בין המסורתי למודרני – על הסגולות הבריאותיות של תה ירוק

מאת ד"ר גיל ברזילאי PhD Dipl CM

 

קצת היסטוריה

קרוב לוודאי שאחרי המים, תה הוא המשקה שנצרך בתדירות הגבוהה ביותר ברחבי העולם. ידוע שמקור צמח התה כבר לפני 4000-5000 שנה אי שם בדרום מערב סין.

סגולותיו הבריאותיות הופיעו כבר בכתבים עתיקים, כמו ספר הצמחים הקלאסי שן נונג, ובימי שושלת טאנג (618-907 לספירה), תעשיית התה התפתחה במהירות כנראה בגלל ההבנה של יכולות הריפוי של התה. ספרים על תה פורסמו בתקופה זו, ביניהם ספר ה"קלאסיקה של התה" (Cha Jing), שנכתב על ידי Lu Yu (בשנת 780) אשר בעקבותיו עלתה הפופולריות שלו עד כדי כך שהממשלה הקיסרית החליטה להטיל מסים על תה ואלה בשלב מסוים, הסתכמו במאות מיליונים. 

המאטריה מדיקה, אשר הושלמה על ידי לי שי-ז'ן בשנת 1578 בשושלת מינג תיארה את התה כ"מריר, קר בטבעו, יעיל בהורדת חום פנימי עודף". מכאן ואילך, הלך התה והתפשט בעולם והיום, תה גדל ב-60 מדינות. המחקר להבנת הסגולות הרפואיות של התה החל בשנות ה-80 של המאה הקודמת וב-2012 ועד היום פורסמו למעלה מ-800 מחקרים לגבי תה בכל שנה!

במאמר זה נסקור את סגולות התה במסורת, נתמקד בתה הירוק, נתבונן איך הידע המודרני תומך/מוסיף/סותר את הידע המסורתי, נבחן את מגבלות השימוש בתה ולבסוף נבין לאיזה מטופל תתאים שתיית תה ירוק באופן קבוע.

בקצרה, סוגי תה שונים והכנתם

התה מופק מצמח ה-Camellia sinensis. בכתבים העתיקים, בנוסף להתייחסות לסגולותיו, אופן ההכנה, תופעות לוואי אפשריות, שילובים אפשריים עם צמחים אחרים ועוד, קיימת גם התייחסות לחשיבות העונה שבה זורעים את הצמח ,לזמן שבו קוטפים אותו, האזור שבו הוא גדל ולאיכות האדמה. כל אלה משפיעים על איכות התה, ובהתאם – לסגולותיו הרפואיות.

קיימים 4 סוגי תה עיקריים ששונים האחד מהשני בתהליך העיבוד המקנה רמות שונות של חמצון (ככל שהתה כהה יותר כך הוא מחומצן יותר):

  • לבן – עלים צעירים, עוד לפני שנפתחו לגמרי. מיובשים. טעם גולמי בשל העיבוד הקצר.
  • ירוק – מהעלים העליונים של הצמח. ככל שהצבע ירוק יותר, התה נחשב איכותי יותר. העלים מונחים בשמש ל-1-2 שעות כדי לעבור חמצון קצר שמופסק ע"י קלייה (סיני) או אידוי (יפני). העלים, שלמים או לא, מגולגלים או נדחסים למגוון צורות מסורתיות.
  • אולונג – תה שטעמו בין הירוק לשחור ועובר תהליך חמצון של מספר שעות.
  • שחור – תה שעבר תהליך תסיסה מלא וצבעו הפך מירוק לשחור. 80% מהתה בעולם הוא שחור ויש סוגים רבים, בהתאם למדינה ולאדמה בו גדל העץ.

הכנת התה היא בהתאם לסוג התה. בגדול תה ירוק מומלץ להכין עם מים שחוממו לכ-80°C, אבל יש סוגי תה יפני שמכינים גם ב-60°C על מנת לשמור על המרכיבים הבריאותיים מפני דגנרציה. תה שחור יכול להיות מורתח עד ל-100°C. זמן הכנה המומלץ הוא מספר דקות (5-15) ובהתאם לטעם. עבור חלק מהאינטראקציות הרפואיות של התה, הכנתו דורשת בישול בזמנים שונים ו/או ביחד עם צמחים או תבלינים אחרים.

אופי התה הירוק ומרכיביו (המערביים)

מבחינה סינית התה מוגדר כ"מר, מתוק, קריר ולא-רעיל". ההשפעות הרפואיות של אופי זה יורחבו בפרק הבא.

בדיקה כימית אנליטית הראתה שעלי התה מורכבים מכ-26% סיבים, 15% חלבון, 2-7% שומנים, 10-15% פחמימות, 5% ויטמינים ומינרלים. מרכיבים נוספים כוללים 30-40% פוליפנולים אשר רובם המוחלט הם פלבנואידים, פיגמנטים, טנינים ועוד.

מתוך הפלבנואידים, קטצ'ינים (Catechins) הם החשובים והעיקריים שבהם והם מכילים מספר סוגים כשהחשוב והפעיל ביותר מהם רפואית הוא ה- (-) epigallocatechin gallate, או EGCG. אותו EGCG מהווה כ-60% מכלל הקטצ'ינים בתה הירוק ותהליך האידוי בתחילת ייצור התה הורס את האנזים פוליפנול אוקסידז אשר עוזר לשמור על תכולת הפוליפנולים בתה הירוק.

השימוש הרפואי בתה

שימושים מסורתיים

במטריה המדיקה הסינית (Běn Cǎo Gāng Mù by Li Shizhen) כתוב שהתה:

"Is able to downbear fire. Fire produces hundreds of diseases"

התה היה בשימוש לסילוק אש פתוגנית, ליחה ורעילות כמו גם רוח וחום קיץ (מכת חום). אינדיקציות ספציפיות כללו פיסטולות, קרבונקלים, מאסות, קשיים בהטלת שתן וצמא רב. שימושים נוספים במערכת העיכול כללו דיזינטריה מימית (עם או בלי דימומים), הורדת גזים, שיפור בפעילות המעי הגס והדק. במערכת הנשימה לטיפול באסתמה, נשימה מהירה, קוצר נשימה ושיעול עם ליחה מרובה. יש אינדיקציות נוספות לטיפול בכאבי חזה שנמשכים כ-5-10 שנים, לומברגו, כולרה, אבעבועות ואל-ווסת.

ברמה המנטלית נאמר על התה הירוק שהוא מנקה ומצליל את הראש והעיניים ולכן יכול לטפל בבלבול ותרדמת, כמו גם להגביר את העירנות והחדות המנטלית.

לי שי ז'ן הוסיף שיש 5 סוגים של אש פתוגנית, ובנוסף צריך להתייחס באבחנה לאש הנובעת מעודף ואש הנובעת מחוסר. למטופל חזק וצעיר עם קיבה חזקה, אש פתולוגית בלב, ריאות, טחול וקיבה היא בד"כ מעודף ולכן תה הוא טוב. אם שותים את התה חמים, האש תורד למטה בעזרת האיכות הקרה של התה. אם שותים את התה רותח, האש תפוזר במחמם העליון וכך גם יעשה דטוקסיפיקציה לרעלים הנובעים מאוכל ואלכוהול. לי שי ז'ן התייחס גם לפרי של עץ התה ואמר שגם הוא מר וקר, אך רעיל ולכן עדיף לטיפול באסתמה ושיעול עם קוצר נשימה כיון שהוא ממוסס את הליחה.

ה"מנגנון" שעומד מאחורי סגולותיו המסורתיות של התה קשורות לאופיו המר והקר שהופך אותו לתרופה לטיפול במצב של "יין בתוך היין". לעלה התה הטרי יש אנרגיה קלילה מועשרת באיכות אביבית שיכולה גם לעלות וגם לרדת. כאשר הראש מבולבל והראייה מטושטשת, חום פנימי עלה למעלה, ולכן האופי הקריר והטעם המר יעלו לפנים וייקחו איתם למטה את החום הפתגוני וכך יטהרו את הראש והעיניים.

שימושים מודרניים

מחקרים בחיות ובבני אדם הוכיחו את היעילות של תה ירוק במחלות כגון סרטן, סינדרום המטבולי, סכרת, כולסטרול, טרשת עורקים, מחלות כבד, טרשת עורקים, מחלות ניווניות כמו פרקינסון ואלצהיימר כמו גם כנוגד דלקות, מגן בפני עששת ודלקות חניכיים, אנטי-ויראלי ואנטי-חיידקי. אפרט בקצרה מהמיטב של מה שידוע עד עכשיו:

מחלת הסרטן

  • יעילות רכיבי התה במניעה של התרבות תאי סרטן באיברים בבעלי חיים ותרביות תאים שונות הוכחה בצורה מרשימה ומשמעותית במיוחד במודלים של סרטני ריאה, חלל הפה, קיבה, מעי דק, מעי גס, עור, בלוטות חלב וכבד.
  • בבני אדם, התוצאות יותר מורכבות, ובגדול הוכחה יעילות במניעה של מספר סוגי סרטן באנשים ששותים תה ירוק באופן קבוע, לרוב בין 2-5 כוסות ביום. בחלק מהסרטנים, כמו קיבה, קולון, שד, שחלות, ופרוסטטה.
  • ההערכה היא כי היעילות של EGCG נובעת, בין השאר מהיותו נוגד חימצון (כלומר, מנטרל רדיקלים חופשיים הגורמים נזק לחומר הגנטי שלנו), מיכולתו לשפעל גנים וחלבונים שמעכבים חלוקת תאים בלתי מבוקרת, עיכוב אנגיוגנזה (=היווצרות כלי דם חדשים המספקים מזון וחמצן לגידולים סרטניים), שפעול מנגנון ההתאבדות של תאים סרטניים (דווקא ע"י יצירת רדיקליים חופשיים מחוץ לתאים הגורמים להתאבדותם) ועוד.
  • בנוסף הוכח במחקרים שיש פעילות סינרגיסטית בין EGCG וקפאין אשר נמצא בכל סוגי התה, אך כמותו משמעותית יותר מזו אשר בקפה.

הסינדרום המטבולי ומחלות לב

  • יעילות שתייה קבועה של תה ירוק הוכחה בהורדת משקל, היקף מותניים, אחוזי שומן כלליים ואחוזי שומן תת-עורי, אשר קשורים גם להתפתחות מחלות לב וגם להתפתחות סוכרת מסוג 2. נראה שEGCG מעורב בהעלאת ההתחמצנות של תאי שומן המביאים להתפרקותם.
  • מחקר גדול ביפן כלל מעל 17,000 מטופלים בסיכון להתפתחות של סוכרת 2, הראה 33% ירידה בהתפתחות המחלה כאשר שתו 6 כוסות תה ביום. מחקר דומה בארה"ב הראה ירידה של 30% כאשר המטופלים שתו 4 כוסות ביום. כמות הEGCG הנדרשת ליום עוד לא נקבעה.
  • מחקר אפידמיולוגי ביפן שכלל 76,979 אנשים הראה ירידה משמעותית בתמותה במטופלים ששתו 6 כוסות תה ביום. מחקרים דומים מהולנד וארה"ב הראו תוצאות דומות וירידה של 10-20% בסיכון לשבץ.
  • גם פה, הפעילות נוגדת החימצון היא כנראה זאת שמגנה על העורקים מפני היווצרות הפלאק הטרשתי ובכך מונעת את היצרות כלי הדם ועלית הסיכון להתקף לב או אירוע מוחי.

מחלות ניורו-דגנרטיביות – פרקינסון ואלצהיימר

  • חלק מהמחלות הניווניות במוח קשורות לנזק של רדיקלים חופשיים שפוגעים בנוירונים ובקשרים סינפטים במוח, לכן נעשו הרבה מחקרים עם EGCG בחיות כמו גם בבני אדם.
  • מטא-אנליזה שכללה 12 מחקרים הראתה ששתייה של תה ירוק קבוע מורידה ב-30-60% את הסיכוי לפתח אלצהיימר או פרקינסון. סקר שכלל 1,003 חולים ביפן בני 70 ומעלה הראה ששתייה של 2 כוסות תה ירוק ביום הורידה ב-64% את הסיכוי לפגיעה קוגניטיבית מאלה ששתו רק 3 פעמים או פחות בשבוע. מחקר דומה מארה"ב הראה ששתייה של 2 כוסות תה ירוק ביום הורידה את הסיכון לפתח פרקינסון.

פעילות אנטי-חיידקית ואנטי-ויראלית

  • הוכחה פעילות אנטי-חיידקית של תה ירוק כנגד חיידקים מסוג גראם-חיובי וגראם שלילי כמו Coli, Salmonella, Staphylococcus aures, Enterococcus כמו גם מספר וירוסים ביניהם HIV, HSV, Influenza ועוד. בין השאר, תה ירוק טוב לשטיפת חלל הפה ומונע הידבקות של חיידקים למשטחים אוראליים.
  • המנגנון שעל ידיו הוא פגיעה בממברנה (מעטפת), יצירת חומצת שומן אשר נחוצה גם לשכפול החיידקי, פגיעה בDNA ועוד.

סיכונים ותופעות לוואי בשימוש ארוך טווח

בראייה מסורתית על פי מחקר מודרני
  • אנשים עם קור וחולשת דם – שתיית תה לאורך זמן תכלה את צ'י המקור ותביא קור לטחול ולקיבה. אדמה קרה וחסרה לא יכולה לשלוט במים, הג'ינג והדם יתבזבזו ללא בקרה, ופתולוגיות של פגיעה פנימית יקרו כמו הצטברות ליחה ונוזלים, סטגנציה של צ'י, אי-נוחות, שיתוק, ארתריתיס, רזון (עם גוון עור כהה), דיזינטריה מיימית, אי נוחות בטנית והיווצרות מסות.
  • התה צריך להיות מוגש חם ובכמויות קטנות, אם יוגש קר, יגרום לצבירה של ליחה.
  • לא מומלץ לשתות על בטן ריקה.
  • פרשנויות נוספות מרחיבות ואומרות כי אם מישהו צמא במיוחד, מים ייצברו במרידיאן הכליות ויגרמו לכאב והרגשה של קור במותניים, רגליים ושלפוחית שתן, בצקות, ספאזם וכאבי מפרקים – הדרך הטובה היא לשטוף את הפה אחרי ארוחה עם תה מרוכז, כך האדמה לא תפגע, השיניים ישארו במצב טוב וטפילים יושמדו.
  • יחד עם הממצאים על ההשפעות המרפאות של תה, מקרים של רעילות בלתי צפויה כתוצאה מריכוז פוליפנולים גבוה שבתה ירוק דווחו מאז סוף המאה הקודמת.
  • ב-2003 יצא מוצר נגד השמנה בצרפת וספרד שהכיל 25% קטצ'ינים ודווחו 13 מקרים של סימפטומים הקשורים להגדלת פעילות אנזימי כבד – בדיעבד היו הרבה יותר מקרים. עובדה זו גרמה לחקירה וניתוח של המוצר ושל תה ירוק והוסק שצריכת תה ירוק מרוכז מאוד על קיבה ריקה יכולה לגרום לתלונות אלה.
  • משמעות הדבר היא כי מינון גבוה של EGCG הוא רעיל לכבד, אבל מנגד, מחקרים רבים הצביעו כי אפילו בכמות הצריכה המרבית של תה ליום (13 גרם של תה כל יום), כמות הצריכה של EGCG המרבית היא בערך 2.6 גרם וזו נמוכה עשרות מונים מהמינון הבטיחותי היומי של 150 גרם תמציות תה ירוקות או 30 גרם של EGCG. במילים אחרות, לא ניתן לפגוע בכבד אדם תחת תנאי שתיה מסורתיים של תה.

מיקום התה בטיפול התזונתי – למי זה מתאים ולמי לא?

לתה הירוק סגולות רפואיות רבות ועל כן הפופולריות שלו באסיה וכיום גם בעולם המערבי גדולה עד מאד. התה יטפל במצבי חום, ליחה ורעילות על פי הגדרות הרפואה הסינית הקלאסית כמו גם מחלות מודרניות שנובעות מאותה הגדרה סינית (סרטן, דלקתיות, גפ"ח וכו').

מבחינה מקרוביוטית, יתאים התה הירוק במיוחד לאנשים יינים. על פי מבנה ה"צלב", יתאים התה הירוק למטופלים חמים ולחים. הוא פחות יתאים לאנשים יבשים בגלל האופי המשתן והמייבש שלו, וגם לאנשים קרים כיוון שיפגע באדמה, דבר הגורם להצטברות ליחה וחולשה.

בנוסף, שימוש ארוך טווח יוביל לרזון, חולשה, פגיעה בצי המקור ובצי המזין ולכן מומלץ להיזהר ולהתאים את השימוש בהתאם, אולי בשילוב עם תבלינים או מאכלים נוספים.

:Reference List

  1. Deadman P. In Praise of Tea Journal of Chinese Medicine (2011) 97: 14-18
  2. Chen et al. Tea and human health: biomedical functions of tea active components and current issues J Zhejiang Univ-Sci B (Biomed & Biotechnol) (2015) 16(2):87-102
  3. Rahmani A. et al. Implications of Green Tea and Its Constituents in the Prevention of Cancer via the Modulation of Cell Signaling Pathway BioMed Research International Volume 2015, Article ID 925640
  4. Xueru Yin et al. The effect of green tea intake on risk of liver disease: a meta analysis Int J Clin Exp Med 2015;8(6):8339-46
  5. Reygaert WC Antimicrobial possibilities of green tea Frontiers in Microbiology (2014) Vol 5: Article 434
  6. Legeay S. et al Epigallocatechin Gallate: A Review of Its Beneficial Properties to Prevent Metabolic Syndrome Nutrients 2015, 7, 5443-68; doi:10.3390/nu7075230
  7. Li Shizhen Bencao Gangmu (Chinese materia medica) – relevant pages on Green Tea

על המחבר

ד"ר גיל ברזילי PhD

מטפל ברפואה סינית, יפנית ותזונה

לאתר של ד"ר ברזילי לחץ כאן

לקריאה נוספת:

הספר בישולחיים – ספר מתכונים המיועדים לתמיכה במתמודדים עם מחלת הסרטן

הורדת ערכי סוכר בדם – מזון חי לעומת מזון מבושל

מתכון לקציצות גזר

מומלצי החודש

מתעניינים? השאירו פרטים. נחזור מהר!