תנועת המים בנפש האדם- חלק ב

מאת שרון בנרף

במאמר הקודם התחלתי לסקור את פאזת המים, אחת מבין חמש הפאזות (מים, עץ, אש, אדמה, מתכת) המייצגות את תנועת הטבע, בעיני הפילוסופיה הסינית. חלק זה של המאמר ימשיך סקירה זו ויחברה לאיבר הכליות, המקושר לתנועת המים.
את הרעיונות במאמרים ניסיתי להדגים דרך דמותה של נעמה, גיבורת הספר "דארווין באיילון דרום" למחברת סמדר רייפלד, הוצאת "כתר".

6. פחד-  הפחד הוא הרגש המשויך לפאזת המים. ניתן לעמוד על טיבו של פחד זה מתוך ההבנה של פאזת המים עצמה. פאזת המים, המקושרת עם החורף, מייצגת בין השאר את המקום של המנוחה וההתחזקות, של האיסוף והאגירה "ליום גשום" (רק במשמעות ההפוכה של הביטוי- ליום בצורת…). וכשם שהמים הם העוצמה, הכוח, המאגרים, הרזרבות, המעשה הנבון שמעניק תקווה ובטחון אל מול הלא נודע- כך גם הפחד של המים הוא פחד בעוצמה זהה. פחד אל מול הלא נודע, מול הקטסטרופה, מול הבלתי הפיך. כשם שבחורף חוסכים למקרה של אסון עתידי, ניתן להקביל את הפחד של המים לפחד בעקבות משבר בעל השלכות כבירות- בצורת, רעידת אדמה, צונאמי, פצצת אטום, התחממות אקולוגית וכו'.  סוג כזה של פחד, מקורו בחוויה אדירה של חסר אימתני מול הלא נודע, והוא מקפיא ומשתק את המחשבה. כאשר המים לא מאוזנים ויש פחד, מפסיקה הזרימה, מפסיקה המחשבה, נוצרת סטגנציה התוקעת את המחזוריות כולה. אדם אשר נשלט ע"י הפחד שמנהל את חייו-  עיניו כמעט "יוצאות מחוריהן" כמו דמות מסרט מצויר, מרוב דריכות. דוגמא הפוכה לחוסר איזון במים מתבטאת בהתנהגות חסרת פחד כגון עיסוק בספורט אקסטרים, צניחה חופשית וכו'. יש לזכור שהפחד, כאשר הוא מאוזן ובמידה, הוא אינסטינקט חשוב הנועד לעזור לנו להישאר ערניים ולשמור על חיינו. ביטול מוחלט שלו הנו מסוכן לא פחות מאשר הקפאת החיים והתנהלות מוחלטת תחת שליטתו. בהשוואה לפגיעה במאגרי הטבע, פחד כזה יכול להופיע באדם כאשר הוא נחלש ומאגריו שלו נפגעים- כתוצאה מזקנה, מחלה או טראומה למשל. כשאנו מפחדים אנו מחפשים "אישור" שיהיה בסדר. כאשר אדם אינו מאוזן בפחד שלו, הוא יחפש אחר עובדות, בדיקות, תיעוד- דברים אשר ייצרו לו תחושת ודאות ומוצקות (ניתן לדַמות את החיפוש הזה אחר מוצַקות לניסיון המבקש אחר האדמה, הפאזה המווסתת של המים, לבוא ולתַחמם). למעשה הפחד עוצר את הזרימה. כשהזרימה נקטעת יש הפרדה, והפרדה מביאה איתה את המוות. שמירה על המאגרים שקיבלנו היא חיונית לויסות המים והפחד ולחיים בריאים והרמוניים.
שירם של כנסיית השכל "על מה את חולמת מיכל" מדגים יפה את החיבור בין המים וטעמם המלוח, לפחד, לאַין, למוות:

על מה את חולמת מיכל
כשהלילה אפל ורחב
ורוחות הים פורעות מחשבות
ורסס גלים נקודות זוהרות

ואין את ההוא שהיה והלך
ואין לך הורים שרוצים שתהיי
ואין יותר ימים ללא משמעות
ואין לך רגליים ידיים וגוף

והטעם בפה מתחלף מפחד למלח
הדגים מלטפים את גופך לטיפות לטיפות
האורות במצולות הם קוראים לך
על מה את חולמת מיכל

7. המעמקים והנסתר-  המקום הצלול, הבראשיתי, המקום הקדום של תהומות האוקיינוס קיים גם בנפש. סערות גדולות מתרחשות מתחת לפני השטח. במקום זה (אשר ניתן אולי להקבילו לתת מודע הפרוידיאני) מצויים פחדינו, תשוקותינו וחוויותינו השורשיים והקמאים ביותר. שירו של אהוד בנאי "עטוף ברחמים" (מוכר לרוב בביצועה של ריטה) מדגים את המקום הראשוני ביותר, מקומו של העובר הצף במי הרחם ויודע את הסודות "מסוף העולם ועד סופו" (נידה, ל, ע"ב)

אור כחול כהה
זה עוטף אותך ברחמים
צף אתה הוזה
מרחף בעולמות גבוהים
אתה אולי יודע הכל
ורואה את הסודות גלויים
אתה ודאי רגוע מאוד
זה עוטף אותך ברחמים

8. הדואליות-  כפי שציינתי בחלקו הראשון של המאמר, פאזת המים ברפואה סינית ידועה בטבע הכפול שלה. הקוטביות הזאת, או הסתירות- החיות בשלום זו עם זו ועדיין הן חלק מאותה מהות, באות לידי ביטוי גם בחלקי הנפש ה"מימיים". זו אינה דו פרצופיות אלא פשוט מורכבות. כמו כן, פאזת המים, אשר היא ה yin בשיאו, מזוהה יותר עם העיקרון הנשי בטבע, עקרון אשר גם הוא מתאפיין במורכבות ובדואליות.

מים_נעמה_דואליות

9. פשטות-  גם בארצנו בצחיחה, הרבה פעמים בתודעתנו נלקחים המים כמובן מאילו. כמו אדם בריא אשר אינו מתעכב להוקיר תודה על בריאותו, ומבחין בה רק בהעדרה כאשר מחלה מופיעה, כך גם המים אשר מחיים את כולנו ומרווים צימאוננו- נשארים פשוטים וברורים לנו. נוכחות המים בנפש, מפעלם בא לידי ביטוי בפשטות, במחוות קטנות ויומיומיות.

מים_נעמה_פשטות

10. צרכים – אחד הדברים המעניינים לגבי ההיבטים הנפשיים של המים הוא הקושי להיות במקום בו מתעוררים צרכים. למתבונן מן הצד (ואדרבא בחברה הישראלית העלולה לשפוט התנהגות דרך מושג ה"פראייר") לעיתים התנהגות המים תעורר תהיה. ביחסיהם עם הסביבה, למים מקום מזין, מחיה, מרווה צימאון. המים דואגים לכל הקיום סביבם- אך הם כשלעצמם, לא זקוקים לכלום. לא תובעים לעצמם דבר. המקום המרווה הזה, לתפיסתי, סגולתם ועוצמתם של המים, נובע גם מחולשה. המים לא מסוגלים להיות במרכז, לא מסוגלים להיות מושא. מושא להתבוננות. מושא לתשומת לב. מושא לתשוקה. נוכחות דומיננטית של מים יכולה להתאפיין, בין השאר, בקושי גדול ליצור קשר עין. מבט יגרור מיד הסטת מבט. דיבור ישיר יגרור הסבת נושא, זרקור על צרכיהם יגרור, באלגנטיות של תנועה זורמת, להסבת את השיחה לצרכי האחר.  אם מנסים להבין את הקשר בין התנהגות זו לחומר מים, ניתן לחשוב על מי תהום. המעמקים, הנסתר. כאשר שורש נשמתו של אדם הוא ממקור כה עמוק, איך לא יחווה כל התבוננות עליו כפלישה לאינטימיות? ניתן גם לחשוב על מבנה המים, על הזרימה. מה ששומר על לכידות המים ועל עוצמתם, הוא הזרימה שלהם. כאשר ננסה "לתפוס" מים הם יישפכו ויתפזרו. כאשר ננסה לקבע אותם- הם יעמדו ויהפכו עכורים. כאשר מנסים להתבונן בעיניו של אדם אשר פאזת המים דומיננטית בו, תתכן האפשרות שיחווה את המבט כאיום על עוצמתו, לכידותו, גבולותיו. המקום המזין, מעבר לחיוניותו,  גם משרת למים צורך קמאי, להישאר נחבאים ולא לאבד את זהותם הדיפוזית ממילא.

מים_נעמה_צרכים

איבר הכליות – הכתבים העתיקים מציינים ביטויים שונים בעולם המגלמים את חמש הפאזות. הביטויים מתייחסים לאקלימים, לעונות, לכיוונים, לטעמים, לרגשות, לאיברי גוף וכן הלאה. פאזת המים מקושרת לעונת החורף, לשעות הלילה, לקור, לטעם המלוח, לצבע השחור, לפחד. בגוף מתבטאת אנרגיה זו בחוש השמיעה באיברי הכליות ושלפוחית השתן, בשיער, בשיניים, בעצמות ובמח העצם, באזור הברכיים, הגב התחתון, באזניים ובשמיעה. הכליות נתפסות כשורש החיים, המקור לכל ה Yin (האלמנט הנקבי, הקריר, הרספטיבי)  וה Yang (האלמנט הזכרי, חמים, אקטיבי) בגוף. הן האחראיות לרצון הראשוני הבראשיתי לחיות. הכליות אוצרות בתוכן את ה Jing (התמציות החומריות של הגוף) וה Yuan (הקידוד הראשוני ביותר לתנועתיות הגוף). אנרגית הכליות הראשונית הולכת ומתכלה מרגע לידתינו (מעניין לחשוב על משמעת השם כליות בהקשר של כּלַיה- סוף), אך בעזרת אורח חיים בריא והרמוני עם הטבע ניתן לשמר את זמן ההתכלות ולהגיע לשיבה טובה מעיין "הכל חתום והרשות נתונה". כפי שנאמר קודם, אנרגיית הכליות היא הבראשיתית ביותר ביצור הנולד, ומהווה למעשה את "הקלפים איתם הגענו לעולם". אנרגיית כליות חלשה במיוחד יכולה להעיד על מחלה תורשתית או שמקורה בעוברות, או על מחלה כרונית ממושכת, על אורח חיים שוחק (שעות שינה מועטות, הרגלי תזונה מעמיסים, עבודה אינטנסיבית, ריבוי יחסי מין בגברים וריבוי לידות בנשים, סמים, אלכוהול וכן הלאה) או על חוויה קשה שעברה במהלך חיים. מצבים של טראומה או של פחד משתק, וגם מצבים של חרדה שקטה ומתמשכת (כגון חיים במדינה היושבת בשכונה מאתגרת…) עלולים להחליש את אנרגיית הכליות. כשם שהכליות דואליות בהיותן אחראיות על ה Yin וה Yang, כך זוכות הן גם לשלוט בשני רגשות- הפחד והאומץ. אנרגיית כליות חזקה ובריאה תאפשר לאדם רצון לחיות, להיות נוכח, לממש את עצמו וגם להעמיד צאצאים. אנרגית כליות חלשה שהוכנעה ע"י פחד ניתן לדמות למים המציפים אדם טובע, ומונעים ממנו את חייו. אנרגיית כליות חלשה עלולה להתבטא גם בקשיי פוריות או בכליה פיסית כגון דפורמציה של העצמות. לעיתים נשמעים סיפורים על אנשים אשר הלבין שערם בין לילה בעקבות מוות של אהוב, לעיתים עולה בשיחה הפתגם "חטפתי פיק ברכיים" או "חטפתי רגליים קרות" בהקשר של פחד משתק. חוכמות עתיקות אלו כולן מראות לנו את אשר ראו גם הסינים… בחלוקת הגוף לשכבות, נמצאות הכליות בשכבה הפנימית, העמוקה ביותר, ה Shao Yin (ה Yin הקטן) יחד עם הלב. הכליות והלב מקיימים יחסים של אש ומים, תקשורת והתכנסות, חום וקור, שמחה ופחד.  וכשם שצוין במאמר זה ובקודמו, המים משויכים למקור הבראשיתי והנסתר ביותר, כך נוכל להזכר גם באמרה התנ"כית "בוחן כליות ולב"…

נסכם בכך שערנות לנוכחותם של המים שבתוכנו וסביבנו, תזכיר לנו להיות באסירות תודה לשפע בתוכנו וסביבנו. להתנהג בכבוד של ייראת קודש לכוכב עליו אנו נמצאים ולגופנו-מקדשנו. נסיים בשירם של Everything but the girl שמזכיר את הדבר הפשוט ביותר – אנחנו עשויים mostly מים…

I step off the train
I'm walkin' down your street again
And pass your door
But you don't live there anymore
It's years since you've been there
And now you've disappeared somewhere
Like outer space
You've found some better place
And I miss you
Like the deserts miss the rain
And I miss you

בבליוגרפיה:
פוליטי, איל. רוח פנימית. תורת חמשת היסודות ברפואה הסינית. הוצאת המחבר. תל אביב, 1999.
רייספלד, סמדר. דארווין באיילון דרום. הוצאת כתר. ירושלים, 2007.
בן אלי, רן. נתיב למודעות במרחב. אלמנט המים. 2010. רשת.
אריאל, מאיר. "מים מתוקים".
אלמליח, רן. "על מה את חולמת" .
בנאי, אהוד. "עטוף ברחמים".

Rochat de la Vallee, Elisabth and Claude Larre.  the kidneys.   London: Monkey Press. 2001. print.
Harrmann, Christa Maria. The movement of life in the five elements. Centruer, Madrid. 1996.
Worsley, Professor J.r. Classical five elements acupuncture. Volume 3. J.r&J.b Worsley, U.s.a. 1998.
Everything but the girl. "Missing".

שרון בנרף, עורכת האתר. אמנית ויוצרת ShenNong Jewelry– תכשיטים בהשראת הרפואה הסינית.

לחלק א של המאמר
למתכוני חורף

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!