חיטה בראי הרפואה המסורתית
מאת אייל שפרינגר
חיטה היא מלכת הדגנים של המזרח התיכון. החיטה נחשבת ברפואה הסינית לאחד המזונות הבודדים המשפיעים בצורה ישירה על הנפש. החיטה מלווה את צמיחת התרבות האנושית במזרח התיכון אלפי שנים בדומה לאורז המלווה את צמיחת התרבויות האסייתיות.
המאקרוביוטיקה, גישת טיפול תזונתית ששורשיה ביפן, מסבירה כי ההבדל התרבותי בין המזרח למערב נעוץ בין השאר בהבדלים ובהשפעה השונה של החיטה והאורז על האדם. על פי המאקרוביוטיקה האורז מדגיש יותר את פיתוח ה"בטן", הקשורה לתפיסה אינטואיטיבית, ישירה של המציאות, ולקשר עמוק אל הטבע, בעוד החיטה קשורה יותר להזנת הלב והמוח ותומכת בגישה יותר שכלתנית. מעניין לציין כי החיטה שימשה כאחד הדגנים המרכזיים בראשית היווצרות התרבות הסינית בצפון סין, באזור שפך הנהר הצהוב. עם התפתחות האימפריה הסינית והתרחבותה למחוזות הדרום, הפך האורז לדגן המרכזי.
ההשפעה של החיטה
החיטה מצננת ומלחלחת ועל כן מתאימה למטופלים הסובלים מחום ומיובש, אך איננה מתאימה לטיפוסי הקור והלחות. טעמה המוגדר כמתוק ומלוח מדגיש את יכולתה להשפיע על הלב המושפע מטעמים אלו. החיטה מחזקת את הכליות, במיוחד את האספקט הייני והמקרר שלהן, בונה YIN-כלומר עוזרת לצבירת חומר ומסה בגוף, מלחלחת ומקררת.
החיטה היא אחד המזונות הבודדים המזינים את הלב. הציר עליו שולטת החיטה הוא הציר של עץ-אש-אדמה. לפיכך, חיטה מתאימה לאכילה במיוחד באביב ובקיץ. לחיטה השפעה מרגיעה ולכן יכולה להועיל במקרי פלפיטציות, אינסומניה (נדודי שינה), חוסר שקט, קשיים במנופאוזה, וחוסר יציבות נפשית.
החיטה היא דגן המסוגל לספוג מקרקע עשירה מגוון רחב יותר של מינרלים בהשוואה לדגנים אחרים. החיטה מעודדת גדילה, צבירת שומן ומשקל ולכן טובה לילדים הנמצאים בשלב הצמיחה בחייהם ולאנשים חלשים. מאותה סיבה יש להיזהר בשימוש בחיטה בקרב אנשים שמנים, בעלי נטייה לגידולים. הרכב המינרלים בחיטה דומה מבחינת הפרופורציות למינרלים להם זקוק גוף האדם, זהו דגן התומך בהתפתחות מנטלית ופיזית של האדם, אך יש להשתמש בו בחוכמה.
טכניקות עיבוד של חיטה ואיכויותיהן הטיפוליות
צורות העיבוד והמאכלים המבוססים על חיטה מגוונים מאוד וביניהם נימנה קוסקוס, בורגול, פריקה (חיטה ירוקה וקלויה) והריסה (חמין המבוסס על חיטה ומקובל בעדות צפון אפריקה, עירק וכורדיסטן). יש לציין כי הרפואה הסינית מדגישה כי קיים הבדל מהותי בין חיטה שלמה לקמח חיטה. בעוד שהחיטה השלמה מזינה ומרגיעה את הלב, הרי שקמח חיטה, ובמיוחד לחם העשוי מקמח חיטה המתאפיין באיכות חמה, עלול לפגוע בבריאות, ובעיקר לגרום ל"חום בלב". ברבים מהטקסטים של הרפואה הסינית מופיעות אזהרות משימוש בקמח חיטה כאשר המטופל חולה ומצבו איננו מאוזן.
מצבים רפואיים לשימוש בחיטה בראי הרפואה המסורתית
החיטה מתאפיינת ביכולת ספיחה מסויימת. בשל יכולתה של החיטה לספוח ולהשפיע במקביל במישור הנפשי, ניתן להשתמש בה במגוון מצבים בהם אין לגוף שליטה על החומרים המופרשים מהגוף. דוגמה למקרים אלו הם ילדים המרטיבים בלילה, מקרי הזעות ספונטניות, זיעות לילה, קרי לילה ושלשול. החיטה מלחלחת ועוזרת במצבי צמא, פה וגרון יבשים.
זהירות בשימוש בחיטה
למרות שהחיטה יכולה לעזור להתפתחות הילד יש לזכור כי חיטה עלולה לעורר אלרגיה. התופעה נפוצה במיוחד בקמח חיטה שהתחמצן ממגע באוויר. בנוסף ישנם מטופלים הרגישים לחלבון החיטה, הגלוטן. לאנשים הרגישים לחיטה ניתן לעיתים להמליץ על כוסמין שהינו דגן הקרוב לחיטה בתכונותיה אך איננו מלחלח ואלרגני כמותה. הכוסמין מתקבל לעיתים בצורה טובה גם אצל הרגישים לגלוטן.
אייל שפרינגר, מייסד האתר, מטפל, מרצה וחוקר גישות טיפול מסורתיות. בעל תואר שני במחקר של רפואות מזרח אסיה. יוצר ומלמד את קורס התזונה למטפלים על פי שיטת TEF ואת קורס "שירת הדם"-קורס ללימוד ניתוח בדיקות דם בגישה משולבת. ממחברי הספר בישולחיים – תזונה למטופלי סרטן.
האם המאמר עניין אתכם? רוצים להמשיך ללמוד איתי? מוזמנים להשאיר פרטים כאן
מוזמנים להצטרף אלי בעמוד האינסטגרם ובקבוצת תזונה ורפואה מסורתית בפייסבוק
לעיון נוסף:
דגנים במקרוביוטיקה וברפואה הסינית
מתכוני דגנים
