תזונה לאביב

מאת אייל שפרינגר

צפורני חתול, צולם על ידי רונן כהן מטפל בשיאצו ותזונה סינית מקרוביוטית.

"שלושת חודשי האביב נקראים נביעה החוצה והצגה לראווה. שמיים וארץ ביחד מייצרים חיים ו10,000 הדברים מופחים חיים…" (ספר הקיסר הצהוב, פרק 2)
האביב הינו זמן לחידוש הצמיחה בטבע ובאדם, על כן הוא קשור ברפואה הסינית לאיכות העץ ולרוח המבטאת צמיחה והתרחבות, וביטוי של החיים. הצמיחה והופעת החיים באביב, מעודדים את האדם לבטא תהליכים של פריצת דרך, גדילה, יכולת התחדשות ולבלוב.

הכבד (GAN) והאביב

מצב הגוף והנפש באביב קשור על פי הרפואה הסינית להשפעת הכבד על האיברים והרקמות הקשורים בו. הכבד הוא אחד האברים החיוניים ביותר לניקוי וחידוש הדם. תפקוד זה של הכבד משקף באופן יפה את תכונת ההתחדשות הקשורה ביסוד העץ. כאשר תנועת הדם בגוף חופשיה והדם מבצע את תפקידו בהזנת הרקמות ובניקויין, האדם יכול להשתתף בחגיגת האביב. גידיו ומפרקיו גמישים, ראייתו חדה, מחשבתו בהירה, והוא יכול לצאת ולממש את הרצונות אשר הבשילו בחשכת החורף.  האביב הוא הזמן להוציא לפועל תוכניות ולהשתמש במאגרי הכח וברעיונות אשר נצברו בחורף, זמן טוב להתחיל בשינוי רענן.

קשיים באביב

באביב ישנה חשיבות רבה לפעילות גופנית המשפרת את תנועת הדם, לשהייה בטבע, ולאכילת מזון המאפשר ניקוי הכבד. כאשר הרגלי החיים והתפריט מצויים בהרמוניה עם התנועה של האביב,  תקופה זו תעבור ללא הפרעות. אולם, אי הבנה של השינויים הנדרשים בעונה זו, היצמדות לתזונה העשירה, המחממת והכבדה של החורף, יחד עם חוסר בתנועה גופנית, יגרום לפער בין השינוי המתרחש בטבע למצבו הפנימי של האדם. האדם יחווה מחלות המערבות רקמות בעלות קשר לתנועה, ניקוי, התחדשות וצמיחה. מסיבה זו יש החווים באביב סימפטומים כגון אלרגיות, פריחה, דמע רב וגרד בעיניים (העיניים ע"פ הרפואה הסינית הן איבר החוש הקשור לכבד) ליחה, דלקות גרון, מתח בשרירים, והתקפי כעס בלתי מרוסן. אחת הדרכים למניעת מחלות אלו ולניצול נכון של ההתחדשות והצמיחה שהאביב מציע, היא התאמת התזונה למזג האוויר האביבי.

תזונת אביב, צבעים וטעמים

הצבע הירוק: אחת הדרכים לזיהוי מזונות אביביים היא צבעם הירוק. הצבע הירוק מסמן לנו כי המזון משפיע על הכבד. אולם, קשה לדעת על סמך הצבע בלבד מהו אופי ההשפעה של המזון. לשם כך קיימים הטעמים.
חמוץ: הטעם המרכזי של מזונות האביב. הטעם החמוץ מאפיין את פירות הבוסר התלויים על העצים והלימון המבשיל בעונה זו. הטעם החמוץ משמש למעשה לריסון תנועת ההתרחבות של איכות העץ האביבית, ועל ידי כך ריסון מחלות הנובעות מעודף "רוח" ויתר פעילות של איכות העץ (כעס, אלרגיות, כאבי ראש, מחלות נוירולוגיות). עם זאת הרפואה הסינית מזהירה מפני שימוש יתר בטעם זה, אשר עלול לשלול מהגוף את חווית האביב. תזונה אביבית נכונה מבוססת על שימוש מעודן בטעמים נוספים לוויסות התהליכים הסוערים המלווים עונה זו.
שימוש בטעם המתוק: מזונות בעלי טעם מתקתק טבעי אשר מייצגים את אלמנט האדמה, משמשים לויסות איכות העץ האביבית והמתפרצת בהתאם למודל חמשת השינויים. הסינים מתייחסים לטעם המתוק כמאט תהליכים וכמרכך את איכות העץ. הטעם המתוק, בניגוד לחמוץ, מווסת את תנועת העץ בנועם, ותומך באברי מערכת העיכול, אשר נימצאים בשיא חולשתם בעונה זו. שוש קירח(צמח מרפא) ותות עץ הם דוגמה למזונות אביביים בעלי טעם מתוק.
שימוש בטעם החריף:  הטעם החריף מדגיש ומעודד למעשה את התנועה המתרחבת של האביב. משתמשים בטעם החריף במידה והאיכות של העץ איננה מתבטאת מספיק אצל המטופל. מצבים של חוסר בביטוי של תנועת העץ עלולים להיות דיכאון, הצטברויות ליחה, ועייפות. חזרת וג'ינג'ר הם דוגמה למזונות חריפים הממריצים את הכבד באביב.
שימוש בטעם המר: השימוש בטעמים מרים מקובל מאוד ברפואת הצמחים לטיפול בכבד. הטעם המר נחשב לטעם מנקז אשר כיוונו כלפי מטה, והוא משמש לטיפול במצבים של עודפי חום וליחה. עם זאת רצוי להימנע משימוש רב בטעם המר באביב, ולהשתמש בו רק במצבים קיצוניים, כאשר תנועת הרוח של האביב והכבד לובשת ביטויים קליניים קיצוניים של חום ולחות (פריחות עזות, סינוסיטיס קשה, "קלקולי קיבה", מיגרנות עזות וכו'). לענה וסלרי הם דוגמאות למזונות אביביים מרים בעלי השפעה מנקזת.
קרירות וחמימות-איכויות נוספות המאפיינות מזון ברפואה הסינית קשורות ברמת ה"חום" של המזון. באביב, עונה סוערת ממילא, נשתמש באיכויות מתונות של חמימות וקרירות. החמימות תומכת בתנועת הצמיחה והלבלוב של האביב. תבלין חמים לדוגמה הוא השומר. למזנות קרירים יש השפעה מווסתת ומרסנת את איכות העץ משום שהקרירות מאפיינת את המתכת, השולטת על העץ על פי מודל  חמשת השינויים. לנענע לדוגמה יש איכות קרירה ואיכות אביבית.

תזונת אביב, מזונות ותבלינים

אכילה בסגנון רפואי מסורתי דורשת רגישות ובחינה עצמית יומיומית. מזונות האביב למשל, משפיעים כולם על הכבד, אך לא באותו האופן. הסועד נדרש לבחון את מצבו הגופני והנפשי, ולשאול עצמו "מה מצבי היום? למה אני זקוק היום כדי לטפח את איכות העץ כראוי?" תהליך הבחירה במזונות השונים דורש הכרות מתמשכת עימם, לאורך מספר אביבים, והתאמתם על פי טעמיהם ואיכויותיהם למצב האישי המשתנה מיום ליום. נקודה זו ייחודית לגישה התזונתית המסורתית, בכך שאיננה מספקת מענה מוחלט לשאלה "מה לאכול לארוחת הבוקר", אלא מזמינה את הסועד לבניית איזון דינמי המתחשב במצבו האישי, ובשינויי מזג האויר היומיומיים. מסיבה זו אין לראות ברשימה שלהלן "רשימת מכולת" של מזונות "נכונים" אלא מאגר של חומרי גלם אשר יש ללמוד את טעמיו ואיכויותיו לאורך זמן, וממנו צריך לבחור בחוכמה.

דגנים (אחרי השרייה, ואף הנבטה): כמותם נמוכה (כ35% מנפח המנה), שבולת שועל, חיטה, כוסמין, שיפון, ושעורה, מעט מאוד לחם, מחיטה או כוסמין טרום נבוטים.
קטניות (אחרי השרייה ואף הנבטה): כמותם משתנה בין מצבי יובש של הסועד (כ5%) ומצבי לחות (20%): מש, אפונה ירוקה יבשה, טמפה.
ירקות: לפחות כ50% מנפח המנה: נבטים, ירקות גבעוליים הגדלים בעונה, תרמילי אפונה, תרמילי שעועית, תרמילי פול, אפונה ירוקה, סלרי,אנדיב, בצל ירוק, כרישה, עירית, ברוקולי, ארטישוק, אספרגוס, כרוב, כרוב סיני, שומר, חסה,מנגולד, תרד, רוקט, רשד, גרגיר נחלים, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר,פטריות שיטאקי ופטריות נוספות מסוגים שונים. בנוסף לירוקים יש לאכול ירקות שורש המבשילים בעונה ומנקים את הכבד כמו צנוניות, דייקון וצנון לצד ירקות שורש מזינים יותר כמו גזר, וסלק.
שמנים: כמות פחותה בתזונה (כ5%), אם כי יש לאכול מהם בכל ארוחה, ולהגביר את מינונם במצבי יובש: טחינה מסומסום מלא נבוט, זרעי דלעת וחמניה מונבטים, שקד ירוק, שקדים מושרים במים.
אצות: קצת בכל מנה: וואקמה, אצות מים מתוקים כמו ספירולינה, כלורלה ואצה כחולה ירוקה.
פירות: בהתאם למצב הרפואי כ1-3 ליום: תות עץ, תות שדה, שסק, תפוחים חמוצים, לימון ושזיף.
תבלינים בעלי השפעה על הכבד: כורכום, ג'ינג'ר, חזרת, כוסברה, זרעי שומר, כוכבי אניס, יאנסון, נענע, מליסה ורוזמרין.
בעונה זו צמחי הבר של ישראל מביאים גוון ירוק אל השדות. השימוש בצמחי בר בבישול הביתי מביא לצלחתנו איכות פראית והכי אורגנית שיש. השימוש בצמחים אלו עולה בקנה אחד עם התזונה הסינית: הם בדיוק בעונה, טריים, רעננים, ועוזרים לגוף להתמודד עם אותם מצבים השכיחים באביב (חסימה באנרגיית הכבד, אלרגיות, חסימות של ליחה וכד'). צמחים זמינים וידועים המופיעם בשלבים השונים של האביב: סרפד, אספרג החורש, גרגר הנחלים, גדילן, כתמה עבת שורש, עכוב, חוביזה, כוכבית, בקיה ושומר בר. את צמחי הבר הללו ניתן להוסיף לסלטים מרקים ולתבשילי דגנים וירקות.
חלבון מהחי: בעיקרון בעונה זו מצמצמים את השימוש בחלבון מהחי, ומשתמשים בו רק במצבי חוסר של דם הכבד. במידה ויש צורך בחלבון מהחי לשם תמיכה בדם הכבד, ניתן להשתמש בכבד בקר או עוף, מעט דגים, או מרקים המבוססים על ציר המכיל גידי בעלי חיים.

את המזון יש לבשל בקלילות ולהפחית מזמן הבישול ככל שנתקדם לקראת הקיץ. שיטות הבישול העיקריות הן אידוי, הקפצה במים, הקפצה בשמן, אוחיטשי (טבילת הירק במים רותחים), כבישה קצרה של ירקות, מעט אידוי, סלט, ומיצי ירקות בימי האביב החמים.
חשוב לציין כי תזונת האביב איננה חייבת להתבסס על מזונות אלו בלבד, אולם יש לתת עדיפות למזונות הללו, ולבחור בחוכמה את המרכיבים והטעמים השונים.

נכתב ע"י אייל שפרינגר, מייסד המרכז לרפואה מסורתית.

לעיון נוסף:
מתכוני אביב
העץ היבש, טיפול במצבי חוסר YIN של הכבד באמצעות תזונה וצמחי מרפא
חמשת הטעמים ברפואה הסינית על פי קלאסיקת הPI WEI LUN
עקרונות טיפול ברפואות מסורתיות

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!