות על פי הרפואה הסינית מקבילה למצבי חום ודלקת קיצוניים). משמש לטיפול במחלות מידבקות חמורות בעלות אופי חם התוקפות כל אדם ללא קשר לחוזק הקונסטיטוציה. בעל קשר מיוחד לגרון ולראות; לעיתים קרובות ניתן למצוא מתאם בין חלקי הצמח ואזורי הגוף המושפעים על ידם. חלקי הצמח הקלים דוגמת עלים ופרחים מטפלים לרוב בחלקי הגוף העליונים.  הצמח מתאים גם לטיפול בנגעי עור בעלי צבע אדום, המצביעים על אבחנה של חום בדם. מקובל בשימוש במקרים בהם החום מגיע למצב קיצוני וגורם לחוסר שקט ושינויים במצב התודעה.
התוויות נגד: יש להיזהר בשימוש במצבים המערבים קור וחולשה של הPi/Wei (טחול וקיבה).
מינון: טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 8-4 מ"ל TID. תמצית יבשה: 5:1, 1000-500 מ"ג TID. מרתח: 9-3 גרם TID.

דוגמה לשילובים עם צמחים בודדים:
עם (פרח יערת הדבש היפנית-Jin Yin Hua(Flos Lonicerae Japonicae-לחום ורעילות המתבטא בכיבים ,אריסיפלס,חזרת או גרון כואב. ניתן להוסיף (גבס- Shi Gao(Gypsum- למצבי חום חיצוני המתבטאים בחום מדיד, צמא, חוסר שקט וגרון כואב.

QING DAI – אבקת אינדיגו

אבקה_לאתר

שם לטיני: Indigo Pulverata Levis.
פירוש השם: Qing-צבע ירוק כחול. Dai-גבה. Qing Dai הוא פיגמנט המופק מחלק מהסממנים הנקראים Da Qing Ye.  הפיגמנט מופיע בצורת גבישי טורקיז כהים או בצורת אבקה. בעבר נהגו נשות סין למרוט כליל את גבות עיניהן ולצייר אותן מחדש באמצעות ה Qing Dai. על כן נקראת התרופה בתרגום חופשי: גבה כחולה ירוקה. משמעות עמוקה יותר של שם זה קשורה ליכולתו של סממן המרפא הזה להשפיע על מצבי חום בכבד, ועל ידי כך לטפל במצבי חום אקוטיים הפוגעים בעיניים-אברי החוש הקשורים בכבד על פי הרפואה הסינית.
מקורות מהם מופק סממן המרפא: בקלאסיקה הנקראת  Ben Cao Gang Mu מתאר הרופא המפורסם Li Shizhen  בן המאה ה16 את תהליך הפקת ה Qing Dai: החומר המקורי יובא מפרס שהייתה מרכז הייצור שלו.  המוצר הסיני המקביל נחשב  אז כתחליף. בדרום סין נהגו להפיק את הQing Dai בתהליך מיוחד: ראשית חפרו בור באדמה, לאחר מכן השרו את צמח הLan(שם כולל לכל הצמחים מהם הפיקו את האינדיגו) במים למשך לילה. לאחר מכן שפכו את מי ההשריה לבור והוסיפו מינרל הנקרא Calcium oxide) Shihui ( ובחשו את התמיסה 1000 פעם. לאחר סינון התמיסה, הצטבר משקע ירוק כחול אשר במצבו היבש שימש כצבע האינדיגו לתעשיית הבדים.
ה  Qing Dai המקורי איננו האינדיגו אלא הקצף אשר נוצר בזמן ערבוב התמיסה, נאסף ויובש בצל. דרך ההכנה של הQing Dai מאפשרת לנו להבין מעט את המורכבות הרבה הנדרשת לעיתים להפקת סממני מרפא סיניים.
איכויות: מלוח, קר, ואיננו רעיל. משפיע על המרידיאנים/איברים:Lung,Stomach,Liver. איברי המטרה של ה  Qing Dai דומים לאיברים המושפעים על ידי צמחי הLan האחרים פרט לכך שהQing Dai משפיע על הכבד במקום הלב. ניתן להסביר זאת בכך שהQing Dai מלוח וכבד יותר ביחס לסממנים האחרים ולכן משפיע על איבר נמוך יותר כמו הכבד במקום הלב הממוקם בחלק העליון של הגוף. עובדה זאת מתבטאת גם בחלק מהאינדיקציות הרפואיות שלו כפי שנראה להלן, אשר כוללות השפעה על הבטן ללא התמקדות באזור הגרון בדומה לסממנים האחרים.
פעילות ואינדיקציות: בדומה לחומרי המרפא שהוזכרו זה מכבר, הQing Dai הוא בעל פעילות מקררת המתמקדת בדם. איכותו המלוחה מקנה לו יכולת המשותפת לרוב הצמחים המלוחים במטריה מדיקה-ריכוך התקשויות וגידולים. ה Qing Dai נפוץ בשימוש חיצוני לגירויי עור חמים דוגמת הרפס ואקנה (למחבר ניסיון מצוין עם צמח זה לטיפול חיצוני בהרפס זוסטר), לעצירת דימום במיוחד על רקע חום, לגרגור בדלקות גרון, פצעי חום בחלל הפה וחזרת.
התוויות נגד: חולשה וקור בPi/Wei (טחול וקיבה).
מינון: נמוך יחסית, 1.5-3 גר' ליום בתוך גלולה או כתוספת למירתחים.

דוגמה לשילובים עם צמחים בודדים:
לפרכוסי חום בילדים
: לערבב חתיכת  Qing Dai במעט מים ולתת לילד לשתות, מתאים גם לבכי לילי של תינוקות על רקע חום.
לכאב ותחושת חום באפיגסטריום (ייתכן ודומה לגסטריטיס או אולקוס): לערבב  Qing Dai עם מיץ הנסחט משורש ג'ינג'ר טרי ולבלוע את התערובת.

מופעים נוספים של Lan ואינדיקציות מסורתיות

ה Ben Cao Gang Mu אשר פורסם ב 1578 על ידי Li Shi Zhen, מהווה מטריה מדיקה מקיפה המכילה התייחסויות  ומובאות מכ800 ספרים אשר חלקם אבדו במהלך ההיסטוריה, בצירוף הערותיו של המחבר המבוססות על 30 שנות טיפול. בספר מופיע דיון מפורט העוסק בכל מיני הצמחים וסממני המרפא הקרויים Lan, וחולקים תכונות דומות.

נזכיר כמה מהם ואת ההתוויות הרפואיות הבולטות שלהם:
Lanyezhi: מיץ טרי הנסחט מהצמח Poligoni tinctori, טעמו מתוק ומר והוא קר אך לא רעיל. משמש כנוגדן לרעלים רבים. בין השאר סותר רעילות של מיצוי משורש הצמח החם והרעיל  Aconitum Carmichaeli.
Wulan: מין של הצמח המוזכר בספרות המסורתית, אך קשה לזיהוי כיום. מוזכר בשל יכולתו לטפל בפציעות מחיצים מורעלים והכשות של חרקים וזוחלים. מסופר עליו כי הוא יכול למתן תופעות לוואי הנובעות משימוש במתכות כבדות, נוהג שהיה נפוץ בין קיסרי סין ומעמד האצולה כחלק מניסיונותיהם להגיע לאלמוות.
Landian: צבע האינדיגו עצמו אשר שימש לצביעת בדים. טעמו חריף מר קר ולא רעיל. שימש לטיפול בתולעים ולעצירת דימום. מעניין לציין כי ב  Ben Cao Gang Mu ממליצים בכל פעם שהאינדיגו איננו זמין, לכבס במים בגד שנצבע בצבע המופק מהאינדיגו, ולהשתמש במי הכביסה לצורך ריפוי.

ואגדה נוספת לסיום:
סיפור נוסף מדגים את יכולתו של האינדיגו לסלק טפילים שונים: מסופר על נזיר בתקופת שושלת TANG (618-907 לספירה) אשר סבל מדיספגיה (קושי בבליעה) במשך מספר שנים, עד שלבסוף לא יכול היה לאכול דבר. בעודו גוסס ביקש מתלמידיו הנאמנים לנתח את גרונו וחזהו לאחר מותו כדי להבין ממה סבל בשנותיו האחרונות. כאשר מת הנזיר עשו התלמידים כמצוותו ומצאו בחזהו טפיל דמוי דג בעל קשקשים ושני ראשים. התלמידים הניחו את היצור בצנצנת מלאה במים ושמו בצנצנת מזונות שונים. הטפיל לא אכל את המזונות אך המזונות התמוססו ונעלמו במים. לאחר מכן ניסו התלמידים לטפטף לצנצנת רעלים שונים, ללא השפעה מיוחד על היצור. בסופו של דבר ניסו התלמידים לטפטף מעט אינדיגו לתוך המים. ניראה היה שהיצור נירתע מהחומר הכחול ואף ניסה לקפוץ מתוך הצנצנת. לבסוף גם האינדיגו נעלם במים.  מאז ועד היום מקובל בקרב נזירים דאואיסטים בסין להשתמש במים שנשמרו בצנצנת אינדיגו, לצורך טיפול בדיספגיה על רקע טפילי.

סיכום

מאמר זה ניסה להרחיב את ההיכרות עם צמח האיסטיס. למדנו כי במטריה מדיקה הסינית קיימים מגוון צמחים, ביניהם האיסאטיס המהווים חומרי גלם למספר סממני מרפא. שימושיו המרכזיים של צמח הLAN הם קירור, טיהור של הדם מחום ורעילות וסילוק טפילים. המשותף לכל הצמחים והמרכיבים הללו הוא צבע האינדיגו העמוק החושף את עושר הצבעים, המסורת והיישום האפשריים של רפואת הצמחים הסינית.

המאמר נכתב על ידי אייל שפרינגר Dip.Ac.CH, מטפל ברפואה סינית עתיקה, תזונה סינית מקרוביוטית והרבליסט קליני, מייסד המרכז לרפואה מסורתית, מנחה קורס המטפלים לתזונה סינית מקרוביוטית.
המאמר הוצג לראשונה במגזין עיל"ם של העמותה הישראלית לצמחי מרפא, ולאחר מכן במגזין העמותה לרפואה סינית עתיקה.

מקורות

1.Bensky D, Gamble A. (1993), Materia Medica-Revised Edition. Eastland Press.p87-89 2.    Flaws B. (2004),Li Dong Yuan’s Treatise On The Spleen & Stomach A Translation of The Pi Wei Lun. Blue Poppy Press.p179-184 3.    Peiwan L.(2003),Management of Cancer with Chinese Medicine. Donica Publishing.p43,238 4.    Li Shi Zhen.Ben Cao Gang Mu.vol 16,p1825-1832.
5.    מאמר של גיא סגל אודות Pao Zhi באתר "סינית": http://www.sinit.co.il/article.aspx?id=71
6.    Heiner Fruehauf(2009).The Importance of Aconite (fuzi) 7.    שיעורים עם ד"ר Xiao Shi Wu, M.D,O.M.D,מכללת מדיסין שנת 2004. תודה מיוחדת ליובל אורן Dip.Ac.Hbs על העזרה באיתור חלק מהמקורות למאמר.

תודה לאפרת גבריאל, מטפלת בשיאצו, רפואה יפנית ותזונה סינית מקרוביוטית במרכז לרפואה מסורתית, לגלעד גוטמן הרבליסט סיני ולחברת "זן צמחים" על תמונות הצמח.

קישורים נוספים:
מאגר מאמרים על צמחים מזונות ותבלינים
המלך הצהוב: מאמר על הצמח DA HUANG מאת אייל שפרינגר
אודות מרפאת המרכז לרפואה מסורתית

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!