גשם בעיתו- כמה עצב בא איתו… על תחליפי חלב אם ברפואות המסורתיות – חלק א'

מאת שרון בנרף

את עומדת להביא עולל חדש לעולם ומדמיינת איך תעשי את הכי טוב בשבילו… תתכרבלי איתו, תניקי אותו, תשירי לו, תרקדי איתו ותעבירי איתו שעות רבות בשכיבה על הדשא ובהייה בעננים… אבל אז, מגיעה המציאות… החלב לא יוצא, בקושי גם נשאב, והגוזל שלך, שבסה"כ נמצא שעות ספורות בעולם הזה, מתחיל לאכול אבקה שיוצרה במעבדה… נשמע מוכר? לרבות מאיתנו…
השינוי המבורך בחיי, והפער הגדול בין הפנטזיה למציאות, ובין מה שמספרים לנו למה שמצניעים… שלחו אותי לחקור את הפתרונות אשר נמצאו בחוכמות הקדומות, כאשר הנקה לא התאפשרה, או לפחות לא התאפשרה במלואה…

האם כל אחת יכולה להניק?

ידוע לכל כי חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור תינוק. ראשית, זוהי כוונת המשורר… כחלק ממשפחת היונקים, אנו מיועדים (מיועדות…) להניק את צאצאינו. שנית, ההנקה יוצרת קרבה בין האם לתינוק, וישנה זיקה בין ההורמון אוקסיטוצין (המכונה גם 'הורמון האהבה' -דואג לבסס את הקשר הרגשי בין האם לתינוק) להורמון פרולקטין האחראי על הפרשת החלב- כלומר הם מעצימים זה את זה. רכיבים בחלב האם, עוזרים לסייע בפיתוחה של מערכת החיסון אצל התינוק, ובשגשוגה של פלורת חיידקים תקינה במעי התינוק. על ידי כך, יורד הסיכוי למחלות חיסוניות רבות כגון אלרגיה, בעיות במערכת הנשימה, בעיות עור וכן הלאה.

אך מה ניתן לעשות, כאשר מסיבה כזו או אחרת, האם אינה יכולה להניק את תינוקה? מה קורה כאשר האם עברה לידה מורכבת או נכנסה בעקבותיה לסכנה חלילה? כאשר האם נמצאת בחוסרים תזונתיים חריפים, או בתת תפקוד של בלוטת התריס (היפותירואיד) ואינה מייצרת חלב? כאשר האם שקעה בדיכאון עמוק ועליה לגייס את כל כוחותיה כדי לצאת ממנו? או כל סיבה אחרת שמונעת ממנה להניק את תינוקה…

אקסיומות כגון "כל אחת יכולה להניק" ו- (תוכל להניק) "גם אם אינה אוכלת מושלם" אינן נתמכות ע"י התיעוד ההיסטורי1 . ציור תפילה מיפן משנת 1885 מראה אם המתפללת לתנובת חלב מַספקת להאכיל את תינוקה, ואת תפילתה נענית וחלב שופע ממנה לקערה. תיעודים נוספים בספרות הרפואית העתיקה, ממקורות שונים ומתרבויות שונות, שופעים בהסברים והמלצות לתנובת חלב מעטה ולקשיי הנקה. לו הנקה היתה עסק קל משחר ההיסטוריה, לא היה צורך בתפילות ובהמלצות רפואיות. במקורות אחרים וחדשניים יותר, מחקרים הצביעו על קשר בין תנובת חלב של אמהות, לכמות הגשמים באותה עת2 (ומכאן- כמות המזון שהיתה זמינה לאמהות באותה עת).

הדאגה האם כמות החלב הנוצר אצל האם מַספקת לתינוק, אינה רק סוגיה של העת הזו, בה נוכחות חבַרות בעלות אינטרסים כלכליים המייצרות פורמולות תמ"ל3 , אלא קיימת ומתועדת עוד בעת העתיקה4. עמים שונים השתמשו במזונות שונים להגביר תפוקת חלב- כגון אבקת שלשולים (תולעי אדמה) בהודו, מרקי דגים בסין וביפן, חליטות צמחים שונות, מרק עוף נחשב כמעודד תנובת חלב במספר מקומות שונים בעולם. החוקר ווסטון פרייס, עליו נרחיב בהמשך, מצא שהמזונות אשר חזרו על עצמם במספר תרבויות, והיו מתועדים כמגבירי חלב אם, היו מזונות המבוססים חלבון מן החי, ולעיתים מרקי דגנים.
להזנת התינוק בחודשיו הראשונים, ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומשרד הבריאות הישראלי, ממליצים על סדר העדיפויות הבא5:

1. חלב אם בהנקה
2. חלב אם שאוב
3. חלב אם של אישה בריאה אחרת
4. תמ"ל- תרכובת מזון לתינוקות

סדרת מאמרים זו, מתייחסת לסעיף הרביעי וסוקרת מה הוצע לתינוקות בתרבויות שונות, בהעדר חלב אם. נציין כי בכל התרבויות המסורתיות, החלופה הראשונית כמובן היתה לקחת את התינוק למיינקת, או ליולדת אחרת שתניק אותו. המזונות אשר יוצגו במאמר באו לידי שימוש לרוב כאשר שתי האפשרויות הנ"ל לא היו רלוונטיות. לאחר שנפרט את הרכיבים, ננסה לנתח את איכות המזונות, ולעמוד על הדומה והשונה ביניהם. הידע למאמרים נאסף משיחות עם משפחות וחברים בארץ מעליות שונות, שיחות עם קולגות מתחומי טיפול ומחקר שונים וספרות מקצועית.

מסע בזמן… סוריה וארץ ישראל: המטרנה של רבי חיים ויטאל זצ"ל6

רבי חיים ויטאל זצ"ל, חי ופעל בארץ ישראל ובסוריה, בשנים 1542-1620. הוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים של העיר צפת, ולתלמידו החכם של האר"י ז"ל. בספרו 'פנקס המרשמים' (המכונה גם 'רפואה מעשית לרבי חיים ויטאל') הוא מתאר מתכון לרביכה הניתנת לתינוקות, אשר יונקים משדי אמם ומקיאים. המתכון כנראה נועד להשלים את החוסרים אשר יצרו ההקאות. המתכון:
מטגנים 2-3 שיני שום בקליפתם על מחבת עם שמן שומשום, עד להשחמה- ולאחר מכן מוציאים את השום.
מוסיפים לתבשיל כוס יין
מוסיפים לתבשיל דבש דבורים
מוסיפים לתבשיל סולת דקה מנופה
מוסיפים לתבשיל שקדים מקולפים טחונים דק (קמח שקדים למעשה)
מייצרים רביכה קלה ורכה, לא מוצקה, כדי שלתינוק יהיה קל לשתות.
מאכילים את התינוק במנות קטנות.
לאחר שלושה ימים יש לזרוק את הרביכה ולעשות חדשה.
ניתוח איכותי: במבט ראשון המשקה נראה מאוד קיצוני- הוא מכיל חומרים האסורים לתינוקות (ואנו ממליצים לכבד אזהרות אלו) כגון שום, דבש ויין, חומרים מאוד מחממים ויאנגים. אך יש לשים לב, כי תהליך הבישול עוקר מן החומרים את קיצוניותם- פוגע בחיידקים הנמצאים בדבש, מאדה את האלכוהול וממתן את חריפות השום. נותרנו עם החלק המועיל של רכיבים אלו- היותם מחממים ומחטאים. חומרים חמים אלו מאוזנים ע"י חומרים יינים מתוקים ובונים– החיטה והשקדים. מתקבלת פורמולה מאוזנת* מבחינת בנייה, חימום והנעה.

עולי רוסיה וחבר העמים: קפיר

שיחות עם עולי רוסיה וחבר העמים מעלות כי תינוקות אשר לא ינקו, שתו קפיר– מעיין יוגורט המכיל חיידקים פרוביוטיים.
ניתוח איכותי: החלב הנו חומר ייני בונה, תהליך ההתססה עם פתיתי הקפיר יוצר חום. גם כאן מתקבלת מנה בונה וחמימה, אשר מיטיבה עם פלורת חיידקי המעי של התינוק, ומשפיעה על שכבת ה Yang Ming המקושרת לקיבה ולמעי הגס ותפקידה ביצירת שפע צ'י ודם.

עולי מרוקו ולוב: שקדים, חלב בקר, חלמון ביצה

שיחות עם עולי צפון אפריקה מעלות כי תינוקות אשר לא ינקו, שתו חלב בקר מבושל במים (50:50) או תבשיל משקדים טחונים. בנוסף, נהגו לתת לתינוקות חלמון ביצה מבושל, בטעימות קטנות מכפית. ניתוח איכותי: גם כאן אנו רואים מזונות העשירים בחלבון ובשומן, והרכב יומי היוצר בנייה וחמימות.

עולי בולגריה: יוגורט בקר ממותק

שיחות עם עולי בולגריה מעלות כי תינוקות אשר לא ינקו, קיבלו יוגורט בקר תוצרת בית, מדולל במים וממותק מעט בסוכר. ניתוח איכותי: גם כאן ישנה מנה יינית בונה, אולי מעט יותר יינית מקודמותיה, אשר מאוזנת מעד ע"י תהליך ההתססה המחמם.

הודו: אשווגנדה קשיר פאקה (חלב מבושל עם ויתניה)

במסורת ההודית נוהגים לבשל את המתכון הבא:
10 גרם אשווגנדה
80 גרם חלב בקר אורגני
320 גרם מים
לבשל עד שכל המים מתאדים.
לסנן ולשתות.

ניתוח איכותי: צמח האשוונגדה נחשב לצמח חמים, שומני ובונה. נהוג לתת אותן במצבי רזון וחולשה, והוא נתפס כמסייע להרגשת חיוניות ולבניית מסה. יחד עם החלב אנו מקבלים כאן שוב מנה חמימה ובונה. נציין כי הפורמולה המתקבלת היא בעלת טעם מריר, טעם אשר נחשב לפי התפיסות הסינית והמקרוביוטית כטעם מנקז, מרוקן, ועל כן פחות מומלץ לילדים, אלא יותר לשימוש במצבי עודף.
כאשר התינוק גדל מעט, נהוג לתת לו דייסת סולת מבושלת במעט גהי עם קמצוץ זעפרן.

הערה לגבי חלב:  כפי שניתן לראות, עמים רבים השתמשו בחלב ובמוצריו כבסיס למזון בתחילת דרכו. נציין כי החלב ואופן גידול החיה, שונים בהרבה כיום מכפי שהיו בעבר. שיטת הגידול המסחרית כיום לוקה בהרבה עוולות מוסריות, לתפיסתי, בשם "ייעול פס הייצור" ו "מיקסום הרווחים". בנוסף לכך, החלב היום רווי בחומרים התערבותיים רבים וביניהם אנטיביוטיקה, הורמונים ועוד… בנוסף, חלב נחשב כמזון מלחלח וכבד, בתקופה בה מערכת העיכול עוד חלשה ונבנית. לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהצורך בחלבון ושומן לתינוקות בתחילת דרכם. אני ממליצה מאוד לקרוא את המאמר שאלת החלב הבוחן את סוגיית החלב כמזון, על יתרונותיו וחסרונותיו, בצורה מעמיקה.

סין : קונג'י- דייסת אורז7

 אמנם לא תחליף לחודשים הראשונים, אך במסורת הסינית נהוג לתת מגיל 3 חודשים דייסת קונג'י של אורז לבן עם חלמון ביצה. לאחר הסתגלות מוסיפים לקונג'י הזה ירק אחד, דוגמת גזר. בהמשך עוברים לקונג'י אורז לבן עם כבד עוף או כבד חזיר (שלא נדע…) .בגיל 6 חודשים נהוג לבשל מרק דגי מים מתוקים עם מעט ג'ינג'ר ובצל ירוק, בהמשך מרק בשר בקר עם ירקות ואטריות חיטה, ולאחר מכן מרק עם ציר מח עצם (מעצמות תרנגולת). השמנים המקובלים לשימוש: שומן עוף, שומן מביצים, חמאה/חמאה מזוככת. כאן כבר ניתן לראות כי התזונה נעשית בהדרגה יותר יאנגית וחמימה.

עד כה ניתן לסכם ולומר, כי המשותף לכל המזונות הנהוגים מתרבויות שונות8 , מבחינה מערבית- הנו ערכי שומן וחלבון גבוהים, המאפשרים גדילה לגוף והתפתחות למערכת העצבים, ומבחינה מסורתית- מזונות יינים- מתקתקים בונים ומלחלחים אך שומרים על האספקט היאנגי של חימום– וכך מתקבלת בגוף מעיין פקודה של "גדל! אך גם תנוע!"…

במאמרים הבאים בסדרה נכיר לעומק אסכולות תזונותיות עתיקות ממקומות שונים בעולם ונלמד מחכמתן בדבר הזנת התינוק…

* הכתוב כאן אינו תחליף לכל התוויה רפואית ולהמלצות משרד הבריאות!
המאמר הוא חלק מעבודת סיום במסגרת קורס התמחות בתזונה סינית מאקרוביוטית למטפלים.

שרון בנרף B.ed F.A. Dip.Ac.CH מטפלת ברפואה סינית עתיקה (דיקור, צמחי מרפא, תזונה סינית מקרוביוטית). יוצרת ShenNong Jewelry– תכשיטים בהשראת הרפואה הסינית. [email protected].

לעיון נוסף

חלק ב' של המאמר

חלק ג' של המאמר

מתכון דייסת קונג'י

הפניות ומראי מקום לסדרת המאמרים:

1. Fallon, Sally and Mary G. Enig (2001) successful breastfeeding and successful alternatives. Retrieved from http://www.westonaprice.org/childrens-health/successful-breastfeeding-and-successful-alternatives/
2. שם,שם.
3. מאמר מעניין לקריאה על אודות התפתחות התמ"ל במאות ה- 19 וה-20 : לוי, רן. עושים היסטוריה: כרוניקה של מזון שנוי במחלוקת- על תחליפי חלב לתינוקות
4. Fallon, Sally and Mary G. Enig (2001) successful breastfeeding and successful alternatives. Retrieved from http://www.westonaprice.org/childrens-health/successful-breastfeeding-and-successful-alternatives/
5. הנקה. (דצמבר2015). בתוך ויקיפדיה- האנציקלופדיה החופשית. אוחזר מתוך https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94
6. מבוסס על שיחה עם מר אברהם דהאן, חוקר ועורך תלמוד הצמחים
7. …מבוסס על ראיונות שקיים אסף פאיט, מטפל ברפואה סינית, איורודה ומקרוביוטיקה, עם סבתות סיניות
8. תודה לקולגות על הסיוע באיסוף החומר: ניר אברהם– הרבליסט קליני ורוקח צמחי מרפא, דיאנה בוטבה גארטנר– מעבירה סדנאות תזונה, בוגרת לימודי איורוודה ותזונה סינית מקרוביוטית, פרץ גן– אגרונום ומנהל על-עלים, אברהם דהאן– חוקר ועורך 'תלמוד הצמחים', עדי יותם– יועצת הנקה, רויטל כרם– מטפלת ברפואה סינית, ותלמידה בקורס התזונה למטפלים גליה עזרן– מטפלת ומרצה לאיורוודה, בוגרת קורס התזונה למטפלים אסף פאיט– מטפל ברפואה סינית, איורוודה ומקרוביוטיקה, בוגר קורס התזונה למטפלים, אייל שפרינגר– מטפל  🙂 ברפואה סינית ובתזונה סינית מקרוביוטית, מייסד המרכז לרפואה מסורתית. וכמובן- משפחה וחברים
9. Fallon Morell, Sally (2000). Weston A Price (DDS). Retrieved from http://www.westonaprice.org/health-topics/weston-a-price-dds/

10. Nienhiser, Jill C. (2000). About The Foundation. Retrieved from http://www.westonaprice.org/about-the-foundation/about-the-foundation/
11. Allbriton, J. (2010). Sacred Foods For Exceptionally Healthy Babies… And Parents, Too!. Retrieved from http://www.westonaprice.org/childrens-health/sacred-foods-for-exceptionally-healthy-babies-and-parents-too/
12. Allbriton Jen. (2005). Nourshing a growing baby. Retrieved from: The Weston Price Foundation web site.
13. The Weston Price foundation .(2001). Homemade baby formula. Retrieved from: http://www.westonaprice.org/childrens-health/formula-homemade-baby-formula/
14. Fallon Sally and G. Anig Mary (2001). Feeding Babies. Retrieved from: The Weston Price Foundation web site. From the book: Nourishing Traditions: The Cookbook that Challenges Politically Correct Nutrition and the Diet Dictocrats by Sally Fallon and Mary G. Enid, PhD. © 1999. All Rights Reserved. To order contact – See more at: http://www.westonaprice.org/childrens-health/feeding-babies/#sthash.NrcebClA.dpuf
15. Pitcford, P. Healing With Whole Foods: Asian Traditions and Modern Nutrition (p 245-259). Berkeley, California: North Atlantic Books
16. מיכאלוב, שרון. (2004). זרמים ותרבויות בהנקה במהלך ההיסטוריה. מתוך האתר Zap Doctors
17. M Matusiak. A Cultural Perspective Of The Feeding Habits. The Internet Journal of Nutrition and Wellness. 2004 Volume 2 Number 1. Retrieved from: Internet Scientific Publications.
18. מיכאלוב, שרון. (2004). זרמים ותרבויות בהנקה במהלך ההיסטוריה. מתוך האתר Zap Doctors

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!