עצמות של דרקון

סיכום הרצאה אודות אוסתיאופרוזיס בראייה סינית

מאת צוות האתר

מי הם ששת האיברים המיוחדים? מה היא חשיבותה של התנועה המכנסת? ולמה אנחנו אוהבים את הצבע השחור? (חוץ מזה שהוא מרזה…) מאמר זה הינו סיכום הרצאתו של אייל שפרינגר  מכנס "בריאות העצם ומניעת אוסתיאופרוזיס", אשר התקיים באוקטובר 2013. המאמר יסקור דרכים שונות להתבוננות על המחלה, ויגע באורחות החיים הנהוגים במזרח לשמירה על תקינות הגוף, והעצמות הבונות אותו…

חומר הגלם-JING

אחד המושגים המרכזיים ברפואה הסינית הוא ה Jing. ה Jing הוא ה'תמצית', החומר הבונה אותנו, הפוטנציאל שלנו להיות בריאים, פוריים וחיוניים. ה Jing שקיבלנו הוא תולדה של נתוני ההורים שלנו, אופי האיחוד ביניהם, של תקופת נשיאתנו ברחם, ושל אופן גידולנו בשנים הראשונות לחיינו (על כל המשתמע מכך- הזנה, תנועה ותרגול גופני, תמיכה רגשית, טיפול תרופתי וכן הלאה).
"…אימי העניקה לי מבנה גוף חסון ומעולם לא התעמרו בי בצעירותי, ולכן סיכויי להחלים היו טובים יותר מאשר סיכוייהם של סוסים אחרים שעבדו בפרך עוד בטרם הגיע גופם לשיא כוחו. במהלך החורף רגלי התחזקו במידה כזאת שהתחלתי להרגיש שוב צעיר".(הסייח השחור, א.סואל, הוצאת מודן)

הצנרת-ששת האברים המיוחדים

בגוף האדם, נאצר ומתבטא ה Jing דרך שישה 'איברים' המכונים 'ששת איברים המיוחדים'. (ההגדרה 'איבר' היא הגדרה מערבית בהקשר הזה, אך המקבילה הסינית לה לעיתים קרובות מדברת על תפקוד ולא על איבר ממשי). את השישיה מרכיבים:
ה Mai– מערכת המרידיאנים וערוצי התנועה השונים, אשר מווסתת ומאפשרת את זרימת החומרים השונים בגוף וביניהם הJING.
הרחם– אשר למעשה מתפקדת כ'נשאית' של Jing, באשר היא מכילה בתוכה את הרך הנולד, מזינה אותו ומעבירה לו את ירושותיו מהוריו.
כיס המרה–  בראייה הסינית לכיס המרה תפקיד חשוב בתנועת האדם אל עבר ייעודו. תפקודיו המערביים- עיבוד שומנים וספיגת מינרלים, משליכים על רבות ממערכות גופנו, כגון מערכת החיסון, מערכת הרבייה, מערכת העצבים, חוסן העצמות וכן הלאה. ברפואה הסינית כיס המרה קשור בהזנת המוח ובדיוק פעולת מערכות הגוף כולן.
המוח– איבר נוסף המוזן על ידי הJING. המוח אחראי לפעולת החושים התקינה.
מוח העצם– מנקודת מבט רפואית מערבית, מוח העצם אחראי ליצירת תאי דם חדשים. ברפואה הסינית מוח העצם מזין את העצם, אחראי ליציבות וחוזק העצמות, ובריאותו קשורה קשר הדוק לבריאות המוח.
העצם– העצם מהווה את המסגרת עליה נבנה הגוף. מבנה השלד חושף את היכולות והעוצמות המולדות השונות בין אדם לאדם. שלד חזק מסייע לאדם לממש את ייעודו האישי.

ניתן למעשה להתבונן על ה Jing כעל התשתית המאפשרת לנו לממש את הפוטנציאל האישי שלנו, ועל ששת האיברים המיוחדים כאמצעי להביא את הJING לידי ביטוי. כאשר הJING חזק, ומתבטא היטב דרך האיברים המיוחדים, נוכל לצעוד בדרך אשר נועדה לנו, ללכת ב Dao.  כאשר נתוני הפתיחה שלנו טובים, אנו בריאים ויש ביכולתנו למצוא ולהביא את דרכנו לידי הגשמה. אדם בעל גוף חלש ורפה, אשר ששת איבריו החיוניים, ובכללם העצם, אינם מפותחים, יימצא את החיים מאתגרים יותר, ויהיה עסוק יותר בהשרדות, מאשר בחיפוש, בייעוד ובהגשמה.

תנועה נכונה ככלי להזנת הJING

כאשר ניגשים לטפל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתבוננות ולשימוש בתזונה וצמחים. הדרך השגורה יותר היא הדרך המתבוננת על מחלה באופן כמותי. גישה טיפולית שכזו, מתייחסת למחלות כמו אוסתיאופורוזיס כמחלות של מחסור (למשל בויטמין D, בסידן, או ברפואה הסינית- בJING) . כאשר מגדירים מחלה כמצב של מחסור, אמצעי הטיפול יהיו מבוססים על מילוי החוסרים, באמצעות בחירת המזונות והצמחים הממלאים חוסרים אלו. הגישה הכמותית הרואה מחלות כמצבי חוסר או עודף, משותפת לרפואה הסינית ולרפואה המערבית, למרות שאמצעי הטיפול לתיקון החוסר יהיו שונים. הדרך השניה אותה הציג אייל בהרצאה, מאפיינת בעיקר את הרפואות המסורתיות, והיא הדרך המתבוננת על דינמיקה של תנועה, ומנסה לאבחן איפה ממוקם הקושי בדינמיקה הזו.

על פי הגישה המסורתית המתייחסת לתנועה, החיים הינם מחזוריות של תנועה מהפנים החוצה ומן החוץ פנימה. התנועה מן מן הפנים החוצה היא התנועה מהמים אל האש- תנועה של התרחבות, אשר עושה שימוש במשאבים הטמונים בגוף לצורך השגת מטרות שונות. ניתן לראות את התנועה הזו בעולם הטבע במעבר מן החורף לקיץ, מן היום ללילה, מן הינקות לבגרות- וכן הלאה. התנועה המכנסת היא תנועה מן האש אל המים. ניתן לראות אותה במעבר מן הקיץ, דרך השלכת הסתווית, אל החורף, מן היום אל הלילה, מן הבגרות אל הזקנה, וכן הלאה. התנועה המכנסת מסייעת לשימור משאבים. בחיים המודרניים כיום, התנועה הזו כלפי חוץ זוכה למשקל הרבה יותר דומיננטי מן התנועה ההופכית לה: התנועה המכנסת. ביטוי להעדפה זו מתבטא בפעלתנות רבה, שימוש בחומרים ממריצים אשר העיקריים שבהם הם הקפאין והסוכר, שימוש רב בכלי רכב, ויתור על שעות שינה ואיחור בשעת השינה.

מחלה עמוקה, יכולה להיות תולדה של דגש רב מדי על התנועה כלפי חוץ, על חשבון מחסור בתנועה המכנסת. לאורך זמן, כאשר אין איזון בין שתי התנועות, הגוף יותש וייפגע מן התנועה המופרזת כלפי חוץ, ללא איזון המתבטא בתנועה המכנסת. (כמובן שישנן גם פתולוגיות שהן תוצר של חוסר איזון לכיוון ההפוך…)

השחקנים המסייעים לתנועה המתכנסת והבונה

ישנם מספר איברים (או יותר נכון- תפקודים, כפי שהסברנו קודם), האחראים, על פי הרפואה הסינית, על תנועת ההורדה מטה:
הריאות– אשר תפקידן הוא 'דחיסה' של ה QI ונוזלי הגוף כלפי מטה, הופכות את ה Qi זמין לשאר האיברים ובמיוחד לעצמות ולכליות.
הקיבה– אשר מקבלת את המזון הנאכל ותפקידה להמשיך להניעו כלפי מטה אל המעיים.
כיס המרה– אשר על פי הרפואה הסינית כיוונו כלפי מטה, מאזן את התנועה העולה של הכבד, ומסייע להזנת הכליות, העצם, ומבחינה פיזיולוגית לספיגת שומנים וויטמינים מסיסי שומן.
המעיים ובעיקר המעי הגס– ממשיכים את התנועה כלפי מטה אשר התחילה בקיבה. למעי הגס במיוחד, תפקיד חיוני בספיגה, במיצוק הצואה, ובהפרשת הפסולת (מערבית- יש לו חשיבות בספיגתו של ויטמין k, החיוני כל כך לבריאות העצמות).
תנאי נוסף אשר הכרחי לתקינותה של התנועה המכנסת הוא ריקותו של הלב. הלב נימצא בשיא מעגל חמשת האלמנטים, ובו מתרחש המעבר מהתנועה העולה והמתרחבת אל התנועה המתכנסת. כאשר הלב 'ריק' מהאחזויות ומתשוקות קיצוניות, האש שלו מתונה, ובכך היא אינה מונעת, ואף מאפשרת, את ההתכנסות פנימה. (דוגמא יפה לכך ניתן לראות במקרים של אינסומניה, נדודי שינה, בהם אשר הלב פוגעת בתנועת ההתכנסות פנימה).
טיפול מוצלח הוא תמיד נגזרת של אבחנה מבדלת נכונה. כאשר אנו באים להתבונן במטופל הלוקה באוסתיאופרוזיס, או בכל מחלה עמוקה אחרת, יש לקחת בחשבון את האיברים האחראים על תנועת ההורדה ולברר, מי מהם מתקשה בתפקידו. בצורה שכזו, לא ניתן לכל מטופלי האוסטיאופורוזיס את אותו הטיפול המבוסס על הגדרת המחלה כמחלה הנובעת מחוסרים, אלא נוכל להתאים טיפול בצורה מדוייקת יותר למטופל, ולדפוס שהביא להופעת המחלה מלכתחילה. הבנת המודל הזה, יכולה להסביר גם מדוע במרבית מצבי האוסתיאופורוזיס, תיסוף בויטמין D ובסידן בלבד איננו מביא לשיפור משמעותי.

מזונות וצמחי הJING

מזונות התורמים להזנת ה Jing על פי הרפואה הסינית, הם המזונות בהם עולם הטבע השקיע את מיטב משאביו, את הJING שלו כדי לייצרם. על כן מזונות הJING יהיו מזונות דחוסים, המגיעים מעומק הים או האדמה, או מעומק רקמת בעל החיים או הצמח. מזונות אלו יהיו כהים עד שחורים. נביא כאן מספר דוגמאות למזונות כאלו בתרבות הסינית, וזאת הזדמנות טובה לחזור ולציין את חשיבותה של האבחנה המבדלת כאשר ניגשים לבניית התפריט…  העשרת התפריט במזונות JING בלבד יכולה להכביד על מערכת העיכול וכלל לא להשיג את המטרה של הזנת העצם. יש להשתמש ברשימה זו כמקור השראה לאחר טיפול בדפוס התנועה העומד בבסיס המחלה!

מזונות בעלי צבע כהה– הצבע הכהה מאפיין את איכות המים, וניתן להבין את הקשר שלו לחיזוק המעמקים, בהיותו הצבע היחיד אשר כולא את קרני האור אך לא פולט אותן חזרה. דוגמא נפוצה היא שימוש בקטניות שחורות בכלל ושעועית שחורה קטנה בפרט, כמזון בסיס במטבח הסיני היומיומי. שימוש נפוץ נוסף הוא בשומשום שחור. הסינים מתייחסים אליו כאל מזון משמר נעורים- אך התנאי לשימוש בו הוא ע"י אידוי וייבוש תשע פעמים, אחרת הוא דווקא נתפס כמזון הפוגע בשיער ובעצמות. (פרקטיקה זו מצביע כנראה על כך שהסינים הכירו את השפעתה של החומצה הפיטית הנמצאת בקליפת השומשום, ועלולה לפגוע בספיגת המינרלים בגוף).

HEI_DOU

מזונות מרוכזים– כגון זרעים שמנים, שורשים (יש לציין שהויטמין החיוני k2 נמצא בקליפתם של השורשים).
טעמים– שימוש בטעם המלוח כטעם מכנס, מייצב  ומרמז על נוכחות מינרלים במזון, ומאפיין את אלמנט המים. שימוש בטעם המר בתור הטעם המכוון את התנועה כלפי מטה.
מזון מן החי– הסינים נוהגים לצרוך חלבון מן החי לכל אורך היום, אך בכמויות מאוד מאוד קטנות. מן המזונות המככבים בתפריט הסיני נמצא מזונות מן הים (העשירים במינרלים, בסידן ובויטמין D). הסינים נוהגים לאכול את החיה בכללותה, לרבות איברים פנימיים, עצמות וכן הלאה, כך הם זוכים במגוון מינרלים וויטמינים רחב יותר מאכילת בעל החיים וביחס טוב יותר של חלבון/מינרלים ביחס לתזונה בשרית מערבית המבוססת בעיקר על בשר שריר. רוב המזונות מבושלים בציר עצמות (העשיר בסידן ובקולגן). 'צמח' מרפא נפוץ, בהקשר הזה, הוא ה bie jia- שריון של צב מים. השריון, המגיע מחיית מים, עשיר במינרלים, ונתפס כמעשיר וכמעניק את ה'חוסן לסחוב', וכחומר מרפא היעיל במיוחד לחיזוק עמוד השדרה בהקבלה לצב הסוחב את ביתו על גבו.
שימוש בפטריות– עשירות בויטמין k2.
שימוש במזון כבוש– המזון הכבוש הינו בעל איכות מכווצת, מחזק את הקיבה והמעי הגס, איברים בעלי תנועה יורדת, ובעל חשיבות רבה בשיפור מצבה של פלורת המעי ובספיגה וייצור ויטמינים מן המזון.
מזונות ג'לטיניים– גם הם מן החי (ולא בטוח שתרצו שנרחיב כאן על מקורם הספציפי…)

מנת_דג

תרבות של תנועה– בתרבות הסינית חשיבות גדולה לתנועתיות, ולכיבוד מחזוריות הטבע. אורח החיים המשמר את הבריאות, קשור להתאמת התנועה למחזוריות הטבע. נוכל לראות זאת בתרגולי  צ'י קונג לשטיפת מח העצם, עם הזריחה, המורכבים מתנועה ומדמיון מכוון, בהתייחסות בכבוד לשנת הלילה בעיתַה ולעונות השנה (בסתיו מתכנסים ובאביב מפזזים…) וכן הלאה.  הסינים מרבים בעיסוקים הכרוכים בפעילות גופנית המחזקת את העצמות דוגמת טיולים בשמורות טבע הפזורות במדינה ואף ריקודי שורות עם רדת הערב.

נסיים במתכון מסורתי של הנזירים מהר Hua Shan.  לפורמולה הנ"ל ייחסו הנזירים סגולות של חיזוק עצמות, השחרת השיער ושיפור הראייה…

רכיבים:
Chao Hei Dou (שעועית שחורה קלויה) 500 ג"ר
Sheng Di Huang (רהמניה לא מעובדת) 100 ג"ר
Shu Di Huang (רהמניה מעובדת) 100 ג"ר
Zhi Shou Wu (שורש פוליגונום מעובד) 100 ג"ר
חומץ אורז ישן שחור 500 מ"ל

אופן ההכנה:
משרים את כל המרכיבים בחומץ ישן לשבועיים.
אוכלים כל יום 2 כפות מתבשיל השעועית הנ"ל.

ההרצאה הועברה ע"י אייל שפרינגר, מייסד המרכז לרפואה מסורתית, מנחה קורס המטפלים לתזונה סינית מקרוביוטית, בכנס "בריאות העצם ומניעת אוסתיאופרוזיס" אשר התקיים ביוזמתו של יוסי שבח, באוקטובר 2013. זהו סיכום של צוות האתר את ההרצאה.

לעיון נוסף:
מתכון ציר עצמות
מתכון ירקות כבושים במלח
טיפול בכאב ובבעיות שריר ושלד במרכז לרפואה מסורתית על פי שיטת TEF

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!